בעיני המתבוננת: ראיון עם אמירה בוזגלו
אמירה בוזגלו בוחרת לראות את חייה כאידאליים, ושום דבר לא ישנה את הגישה שלה. לא הילדות בלי אבא בשכונת התקווה ("הדבר הכי שמח שקרה לי"), לא העקיצות הברוטליות של שי גולדשטיין, דרור רפאל ושי שטרן על המשקל ועל המראה החיצוני ("אין לי שאיפות להיות רזה") ולא נסיעה כושלת ללונדון בעקבות גבר בדוקו ריאליטי "בקרוב אהבה" ("פרידה היא לא השפלה, אלא אומץ וכנות"). ריאיון עם האישה הכי כנה בטלוויזיה
"לא ראיתי בעיניים", מספרת בוזגלו. "אופירה תמיד עניינה אותי, אישה שחיה בעולם של גברים והצליחה יותר מרובם והושמצה על ידם כ'וולגרית'. היה ריאיון מעניין מאוד. עד היום אני בקשרי חברות איתה". לריאיון השני הביאה בוזגלו את רונית אלקבץ. "מי מראיין היום את רונית אלקבץ? מי מצליח לעשות את זה?! אבל אני התחננתי וגרמתי לה להגיע. אחרי הריאיון התקשרה אליי פרי כפרי, הסוכנת שלה - שאז לא ידעתי מי היא - וצרחה עליי למוות שאיזו פישרית אני שככה לוקחת את רונית בלי לשאול את הסוכנות. הריאיון התפוצץ בגלל זה. אגב, במהלכו שאלתי אותה למה היא מתפשטת בסרטים שמבוימים על ידי גברים, אבל בסרטים שלה היא לא מתפשטת. היא התעצבנה בגלל השאלה, אבל הרגעתי אותה".
בוזגלו , 30, כוכבת הסדרה "בקרוב אהבה" (קשת), צובעת את השיער לוורוד, עונדת יהלום על השן, אוהבת נשים חזקות ומחבבת במיוחד אנשים הזויים. "אולי בגלל זה התעסקתי עם אנשים כאלה בסדרה'אל תשאל'", היא אומרת. "אני כל כך אוהבת ווירדואוס, וגם הם נמשכים אליי, באופן מוזר. יש בי מגנט לאנשים הזויים".
ולמי את נמשכת?
"אני? לכל מי שלא פנוי רגשית או נכה רגשית. המטפלת שלי טוענת שלפי הסיפורים שלי אין לי בעיה להכיר בנים, אבל רק ברגע שאני מזהה בחיישנים שלי שמדובר באהבה בלתי אפשרית ושהבנאדם לא יכול להיות פנוי - אני מרשה לעצמי להתאהב".
בוזגלו נשמעת כמו חומר טוב. לסדרה כמו "בקרוב אהבה", אבל גם לתפקיד המפיקה הכושלת של שי שטרן בתוכנית "אל תשאל", ולתפקיד המפיקה הלא כושלת בתוכנית הרדיו של שי גולדשטיין ודרור רפאל. בשני התפקידים האחרונים ספגה בוזגלו הרבה עקיצות מהבוסים. אצל שי ודרור היא זכתה להערות לא מחמיאות, בלשון המעטה ("כל המפיקות האחרות היו בוכות אצלם. הם היו בוכים אצלי. אני העלבתי אותם בחזרה, וזה לגמרי היה ברוח התוכנית ובהומור. אין לך מושג כמה פעמים הם אמרו לי שאני עברתי את הגבול. הייתי המפיקה היחידה שידעה לענות להם"), וב'אל תשאל' הייתה חוטפת עלבונות משי שטרן, שהיה יורד על המשקל שלה, על המראה החיצוני ועל איכות האייטמים שהייתה מביאה לשידור ("שיחקתי תפקיד, זה לא היה אישי נגדי. בהומור צריך לדעת לא להתייפייף. אם גבר היה עושה את אותו תפקיד לא היו מתייחסים אליו כאל מישהו שמשפיל את עצמו. זו הייתה רק דמות שגילמתי").
בסדרת הדוקו ריאליטי 'בקרוב אהבה' מתעדות חמש נשים (סיגל שחמון, גאיה טראוב, גילי שם טוב, מיכל שפירא ובוזגלו) את ניסיונותיהן לחפש אהבה ברוב הצורות המוכרות לנו כיום. ליוצרות הסדרה, עמליה מרגולין ואיילת אפרתי, לא היו קווים אדומים. ספידייטינג, אתרי היכרויות, בליינד דייט, תמצאו לזה שם - והן כבר חשבו על זה קודם. בפרק הראשון מספרת בוזגלו לאירי ריקין, המנחה, שהיא הכירה לפני תקופה מסוימת בחור בשם גל, שהיא מחבבת אותו מאוד, אבל הוא נסע לעבוד בלונדון. ריקין מציע לה לטוס לאנגליה לפגוש אותו ולספר לו שהיא מאוהבת בו.
מה שההפקה לא סיפרה לנו והעריכה בחרה להוריד הוא שההיכרות של בוזגלו וגל הייתה מלכתחילה היכרות אינטימית, שהוא היה מתקשר אליה לא מעט ומבקש שתבוא אליו לחו"ל, שבוגזלו הבטיחה להגיע והבריזה ברגע האחרון, ושהבחור עצמו היה די שבור לב. כך ראו הצופים את בוזגלו, שמהתחלה תויגה כפרועה, מורדת ובלתי שגרתית, מחליטה לנסוע לאנגליה בצורה נמהרת ופזיזה, שלא לומר לא ברורה בכלל. נראה היה כי בוזגלו נוסעת כדי להכין את הקרקע להשפלתה ולספוג את תשובתו השלילית של גל, שאכן לא איחרה להגיע.
"בעיניי זו צורת השיפוט של הסיטואציה", אומרת בוזגלו, "אני רואה את המציאות אחרת. הכול בעיני המתבונן. אנשים יכולים לראות סצנה אחת ולהסיק ממנה מסקנות שונות לגמרי. כמו שמסיקים עליי לפני שמכירים אותי. קיבלתי המון תגובות טובות מאנשים ברחוב ובפייסבוק בעקבות הנסיעה שלי ללונדון. כתבו לי שאני אמיצה שהלכתי אחרי הלב שלי, ואיך ייתכן שהוא לא רצה אותי, ושאני עושה להם את כל התוכנית. אני לא מסכימה עם המילה'מושפלת'. פרידה היא לא השפלה, אלא אומץ וכנות".
אבל כאן נחסך מהצופים הקשר האמיתי שהיה לך עם גל, ונותרת "תמהונית" שנופלת על ידיד שהיא מאוהבת בו.
"אני מסתכלת על זה אחרת. יש סדרה על חמש בנות, לכל אחת יש X זמן, לקחו את הקטעים החזקים. וזה לא כל כך מעוות, כי בסופו של דבר חזרתי בלי אהבה".
הבנות האחרות הן מהזן שהיינו מצפות לראות בטלוויזיה, אבל את קצת שונה. לא הרגשת קצת גימיק?
"אפשר להגיד על כל אחת שהיא גימיק. גילי לסבית, זה לא גימיק? מיכל שפירא, הבנאדם הכי לא שגרתי, לא גימיק? המטרה של ההפקה הייתה להביא חמישה טיפוסים שונים לגמרי. אני לא קונצנזוס. כשרואים אותי בהתחלה אנשים חושבים שאני הוללת ובליינית, אחת שאפשר להגיד לה הכול ולא נעלבת מכלום. רק כשמכירים אותי בסדרה, למשל, מגלים שאיתי בעצם הכי קל להזדהות. ואם את מדברת על הקטע של המשקל, אז כן - רצו נשים יחסית מפורסמות לסדרה, ואין הרבה נשים לא רזות בתעשייה".
מה חשבת על הבנות בהתחלה?
"גילי נראתה לי לא בעניין של להכיר בכלל. גאיה מסתורית. מיכל אמרה כמה דברים שמיד חשבתי לעצמי 'מה זה?', מאוד סלדתי מהמשפטים הראשונים שלה, היא הבהילה אותי כשהיא דיברה על גברים נשואים. ביני לבין סיגל הייתה כימיה מיידית, היו לנו עשרות שיחות בווידאו צ'ט.
אמירה בוזגלו גדלה עם אם חד הורית. אביה ואמה לא נישאו מעולם. הם חיו יחד לסירוגין עד שאמירה הייתה בת ארבע, ואז נפרדו לחלוטין. כשהייתה בת שבע חזר אביה למשפחתו שבצרפת והקשר איתו נותק. "כרגע אני לא מעוניינת בקשר איתו, אבל אני זהירה במילים. אני לא בת 22 שחושבת שהיא נחרצת ויודעת הכול על העולם. אין לדעת איך החיים יתגלגלו".
יכול להיות שלגדול רק עם הורה אחד יוצר פחד מקשרים רציניים?
"יכול להיות, הכול קשור להכול. היו לי מערכות יחסים משמעותיות בחיים, אחת מהן הייתה אפילו שנתיים וחצי. אני יודעת שאני יכולה להיות במערכת יחסים רצינית. את האהבה האמיתית שלי הכרתי בהודו כשהייתי בת 23, במקרה . הכרנו דרך ידידים משותפים ובאותו יום התאהבנו. בגללי הוא קיצר את הטיול שלו וחזר לארץ אחרי חודש. היינו יחד חצי שנה, והוא היה האהבה הכי גדולה שלי. זו הייתה תקופה שהרגשתי שאני מאוו הבת בטירוף. אבל לילה אחד, אחרי שחזרנו מבילוי בשתיים בלילה, הרגשתי שזה לא זה, שהוא מסוג האנשים שיכולים לקום וללכת ביום אחד, שהוא מאלה שלעולם לא ימצאו את עצמם, כי הוא נודד כזה. קמתי, לקחו תי את הנעליים שלי והלכתי, עדיין מאוהבת בו. לא יצא לי לראות אותו מאז אפילו פעם אחת".
עזבת את אהבת חייך על בסיס תחושה שאולי הוא יקום וילך?
"אני חיה על פי תחושות ואינטואיציות. אני קוראת את הסביבה; אני יכולה להיות חמש דקות עם בנאדם ולדעת עליו המון. ברגע שאתה מחובר לעצמך - כל התשובות נמצאות בפנים. יש לי לפעמים גם חלומות נבואיים, אבל נראה לי שאת זה יש לכל בנאדם שמחובר לעצמו. אצל אמא שלי זה יותר חזק, היא רואה הכול. בפעם הראשונה ששכבתי עם החבר שלי היא ידעה את זה דרך חלום. באה אליי ואמרה 'נכון שכבת איתו? חלמתי את זה'. אף פעם לא הייתה לי בעיה להכיר גברים, אבל בשנים האחרונות מאוד קשה לי ליצור קשר רציני עם בחורים".
למה ?
"קשר רציני הפחיד אותי. כשאת בת 29 את מבינה שקשר רציני יכול להוביל בגיל הזה לחתונה, ותמיד הלחיץ אותי לחשוב שזהו, זה יהיה האחד, אין יותר גברים אחרים. שגרה, ילדים, הכול צף".
והאמנת שהסדרה יכולה לגרש את הפחד הזה?
"בתחילת הדרך נתתי לעצמי צ'אנס לזרום לכל כיוון, ואמרתי שאני מוכנה לעשות הכול כדי לשנות הרגלים ולהתעמת עם פחדים. לא הסתכלתי על נקודת הסוף. עובדה שהלכתי על הסיפור הזה עם לונדון, רציתי להתעמת עם הפחד הכי גדול שלי - להודות ברגש לגבר - מה שבחיים לא הייתי עושה אם לא הייתי יודעת במאה אחוז שגם הוא מעוניין. הייתי משחקת משחקים, בודקת גבולות, לא יושבת מול גבר ואומרת לו 'אני רוצה אותך'".
חשבת פעם להשתתף ב'מחוברות'?
"הייתי אמורה להיות ב'מחוברות', אבל אז לא הייתי במקום שאני יכולה להיפתח כמו היום. היו לדורון צברי נושאים שחשוב שאגע בהם, כמו זוגיות, ואז לא הייתי מסוגלת ללכת עם הנושא עד הסוף. דורון זיהה בי מחסומים שלא ידעתי שיש בי, והוא הציב לי תנאי: 'או שאת מדברת על הדברים האלה או שאת לא חלק מהסדרה'. ויתרתי".
מזל שמאז נפתחת.
"זה תהליך וטיפול שעברתי כדי להגיע למצב הזה. לא קל בכלל לעבור את הצילומים לסדרה, כמו שלא היה קל לי בחיים גם אם לא הייתה סדרה. אלה החיים, זה לא תסריט. יש ימים שאת מחויכת ויש ימים שבא לך למות. אני, בניגוד להרבה אנשים, נפתחת מול מצלמה. קל לי לחשוף דברים מולה, וההתלבטות שלי הייתה אם לדבר על אהבה, על נבכי לבי, מול כולם. אבל למדתי המון מלראות את עצמי מצולמת בדייט. אני רואה בלייב איך אני הורסת דייט, את כל ההתנהגויות שמחבלות לעצמי, אני מנתחת הכול עם החברות ועם אירי ולומדת מזה הרבה".
בוזגלו לא מתחרטת על שום דבר שאמרה או חשפה בסדרה. "הקטע שבו צפיתי בעצמי נוסעת לאנגליה היה הקשה ביותר מבחינתי, אבל הייתי חייבת את זה לעצמי", היא מודה. ולא רק בסדרה היא שלמה עם עצמה, אלא גם עם הבחירות שעשתה בחייה, כמו לוותר על כתיבת מדור 'העלוקה' הרכילותי, על אף שהתקבלה אליו אחרי סשנים של שלושה חודשים, כי הרגישה שלא תוכל לחיות טוב עם עצמה בעודה כותבת על חיי אחרים.
"אני בוחרת לראות את חיי כאידאליים. הייתי יכולה לספר לך שגדלתי בלי אבא בשכונת התקווה של שנות ה-80 והיה לי עצוב, אבל בחרתי לראות את הילדות שלי כדבר הכי שמח שקרה לי. אנשים בוחרים איך לראות את החיים שלהם. אני, לדוגמה, מסתכלת במראה ואוהבת את מה שאני רואה.
יש פעמים שאני אומרת לעצמי 'יאללה אמירה, בואי נוריד קצת', כי גם לי יש את הטווח שלי, אבל אין לי שום פסגת שאיפות להיות רזה. אני מפרגנת לבחורות שנראות טוב. בערוץ המוזיקה אני עובדת עם אילנית לוי, אחת הנשים הכי יפות בארץ. אין לי שום בעיה לפרגן לה. רוב האנשים שלא אוהבים את מה שהם רואים במראה עושים לעצמם הלקאה עצמית. אני לא מוצאת את העונג בלדכא את עצמי. זה לא שאני מסתכלת במו ראה ואומרת 'זהו, אני יכולה להחליף את בר רפאלי', אבל אני מביטה ואומרת 'סבבה לי, אלוהים בירך אותי, תודה'".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם