אדום כחול: על "רד בנד"

העונה השנייה של "רד בנד" ממשיכה את הקו המוצלח של העונה הראשונה: ברנז'אית, עשירה, עמוסת כוכבים וחדה במידה המדוייקת. רון קסלר רוצה לעשות ילד לרד אורבך

רון קסלר | 25/2/2011 0:19 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר

''רד בנד'', חמישי, 22:30, הוט קומדי סנטרל

שני רגעי התאהבות מחודשים מתרחשים במהלך הצפייה ב"רד בנד": הראשון הוא כשאתה שוכח שוב ושוב שרד אורבך הפתולוגי הוא בובה. הרגע השני הוא הרגע שבו אתה מדמיין את דיסק האוסף של שירי רד בנד לדרך. שמישהו שם יוציא כבר אוסף, טוב?

העונה החדשה של "רד בנד" (או בלעז: Red Band) חוזרת על עצמה: עשירה, סמיכה, שמחה ומוצלחת. איזה כיף שהוט יצרו מתחם סגור שאין בו כניסה לפליטי ריאליטי.

"רד בנד" היא הסדרה של הברנז'ה. היא מכוכבת, מתכתבת עם עצמה, יפה במידה הנכונה וחדה במידה המדוייקת. קפלים של אמירה מעטרים את פרקיה ומרקם עשיר של צחוקים עוזרים לפרקים להגיע למידת הגשה נבונה. זו לא סדרה שנכתבה למסעודה משדרות וגם קשת ליבליך לא תמצא כאן שום טיפה של עיניינוש. בואו ונודה באמת: זו סדרה אנינת טעם, תל אביבית אמיתית. הגיע הזמן שמישהו יחשוב על הקהל הנידח הזה.

להקת רד בנד שהגיעה היישר מסביוני נחלת בנימין בתל אביב וחיה בסדרה על הגבול שבין הבארבי לסצנת הרוק המיותרת ממשיכה את המסע מהעונה הקודמת עם הגיבורים הרגילים: חברנו (בעונה הקודמת הוא היה הרבה יותר סגול, לא?) רד אורבך, פונצ'ו ולפטי יחד עם ידידיהם הטובים: נרקוטיות, נרקסיזם ופורנו גס.
אלדד רפאלי
נרקוטיות, נרקסיזם ופורנו גס. רד בנד אלדד רפאלי

יתוסרטו ככל שיתוסרטו, הגרעין החזק בפרקים של רד בנד תלוי ביכולותיו הספק דרמטיות של המוסיקאי/ת שמופיע איתם. בפרק הבכורה זו להקת משינה. וכאן, רבותיי, אנחנו נחשפים לצד העירום שלה כפי שלא ראינו מעולם. להקת משינה מתחברת לתסריט כמו כפפה ליד כשגולת הכותרת של הפרק היא הופעה עירומה לחלוטין של כל החברים בביצוע גברי לשיר "Satisfaction" של הרולינג סטונס. ההופעה הבאה של משינה לקהל הרחב חייבת להיות בעירום. משהו שם עובר אחרת לגמרי.

הקסם של "רד בנד" ממשיך גם בעונתה השנייה: כל מוסיקאי שרוצה להשתתף בה חייב להתחייב למערכת חוקים פנימית וסגורה שלא מאפשרת שום סטייה. אורבך וחבריו חיים בעולם מופרע ונרקסיסטי שנועד רק לזמרים שיש להם יכולת להתפרע על עצמם. זה לא עוד מערכון ב"ארץ נהדרת" שבו הזמרים המתארחים מגלמים את עצמם ומתקיימים כרקע להנחתה. יש כאן מחוייבות טוטאלית לעשות מעצמך בדיחה. וזה לא קל, אבל לפחות בסוף יש שיר משותף ומושקע.

משינה של הפרק הראשון היא

להקה בתהליך טיפול שנמאס לה מעצמה, יובל מאחר, כמובן, בגלל הילד. הם מדברים בקול שקט שנמנע ממריבה. למשינה יצטרפו העונה אומנים רבים. בכלל, מסננת ההומור העצמי שדיברנו עליה עובדת כמו באלאנס. בעונה הקודמת היו אלה אפרת גוש, מארינה מקסימליאן בלומין, אביב גפן, שלום חנוך והבנות נחמה. בעונה הזו יבואו נינט, יהודית רביץ, אסף אבידן, הדג נחש ועוד חברים. בניגוד לסדרות אחרות שמעמיסות מפורסמים בשביל להתקיים, הסדרה הזו בוררת את המוסיקאים לפי המידות של בובותיה.

הסתכלו מעבר לאופק. העונה השלישית מתקרבת ושם בהחלט רצוי שהיה ריענון קל. בעיה מינורית קלה עולה במעלה ים הכיף שמציעה "רד בנד" והיא נטיה קלה לחזרה עצמית. בדיחות הסמים, הפורנו וגם חילופי הדברים באנגלית ובעברית שהיו מנת הקסם בעונה הראשונה הופכים לסוג של דרך חיים בעונה הזו. העונה השלישית צריכה להיות קאמבק במובן שידבר לקהל רחב יותר. בכל זאת, מדובר בטלוויזיה מצויינת. הגיע הזמן להפיץ את הבשורה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_tarbut/tv/ -->