על כף המאזניים: ראיון עם מתמודדות גמר "לרדת בגדול"
קרן גלסנר נמצאת במהלכו של קשר חדש ומרגש, אחרי שנים ללא בן זוג. לארה מלר מרגישה שהיא בסוג של שליחות, ואפרת גבאי עדיין חוששת להידרדר בחזרה למשקלה הקודם. שלוש נשים שעברו כברת דרך ארוכה יעלו הערב בפעם האחרונה על המשקל בגמר של "לרדת בגדול". "פעם הייתי החברה הלא מאיימת, היום מתחילים איתי", אומרת גלסנר. "אני ממגנטת גברים"
ימים. ההנחה המוטעית הזו הובילה אותי לרצות לדבר עם שלוש נשים שהקלישאה "נשים גדולות" לא חלה עליהן יותר, לשמוע על השינוי שקרה דרך ייסורים שרק נתוני ההשמנה ההולכים ותופחים ברחבי העולם מסמנים את אומץ הלב שנדרש כדי לעבור אותם. גילוי נאות: גם אני, ממש כמותן, הייתי פעם אדם שמן מאוד. בתקופות הקשות הגעתי ל-180 קילוגרמים . לפני שנתיים וחצי נפרדתי מהמשקל הזה ולא הבטתי אחורה. האם התהליך שעברתי זהה לתהליך שעברו שלוש הנשים שראיינתי? לא. כל אחת מאיתנו היא סיפור שלם, עגול, תרתי משמע, שאין לזלזל בו.
לארה מלר (30) מתל אביב, מנהלת שיווק במרפאה סינית, אפרת גבאי (32), אמא לשניים ומנהלת רשת אופטיקה מאשקלון וקרן גלסנר (33) מחיפה, ליצנית, מארגנת אירועים ורקדנית יעלו הערב על המשקל של "לרדת בגדול", אחרי שעברו תהליך מכאיב של אימונים קשים וחינוך מחדש לחיים בריאים.
שלושתן השילו אינספור קילוגרמים (את המספר המדויק תגלו הערב), שלושתן הותירו מאחור את כל המתמודדים האחרים. שלוש נשים, לכל אחת סיפור משלה.
קרן גלסנר הגיעה לתוכנית עם אחיה ערן, אחרי שניסתה במשך שנים לרזות. המאורע המחולל: חתונת אחיה הקטן, שגרמה לה להבין שהיא, בת אמצעית להוריה החיפאים, נותרה הרווקה היחידה במשפחה. היא ניסתה לרדת במשקל בכוחות עצמה, ניסיון אחרון לבד, ועלתה 13 קילוגרמים. את התוכנית החלה במשקל של 133.1 ק"ג.
"ידעתי שהסיבה שאני לבד היא שאני שמנה וזה גורם לי לא להרגיש בנוח בתוך זוגיות" היא אומרת. "ניסיתי לעשות דיאטה אבל במקום לרזות עליתי במשקל. הייתי בפאניקה מוחלטת ואמרתי שאין דבר שיכול לעזור לי ולהציל אותי, חוץ מאיזו עונה של'לרדת בגדול'. שבוע לאחר מכן התחילו הפרומואים של התוכנית".
סיפרת שאחת הסיבות העיקריות שבגללן הגעת לכאן היא למצוא גם אהבה.
"אני בת 33. החבר האחרון הרציני שלי היה בגיל 28. מאוד נפגעתי מהקשר הזה ונסגרתי בתוך עצמי במשך חמש שנים. לא הצלחתי לצאת מהקליפה. לא הצלחתי ליצור קשר רגשי כי לא הייתי מוכנה לזה, בגלל חוסר הביטחון. משכתי אנשים שלא התאימו לי מבחינה מנטלית כי נראיתי חלשה. אבל אני אדם חזק, אני לא זקוקה למישהו שירחם עלי. אחרי הירידה במשקל, כשאמרו לי שאני יפה, עדיין חשבתי שמרחמים עליי. לקח לי זמן להבין שמשהו השתנה. היום התחלתי לצאת, אני אוהבת לרקוד, רוקדת סלסה וריקודי זוגות, ומן הסתם עם גברים. אחד הגברים הזמין אותי לקפה ועוגה, בלי עוגה, עם סלט, ומהכוס הקפה הזו התפתח קשר מדהים שנמצא עכשיו בחיתוליו. זו פעם ראשונה מזה המון זמן שאני מרגישה שלמה עם עצמי, זו הייתה בחירה שלי, הפעם לא בחרו אותי".
אני חושבת שמה שהיה מפחיד אותי במיוחד היא החשיפה הפיזית מול המצלמה.
"שנאתי לראות את עצמי על המסך, זה החלק שהכי הפחיד אותי בעולם. כל עם ישראל הולך לראות את הכישלון הגדול של קרן והשומנים שלה. היום אני מסתכלת על עצמי ומרגישה סוג של גאווה, כי העזתי, והיה לי את האומץ לקחת את עצמי, עם כל הקשיים, ולשים את עצמי בצורה הכי חשופה מול העולם ולהגיד שאני זקוקה לעזרה. החוויה הנוראית של חשיפה מול המצלמות חקוקה לי בזיכרון,
לארה מלר, תל אביבית שחייתה על ג'אנק פוד ועל הסופר הקרוב לביתה, הגיעה לתוכנית בעקבות טרגדיה משפחתית. אביה של מלר, מנצח תזמורות, היה איש גדול ששקל 130 קילוגרמים, סופו היה בדום לב במהלך נהיגה, לפני כארבע שנים. "הוא היה טיפוס כריזמטי וגדול ממדים, כך שמשקל תמיד הזדהה אצלי עם הצלחה", אומרת מלר. "הייתה לי בראש משוואה שאיש גדול הוא איש עם נוכחות. לא רציתי להיפרד מהקילוגרמים כי רציתי לשמר אותו איתי".
לארה התחילה את התוכנית כאנדרדוג ששוקל 117 ק"ג. דמות מתלוננת, נאנחת ומתייפחת שהפכה, בעזרת המאמנת אורלי הופמן בר, לחיית ספורט, ממוקדת מטרה, שהתוכנית גרמה לה להפוך את נושא הבריאות לקריירה. "אני לא אדם שחושף תהליכים אינטימיים בפומבי", היא אומרת "אני אדם שקנאי לפרטיות שלו, וזה מצחיק, כי השתתפתי בתוכנית ריאליטי. פחדתי איך אני אראה, מה זה יעשה לתדמית שלי. אני בן אדם שדופק חשבון לאנשים, זה אופי של שמנים. דרך התוכנית בניתי חוט שדרה פנימי והבנתי שאיך שאני מצטיירת או נתפסת תלוי רק בפרספקטיבה שלי".
מלר מספרת כי החשיפה בתוכנית הייתה מאוד בעייתית מבחינתה. "זה היה ממש הרסני. נורא התביישתי בגוף שלי והדימוי היה בעייתי. זה היה הרסני כי הבנתי שהגוף שלי הוא לא רכוש פרטי יותר, הוא הולך להיות נחלת הכלל. פחדתי מהתגובות של אנשים. בשקילה הראשונה התחיל הנתק מהגוף, הבנתי שיש לי מחויבות, שאני בסוג של שליחות, אני סוג של מודל לאנשים בחוץ".
אחד הפרקים המדוברים של העונה היה פרק המייקאובר, שם נפגשו בני המשפחה עם היורדים בגדול לאחר זמן רב. אמה של מלר, בזכות פלאי העריכה, הוצגה כלא מפרגנת בעליל. כשהיא בעיקר מגיבה על המחשוף הרחב של בתה. למלר חשוב לתקן את המעוות. "יש לי אמא מדהימה שהתוכנית עשתה לה עוול מאוד גדול. היא נשמה טהורה, אבל היא ראתה את היצר ההרסני שלי ולא יכלה לסבול את זה. השינוי שלי בחוץ לא היה מתאפשר בלעדיה. בגלל הדרישות שהיא הציבה לי, אני שואפת להיות טובה יותר, והיא לא מפסיקה להחמיא לי".
ומה בעתיד? מלר מתכננת להפוך את החוויה של "לרדת בגדול" לקריירה. "אני מתחילה ללמוד קואצ'ינג, הדרכה לתמיכה נפשית באנשים שנמצאים בתהליכי הורדה במשקל. במקביל אני שוקלת לעשות קורס מדריכות אירובי ולהוציא ספר על החוויות שעברתי. החזון שלי הוא לפתוח מקום שמדמה את החווה של לרדת בגדול ונותן תמיכה ברובד הפיזי, התזונתי והמנטלי".
ומה לגבי זוגיות?
"היום אני זו שעושה את הסלקציה. השינוי ניכר כשאני יוצאת עם חברות. פעם הייתי החברה הלא מאיימת, היום מתחילים איתי. היום אני מחליטה את מי להכניס לטריטוריה שלי. אני ממגנטת גברים שאני רוצה להכניס לחיי וחשוב לי שזה יהיה בן אדם עם חוט שדרה".
אפרת גבאי היא הנשואה שבחבורה. אמא לילד בן שש ותינוק בן שנה וחצי. מנהלת רשת חנויות אופטיקה מאשקלון, אחות תאומה ליוספה ("האחות הכי תומכת בעולם") וקרייריסטית מושבעת שמעולם לא נתנה למשקל להפריע לה עד ששמעה שיחה בין בנה לחברו, שאמר את המשפט המחולל "אמא שלך שמנה". שמנה במשקל של 95 ק"ג, בהתחלת התוכנית.
"אף פעם לא הרגשתי שונה בגלל שהייתי שמנה. יש לי ביטחון עצמי ומינפתי את עצמי בכל מיני כיוונים, אבל כששמעתי את זה נפל לי האסימון. הבנתי שהשומן נותן הד כלפי חוץ. זה לא רק אפרת גבאי הקרייריסטית, שיכולה להתנתק ולמנף את עצמה בלי קשר לשומן. זה פוגע בפן האישי".
את וכפיר, השותף שלך בתוכנית, הייתם מאד אסטרטגיים.
"כפיר ואני ידענו שאנחנו משאירים מאחור חיים שלמים, משפחות, חברים, קריירה. אמרנו לעצמנו שאנחנו רוצים להגיע הכי גבוה שאפשר. אנחנו מקריבים כל כך הרבה כדי להיות שם. הבנו שזה משחק, ידענו שאם לא נבנה לעצמנו דרך פעולה, יהיה לנו קשה להגיע גבוה".
הפחד להשמין קיים?
"אף פעם לא הייתי אדם רזה. היום אני יודעת מה זה להיות שמנה ולהיות רזה. אני מבינה שלהיות בצד של הרזה עושה לי הרבה יותר טוב. אבל אני עדיין לא בחיים האמיתיים, יום אחרי הגמר אהיה שם. יש בי את הפחד שאדרדר חזרה, אבל אני חושבת שקיבלנו מתנה בכך שמדינה שלמה חוותה איתנו חוויה ויש משהו חזק במחשבה שנחשפתי כל כך, ראו אותי, מכירים אותי. זה מחזיק אותי בצד הרזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם