עם הראש בחומה: ראיון עם רוג'ר ווטרס

רוג'ר ווטרס נמצא בעיצומו של סיבוב ההופעות "החומה לייב", שבו הוא מבצע שירים מיצירת המופת ההיא. אז למה "החומה" תמיד יהיה רלוונטי, איך רוח המפכה ממשיכה לפעם בו ומה יש לו נגד להקת הסקס פיסטולס?

דן דה-לוקה, פילדלפיה אינקוויירר | 17/11/2010 11:49 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בשנות השבעים, כאשר רוג'ר ווטרס הגה את "החומה" של פינק פלויד - האלבום הכפול העוסק בבדידות וייסורי נפש, נגן הבס מספר שהיה אז "אדם צעיר ומפוחד". כיום , ווטרס מתייחס ליצירת המופת שלו במונחים יותר חיוביים. "אני אופטימיסט", אומר כותב השירים הבריטי בן ה-67 בשיחת טלפון מביתו בלונג איילנד, ניו יורק, במהלך הפסקה קצרה בסיבוב ההופעות העולמי המרהיב "החומה לייב", שהחל בקנדה בחודש ספטמבר וכנראה יימשך גם אחרי ההופעה האחרונה המתוכננת במנצ'סטר שבאנגליה בחודש יוני.

כאשר אלבום "החומה" יצא בשנת 1979, הוא נהנה מהצלחה מסחרית אדירה, בעיקר אם לוקחים בחשבון שמדובר ביצירה אוטוביוגרפית בעיקרה, על פרידה, כאב וסבל, שהחלו עם מותו של אביו של ווטרס במלחמת העולם השנייה כאשר ווטרס היה בן חמישה חודשים. האלבום סיפק להיטי רוק קלאסיים כמו "Run Like Hell" ו-"Comfortably Numb". וכמובן , הוא שחרר לעולם את "Brick in the Wall, Part 2 Another".

האלבום נמכר ב-11.5 מיליון עותקים. וכיוון שמדובר באלבום כפול, איגוד ה-RIAA האמריקני סופר כל עותק פעמיים, מה שהופך את "החומה" לאלבום המדורג במקום השלישי ברשימת האלבומים הכי נמכרים בארצות הברית, אחרי "מותחן" של מייקל ג'קסון ו-"Their Greatest Hits 1971-1975" של "הנשרים".

ווטרס יצא לסיבוב הופעות בשנת 2007 וניגן מתחילתו ועד סופו את אלבומם של פינק פלויד מ-1973 " הצד האפל של הירח", אלבום מספר 26 ברשימת האלבומים הנמכרים בארצות הברית לפי דירוג ה-RIAA.
MCT
''אני אופטימיסט''. רוג'ר ווטרס MCT
הטכנולוגיה מאחדת

המעבר מ"הצד האפל" ל"החומה", שנכתב כמעט כולו בידי ווטרס, הוא דרכו של הזמר בעל השיער הכסוף להמשיך להחזיר לעצמו את מורשת פינק פלויד. ווטרס עזב את הלהקה באמצע שנות השמונים ואיבד את אחיזתו במורשת הלהקה כאשר הגיטריסט דיוויד גילמור, המתופף ניק מייסון והקלידן ריצ'רד רייט (שהלך לעולמו בשנת 2008) הופיעו תחת השם פינק פלויד.

לדברי ווטרס, הרלוונטיות של "החומה" בשנת 2010 היא בכך שהוא

עוסק ב"שאלה המאוד רלוונטית", אם ייעשה שימוש בשינויים הטכנולוגיים האדירים שהתחוללו במהלך שלושת העשורים האחרונים כדי להפריד בין אנשים, או כדי לאחד אותם. "יש לנו אפשרות טובה יותר לתקשר אחד עם השני כדי להיאבק בהשפעה הרעה של ממשלות, עסקים גדולים ותאוות בצע", הוא אומר.

"אני באמת מאמין שיש לנו סיכויים טובים יותר כבני אדם, משום שאנו יכולים לשלוח הכל בטוויטר, בגוגל ובאימייל".

AP
על הבמה. רוג'ר ווטרס AP
אחריות תיאטרלית

במופע הנוכחי של ווטרס הוא מבצע את 26 שירי האלבום מתחילתו ועד סופו. החל מ-"In the Flesh" ועד "Outside the Wall", המבוצע בין אבני החומה שנפלה, כאשר ווטרס מנגן בחצוצרה. בובות ענק עולות כדי להפחיד את הקהל, ובסגנון פינק פלוידי אופייני טס מטוס התלוי על חוטים מצד אחד של האולם אל צדו השני, לפני שהוא מתנגש בקיר ועולה בלהבות. "תמיד הרגשתי שזו אחריות שלי לספק חזיונות תיאטרליים שיעבדו גם על אלה שיושבים בשורה מאה", אומר ווטרס.

התזמורת בת 12 הנגנים נכנסת לנעליהם של גילמור וחבריו, עם הזמר רובי וויקוף והגיטריסטים סנואי וויט, ג' י-אי סמית ודייב קילמינסטר, שמבצע את הסולו האפי של "Comfortably Numb" ממרומי החומה בגובה 11 מטר.

למופע יש מוטיב אנטי מלחמתי רב עוצמה. על הקיר מוקרנות תמונות של אנשים שמתו במלחמות, ממלחמת העולם הראשונה ועד עיראק ואפגניסטן, שמעריצים שלחו לדף הפייסבוק של ווטרס, כחלק מתוכניתו Fallen Loved Ones. בקטע הנפלא "ורה", רואים קטעי סרטים של משפחות המתאחדות עם חיילים שחוזרים משדה הקרב.

ווטרס אומר שהוא למד על אמפתיה דרך האובדן הפרטי שלו. "למדתי על הכאב של עצמי כאשר הייתי ילד קטן ובמשך חיי, באמת, עם האובדן של אבי. למדתי שיש תחושה כללית והרגשה של שותפות בין אנשים המתאבלים על בני משפחה שאיבדו. אין אנחנו והם. כולנו אותו דבר".

לדברי ווטרס הוא החל להאמין בכוח של מוזיקת פופ לעצב את הדרך שבה אנשים חושבים על נושאים חברתיים ופוליטיים, כאשר גדל בשנות החמישים והאזין לזמרים אמריקאים כמו לדבלי ובילי הולידיי. "היתה תחנת רדיו פיראטית, רדיו לוקסמבורג, שכולם האזינו לה. זה היה המקום הראשון שבו שמעתי ג'אז, וזה מה שמשך אותי להיכנס למוזיקה".

בשיא הצלחתם הענקית בשנות השבעים, מורדי הפאנק בזו לפינק פלויד. ג'וני רוטן מהסקס פיסטולס לבש טי שרט של פינק פלויד, כאשר עיני חברי הלהקה היו מחוקות ומעל שם הלהקה נכתב "אני שונא". " לא היה אכפת לי", אומר ווטרס. "הסקס פיסטולס תמיד נראו לי לגמרי לא רלוונטים. השירים שלהם היו בעצם על כלום. סתם תרגיל שיווקי. אולי אני לא הוגן. אבל הם אף פעם לא באמת עניינו אותי מוזיקלית, פילוסופית או בכל דרך אחרת".

ווטרס התאחד עם שאר חברי פינק פלויד בקונצרט לייב 8 בלונדון, שבוב גלדורף (שכיכב כפינק בגרסה הקולנועית מ-1982 של "החומה") ארגן בשנת 2005. ביולי הופיעו ווטרס וגילמור יחד בקונצרט צדקה באנגליה למען הפליטים הפלסטינים, וגילמור הודיע שיצטרף לווטרס לביצוע "Comfortably Numb" באחת ההופעות של "החומה לייב".

כאשר ווטרס מסתכל לאחור על מכלול היצירה של פינק פלויד הוא מדרג את "החומה" בראש הרשימה, כיוון שבעיניו האלבום עודנו רלוונטי. "אני אוהב את 'הצד האפל של הירח' ואת 'Wish You Were Here '. עשינו יחד דברים נפלאים, ואני גאה בכל. מבחינתי, 'החומה' בולט מעל כולם, כי יש לו יותר דברים חשובים לומר לנו כיום מאשר לשאר.

האלבום אומר לנו שאסור לאפשר לשליטים הפוליטים והכלכליים, מה שאייזנהאואר כינה הקומפלקס התעשייתי הצבאי, לשכנע אותנו שעלינו להרוג אחרים על מנת להגן על עצמנו. זה מה שאני אומר ב'החומה'. אסור להקשיב לקולות האלה. צריך להקשיב לקול אחר, הקול שרוצה להרוס את החומות, להסיר את המחסומים, להביט אחד לשני בעיניים, לאחוז ידיים ולומר 'לא'".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_tarbut/music/ -->