ביג בן: תעזבו את עמיר
די, תניחו לעמיר מ"האח הגדול". הוא הרי סתם התלוצץ (ופרידה היא בכלל הגסה האמיתית בבית). וגם: למה לתמוך במכתב הרבניות המזהירות מהתאסלמות, למי באמת מגיע "מצנח זהב" בפרישה וכמה קיטש יש בזמר גילי זכאי? מנחם בן עם תובנות השבוע
לא, אני לא מתכוון ליגאל עמיר, אלא לעמיר מ"האח הגדול" שארגוני נשים למיניהם כבר הפכו אותו למפלצת, למרות שמדובר בקסם של בחור.
כולם מכירים את הסיפור: עמיר דיבר עם יגאל בהסתלבטות על הספרדייה המקסימה עם המכנסונים הקצרצרים (תודו שיש לנו עוד מה ללמוד מהגויים בכל מה שנוגע לקוצר המכנסונים) ואמר משהו כמו "ואז כשהיא תהיה כבר שתויה
ברור שמדובר בבדיחה דפוקה, אידיוטית, אבל לא יותר מבדיחה. והרי פרידה עצמה שחוללה את כל הבלגן נוהגת לא אחת בצעקנות תוקפנית ומאיימת, והרי היא זו שהכניסה בגסות רוח בהמית לגמרי את התנ"ך לשירותים. לכן אני אומר: תרגיעו.
ועדיין באותו עניין: האח הגדול עשה בעיניי מעשה קצת נואל כשנבהל מהפמיניסטיות (שכבר הספיקו להגדיר את עמיר כ"עלוב נפש"), התערב בניגוד לדרכו וגינה באוזני סיון נוכח עם ישראל ודיירי הבית את עמיר במקום להניח לבית לעשות את שלו בעניין זה, כפי שעשתה פרידה בעוצמה. כי מהתערבותו של האח הגדול בעניין הנקודתי של עמיר דווקא משתמע שדברים אחרים שנעשים בבית "האח" (כגון הכנסת תנ"ך לשירותים, העומדת בניגוד מפורש לחוק הפלילי נגד פגיעה ברגשות דת) הם בסדר.
צריך לתת למשחק להתנהל בחופשיות מוחלטת ככל האפשר. כל התערבות מסוג זה מסרסרת את הבית וזה לא לטובת הצופים. אני הולך לסמס הפעם לעמיר לפני כולם. המקארתיזם הפמיניסטי לא יעבור.
ותרשו גם לי להפוך למפלצת מול כל הפוליטיקלי קורקט המוגזם, הצבוע והמכוער ולהכריז: אני תומך עקרונית במכתב הרבניות שקוראות לבנות ישראל להיזהר מערבים המחזרים אחריהן, פן ימצאו את עצמן באחד הכפרים הערביים אוטוטו מתאסלמות.
אני בהחלט מוכן שסיייד קשוע המקסים והישראלי לגמרי, אילו היה פנוי, היה הופך לחתני, כי לא מדובר כאן בהתנגדות גזענית מסוג כלשהו אלא בהתנגדות תרבותית לבולל את ילדינו לתוך התרבות הערבית ולאבד אותם כישראלים, כעבריים, כיהודים. כי בכיוון ההפוך - הצטרפות ללאום העברי - אין לי בעיה.
אדרבא, מבחינתי כל ערבי שיכריז שהוא מעוניין להתייהד, התייהד בעיניי. בלי קשר לרבנות המאוסה. ואני מוכן לצרפו בשמחה לעם ישראל. איך כתוב שמה במגילת אסתר: "ורבים מעם הארץ מתייהדים". אני לגמרי בעד, אבל ממש לא להפך.
אני בהחלט מסכים עם יהודה נוריאל (ב"7 לילות" מהשבוע שעבר) שביכה את עוניים של חלק מכוכבי ישראל המבוגרים כמו מירי אלוני שאוספת כסף בישיבה עם גיטרה בנחלת בנימין (וזאת בשעה שכל פוץ שניהל בנק זוכה ל"מצנח זהב" בלתי נגמר לשארית חייו בצורת פנסיות מטורפות).
הפתרון לעניין זה הוא ממלכתי. הנה הצעה מעשית: ועדה בלתי תלויה, סודית לגמרי ומתחלפת מדי שנה מטעם בית המשפט העליון, תעניק פנסיה ממלכתית לכל אמן מזהיר (ולאמן מזהיר בלבד) בתנאי: שמקורותיו הכספיים לא יעלו על סך מסוים. אם יזכה בעדנה מאוחרת כלשהי ומצבו הכספי יתהפך לטובה תתבטל הפנסיה מאליה. לא טוב? המקור התקציבי אגב יכול להיות היטל על הבנקים ועל הגופים הכלכליים העשירים ביותר.
אני קורא על הכוכב החדש בתחום ייצור הזמר המזרחי, גילי זכאי, שכתב למשל עם משה פרץ את השיר "אין כמוך". פתחתי לראות במה מדובר. החנטריש המזרחי הממוסחר הרגיל. אף טיפת כישרון, אף טיפת מקצועיות, אף טיפת אמיתיות: "את כמו השמש מחממת לי את הלב/ וזה הטעם הטוב/ איך בחיים אני הבנתי כמה כואב/ לא להיות איתך" וכו'.
האם יש טעם להסביר למה זה גרוע? הדימוי הכי ילדותי והכי שבלוני ("את כמו שמש מחממת לי את הלב"), העילגות ("וזה הטעם הטוב", "איך בחיים אני הבנתי כמה כואב") וכו'. וצריך להבין: זה לא גרוע בגלל שזה פשוט. זה גרוע בגלל שזה עילג וממוחזר וקיטשי. פשוט יכול להיות לגמרי בסדר כמו השיר הקצת דומה ההוא של אריק איינשטיין: "רק איתך/ אני יכול לפרוח" וכו'. בהחלט לא מילים גאוניות אבל ממש לא מעליבות. כי פשוט זה טוב. רק קיטשי זה רע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם