בכל זאת, יש ציצי: "על אהבה וסמים אחרים"
"על אהבה וסמים אחרים" היה יכול ללכת לכיוונים שונים, והחליט ללכת לכל הכיוונים. ועדיין מדובר בסרט לא רע בכלל
כישלון תסריטאי חרוץ. "על אהבה וסמים אחרים" יח''צ
יצאתי מוטרד מהקרנת "על אהבה וסמים אחרים". זה סרט שעל הנייר לא הייתי אמור לסבול. קומדיה רומנטית, אן התאוויי. ובכל זאת, לא סבלתי בכלל. רוב הזמן אפילו נהניתי. צחקתי, הופתעתי. חיבבתי את התאוויי. התגובות מסביב הרגיעו אותי; הבחורות שאמורות להיות קהל היעד הקלאסי של הסרט הגיבו בבוז מוחלט. אם התגובות שלנו הפוכות כנראה הכול בסדר אצלי.
"על אהבה וסמים אחרים" מגולל את סיפור האהבה בין ג'יימי (ג'ייק ג'ילנהול), סוכן מכירות של חברת תרופות במקצועו ורב שגל בעיסוקו, שיודע גם לשלב בין ההתמחויות למגי (התאוויי), נשמה חופשייה חולת פרקינסון. וכבר בשלב הזה ברור שיש כאן יותר מדי רומנטיקה מחד וסנטימנטליות מאידך. אז איך זה שחיבבתי אותו בכל זאת? מספר סיבות: א. יש בו כמה בדיחות לא רעות בכלל (רובן מגיעות מג'וש גאד בתפקיד אחיו של הגיבור). ב . יש בו עירום מפתיע ויפה לעין. ג. ביים אותו אד זוויק. ד. והוא בכלל לא קומדיה רומנטית. טוב לא לגמרי קומדיה רומנטית. למעשה הוא מחליף ז'אנרים ומשנה טונים אחת ל-20 דקות לערך, עד שקשה להחליט מה הוא.
הוא מתחיל כסאטירה חברתית, נוסח ג'ייסון רייטמן של "תודה שעישנתם" ו"תלוי באוויר", עם קורטוב דרמת אנשי מכירות סטייל "גלנגרי גלן רוס" ; מתגלגל לקומדיה רומנטית עם סקס חופשי והומור סטלני מעדות ג'אד אפאטאו; תופס לרגע כיוון של סרט שמתעד את רגע הולדתה של תופעה ומספר על הופעת הוויאגרה; ובסוף הופך לדרמת דמעות על מחלה קשה.
מה שתואר לעיל הוא, למען הסר ספק, כישלון תסריטאי חרוץ. הבלגן אף מחמיר כשמצטרפות לתערובת עלילות משנה כמו זו של שותפו של ג'יימי שלוקח את הסרט לכיוון ה"באדי מוביז" (סרטי צמדים) או אחיו שמספק רגעים של ברומדיה (Bromedy, קומדיית אחים במובן החברי-אחוקי של המושג) ומתפקד כג'ונה היל של ג'ילנהול-סת'-רוגן. "על אהבה וסמים אחרים" יכול היה ללכת לכיוונים שונים והחליט ללכת לכל הכיוונים.
וכאן אנחנו חוזרים לאד זוויק שמצליח בכל זאת לרקוח מהתסריט המבולבל (שהוא שותף לו) סרט לא רע. זה קורה משום שלאורך רוב הסרט יש ב"על אהבה וסמים אחרים" רוח נעורים צעירה וחצופה, כזו שמתריסה כנגד תעשיית התרופות וסוכניה ושחושפת את השדיים של מיס התאוויי בלי עכבות.
ברגעיו הטובים, "על אהבה וסמים אחרים" הוא קומדיה מוצלחת שמשלבת סקס, נכויות רגשיות, תאוות בצע וביקורת חברתית עם קמצוץ רומנטיקה. קשה להתמסר אליה משום שינויי הכיוון אבל אפשר ליהנות ממנה ומהאינטימיות הנעימה של ג'ילנהול והתאוויי.
מזוויק מותר לצפות ליותר. הוא יוצר שפועל בלב
העשייה ההוליוודית, אבל מתוך עמדה חתרנית שאפשר לקרוא לה בפשטות אג'נדה חברתית. לזוויק יש כזו ואין כמוהו מקצוען בלעטוף אותה בנייר הוליוודי צבעוני ולשלוח אותה לקהל כמוצר מיינסטרים נוח לעיכול. ב"על אהבה וסמים אחרים" אפשר לזהות בקלות את המסר החברתי של זוויק. תעשיית התרופות על הכוונת ובפריזמה רחבה יותר - תעשיית סוכני המכירות הצינית, הנצלנית והמושחתת.
זו הייתה יכולה להיות בחירה נפלאה אם זוויק היה מתמיד בה ולא זונח אותה ככל שחולפות הדקות לטובת קומדיה רומנטית קלאסית. רומנטיקה הייתה תמיד החולשה של זוויק. הפעם היא מנצחת אותו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם