המירוץ למיליון: מי ינצח ב"האח הגדול"?
הערב נערך כאן בלוג שיסקר בשידור חי את המתרחש בגמר "האח הגדול" (החל מהשעה 21:00). בינתיים, כותבי nrg מעריב מתגייסים להגן על המועמד שלהם למיליון. ובעד מי אתם? בואו להצביע!
תוך כדי שאני מסתכן בביקורת מצד נשים, ארגוני נשים וכל מי שדוגל בפמיניזם, אני נאלץ להודות שאהיה יותר משמח אם ארז טל יכריז במוצ"ש שעמיר הוא הזוכה הגדול ב"האח הגדול". לא שאני מאמין גדול שזה באמת יקרה, אבל תמיד נחמד להיות אופטימיים עד חוסר הגיון מוחלט.
כן, היתה לו התבטאות אחת חריגה על חברו שנהג לצוד את הבחורות הכי שיכורות במסיבה, יש שיגידו שהוא התעלל בסיוון ואולי אפשר לטעון שהוא לא היה אמיתי כלפי דיירים אחרים. אבל, יחסית לתופעות הטבע שזכינו להן העונה (לסבית מאיימת, אמריקאית נואפת, פרחה צווחנית ורב מלצרים עם חיבה לפרחות צווחניות), עמיר היה הרע במיעוטו.
אבל למה ללכת רק על דרך השלילה? מבין החמישה שהגיעו
ואי אפשר גם בלי מערכת היחסים עם סיוון. אולי הוא פגע בה רגשית, אבל כמו שאומרת הקלישאה הידועה "צריך שניים לטנגו", והריקוד הזה שלהם, אפילו אם זייפו בו מדי פעם בצעדים, עדיין נמשך פה ושם בווילה. האם מערכת היחסים תישמר גם אחרי סיום העונה? סביר להניח שלא. האם עמיר יחזור לגבריות המניאקית? אולי כן. אבל בואו ניתן לו מיליון על השינוי. וגם על זה שהוא החזיר את כובע המצחיה לאופנה.
נופר מור נכנסה לבית "האח הגדול" לפני שלושה חודשים עם אסטרטגיה ברורה של "מה לעשות, יש לי פיוז קצר", ככל הנראה כדי לא להפוך לדמות משעממת. לא היה אכפת לה גם אם זה בא על חשבון הפופולריות שלה בתוך הבית, שלא הייתה תמיד זוהרת כי לא היה נעים להימצא בקרבת רעת המזג הזועפת תמיד.
כבר בהתפרצות הראשונה שלה על יורם, על לא עוול בכפו אגב, היה ברור לי שהכל חלק מהצגה אחת גדולה. וראו זה פלא: האסטרטגיה הזו הגיעה לקיצה ככל שהתקרב הגמר. במיוחד אחרי שעמדה להדחה ביחד עם ג'קי ועברה אותה בשלום. אז, הבינה נופר שהקולות שהיא קיבלה עד כה כנראה לא היו רק מאוהדי ג'קי ובזכותו, אלא בזכות אישיותה המלבבת.
היום, כשהיא בגמר ויכולה לנוח על זרי הדפנה לפחות למשך השבוע האחרון, היא רגועה יותר ונחמדה לכולם חוץ מאשר לג'קי. חבל שהיא שוכחת שהיא הגיעה עד הלום לא רק בזכות עצמה ופיה המפיק מרגליות, אלא הרבה בזכותו, היחידי שתמך בה ונתן לה את כל הבמה לבטא את אישיותה ולהביע את "האני מאמין" שלה. מידיד ורע שעליו אפילו הגנה בגופה מפני יגאל רחב הכתפיים ג'קי הפך היום ליריבה הגדול, ודווקא במערכה האחרונה והכי חשובה היא יורקת לבאר ממנה שתתה.
עונה שלמה נאבקה על מקומה בגמר כדי להרוס לעצמה ביום אחד את הסיכוי לנצח. בהשמיצה את ג'קי היא הופכת אותו לקרבן שהקהל ירחם עליו ואת עצמה לכפוית טובה ורעת לב.
למרות הכול, נופר הגיעה לגמר בזכות ולא בחסד כי שרדה הרבה הדחות דווקא בגלל האומץ לעמוד איתן מול פרידה ולא להתרפס בפניה כמו שאר העדר. יש אף משפט אחד שייזכר לה לטובה כאשר התפייסה עם ליהיא. זו אמרה לה: "מה קרה לך, הרי את היית שייכת לקבוצה שלנו, לי ולפרידה ולליעוז" ונופר מבלי להסס ענתה: "אני לא שייכת לאף קבוצה ולאף אחד". מילים כדורבנות של מי שלא פחדה לשחק כמעט סולו כנגד כל הסיכויים. כולה בת 22, עם חשיבה של אדם בוגר ושטף לשון חד כתער. אם תיקח את המיליון, אולי כדאי שתשקול להתחלק בשלל עם ג'קי שהיה שם תמיד בשבילה במסירות, בחן ובאהבה.
כן. מסתבר שגם עליי המז'יק של ג'קי עבד. ובעצם למה לא? אז אולי הוא קצת טמבל ובעל נטייה קלה לטיפה המרה-מתוקה של יין קידוש, ויכול להיות שלפרקים היה נדמה כי הוא על תקן הכלבלב של נופר, אבל בסופו של דבר לא ניתן להתכחש לעובדה שהוא היה אחד מהדיירים היחידים שנתנו לנו כמה מהרגעים הטלוויזיוניים המהנים ביותר שהיו לנו באח.
אני לא יודעת מה אתכם, אבל אני לא צופה בריאליטי בשביל העשרה אינטלקטואלית או דרמה בשקל אלא בעיקר כדי להתרגש ולצחוק. וג'קי, עם אנדרטות האהבה שלו לנופר, מערכת היחסים המיוחדת עם סקולי, והאנגלית העילגת בבית האח בספרד, הצליח לעשות את שניהם באופן חינני ולא מתאמץ, בעיני.
אני לא אסתיר את העובדה שהעונה לא התחברתי במיוחד ל"אח הגדול". פרידה מהר מאוד הצליחה להפחיד אותי וברגע שראיתי שסיון אברהמי לא מתכוונת לפתוח את הפה, נשארתי עם גמד, סטנדאפיסט מתוסכל, פרחה, בימבו אמריקאית, מאצ'ו וגבר רומנטי. ברגע שהגמד הלך – היה ברור לי שהגבר הרומנטי הוא הרע במיעוטו.
מי שהטיב יותר מכל להסביר את הקסם של ג'קי מחוץ לבית היה לי עוז שציין באכזריות בחדר "האח הגדול" שההזדהות איתו גדולה כי הוא אחד מהאנשים החלשים ביותר בבית. זה לא נכון. ג'קי הוא לא חלש, הוא פשוט בחור מאוהב. ייתכן שהבנאליות חוגגת בזה שכולנו מוכנים להתמסר לסיפור הקלאסי של הבחור שלא משיג את הבחורה. אבל מבחינתי, בבנאליות הזו היה בעיקר הרבה תום, חום, רגש ואמת.
אותו ג'קי, שלי עוז תיאר כאחד שבוכה, עושה מחוות גדולות ומידי פעם מדבר עם כבשה הוא סך הכל גבר רומנטי, וכן, אני מאמינה לו כשהוא אומר שכל מה שהוא רק רוצה זה בית בישראל. הוא מספיק מודע לעצמו ולא "גנוב" כפי שהוא אומר. שימו לב גם שאם לא שומעים את הקול שלו ועל מה הוא מדבר - הוא גבר די נאה, אפילו "שקסי" כפי שהוא מציין. אם היו מכריחים אותי להצביע בגמר - הוא היה הבחירה שלי.
אז מה לי ולליהיא (נסו לומר את זה שלוש פעמים)? למה אני חושב שמכל חמישיית הגמר, הדי דלוחה בואו נודה בזה, הכי מגיע להעניק את מיליון המצלצלין למהבולה מאל איי? אם להתלות באילנות גבוהים ורחבים, למשל פרידה "קרוקס" הכט, אז פשוט בגלל שליהיא היא "הרע במיעוטו".
בואו נתחיל מהקטע של הרע: היא בוגדנית, מארוסה אבירם לו הצמיחה קרניים בשידור חי ועד לחבריה לוילה עליהם ריכלה בשצף קצף מאחורי גבם; היא נקמנית ואכזרית, למשל כשארגנה חרם על ליאם; היא קולנית וגסה, החל מהצחוק הרועש והמתגלגל שלה ועד לעובדה שעשתה סיבוב אחד, שניים או עשרים על עתי לעיני המצלמות החוגגות; והיא חסרת מודעות לחלוטין, עובדה שניכרת כמעט בכל מה שהיא אומרת, עושה, אוכלת או לובשת (אהלן חליפת טרנינג ורודה. אותך לטריני וסוזאנה).
וכאן נכנס ה"מיעוטו": כל המגרעות האלה פשוט מעידות שהיא אמיתית. ליהיא, יותר מכל אחד אחר בחמישייה בעיני, באה להיחשף. היא לא דופקת חשבון במה שהיא אומרת, בניגוד לעמיר, נופר ובמיוחד ג'קי, ויסלחו לי כל אוהדיו, שמתזמרים היטב את מה שהם אומרים למצלמות למען שקשוק האס.אמ.אסים.
לא אכפת לה מה חושבים עליה, למשל שזנחה את ארוסה לעיני האומה השמרנית או שהיתה הראשונה בתולדות התוכנית שעשתה סקס מלא בתוך הוילה. היא בוכה, צוחקת, צועקת, שמחה ובעיקר שמה את עצמה, את כולה, על השולחן למען הצופים. חוסר המודעות הזה, מגובה בבטחון עצמי, מביא לה הצלחה אישית, למשל הכיבוש של הבחור הכי חתיך בעונה, והן אהדה ציבורית.
יותר מכולם, ליהיא הצליחה לספק דרמה. סיפור אבירם היה רגע נהדר של טלוויזיה צהובה אך מרגשת. הרומן עם עתי היה היחידי שבאמת קרה בתוך הוילה, בניגוד לשאר הקוצי מוצי של חבריה המאופקים. ליהיא היא הדבר האמיתי, סטייק אנטריקוט גס, רוטט ובועט להנאת הצופים, בניגוד לארבעת האחרים שהם בקושי רבע עוף. היא היחידה ששילמה מחיר מלא של חשיפה בתוכנית ומילאה את מטרתה - לחקור לעומק הקישקעס של משתתפיה.
גם סיפור חייה מרגש: היא עשתה עלייה לבד, רוצה להתיישב בארץ, מפרנסת את עצמה בכבוד. ובואו נחשוב רגע על עצמנו: יש מישהו בגמר הזה שתרצו לראות אחרי התוכנית, חוץ ממנה? הרי מדובר בסלבית טראשית-על שהולכת להפוך את המדינה על ראשה אם רק ייתנו לה. ועל כן אני אומר - תנו לה. ליהיא היא היחידה בגמר הזה שמגיע לה לחזור הביתה עם כסף יזראלי.
"סיון?", תמהו חברי המערכת כשסיפרתי להם שהפייבוריטית שלי ב"האח הגדול" היא המטורללת וחוקרת (שלא לומר, אוכלת) המוח סיון אברהמי. "סיון???", המשיכו וחקרו חבריי הקרובים שבכל רביעי ושבת הטרידו את פייסבוקי וסלולרי בהודעות לרוב, כאילו היינו בלוג חי שמתעורר בכל שלושה ימים לכל קריאותיה של פרידה הכט.
"סיון???", צווח אבא שלי, חולה תוכניות ריאליטי שלא מודה בזה אבל מדבר רק על זה, "אני כמעט ולא זוכר איך היא נראית!".
וחזרה לנושא: סיון. זאת שבכתה כי התאהבה/לא התאהבה בעמיר, מי שהכי לא חשבה שמתאים לה בעולם. סיון, זו שלקח לה זמן להתעורר לחיים ולהתבלט, כמו שלכולנו לוקח בחברה חדשה – מנסים להתרגל, להבין, לעכל ורק אז פורצים, כשמתחיל להיות לנו נוח. סיון, זו שהכניסה לפרידה הכט בקטנות, שהייתה אחת היחידות שאמרה לה שהיא עולה על העצבים, שידעה לעמוד גם מול ליהיא, אבל הכל בשקט, בלי יותר מדי בלגאן.
סיון הייתה הכי אמיתית. אנושית. בלי הצגות למצלמה, בלי ריבים מתוקשרים מבחוץ ומדוברים מבפנים, בלי לצרוח, לבעוט, לקלל, לשאוג, לעשות רוח. תגידו שהיא בטח משעממת, תגידו שהיא לא עשתה שום דבר, אבל בשבילי, דווקא הניואנסים הקטנים, דווקא הקלאמזיות המשעשעת, דווקא הרומן הסוער-שקט עם עמיר, דווקא השובבות שהתפרצה ממנה בשבועות האחרונים, עשו לי נעים בעין הרבה יותר מהצווחות של נופר וליהיא או המזמוזים של ג'קי וסקולי.
אני מציאותית. בשעה שבה אנחנו נמשכים לאירית רחמימיות ולפרידות הכטס של העולם, סיון אברהמי לא תיקח את המיליון, אבל מותר לי לשאוף, לחלום ולשאת תפילה למען כל הקלאמזיות שאני מכירה, כולל אותי, שנס גדול ירחף מעל בית "האח הגדול" וחוקרת המוח המבולבלת תנצח.
ומי המועמד שלכם?
בחר
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם