ביג בן: לחיי ג'קי

ג'קי מנחם הוא הישראלי היפה, לעומת דמויות תרבותיות כמו יורם קניוק ועמוס עוז. וגם: האם יש כזה דבר מולטי אורגזמה ואיך משרד הפנים טועה בגדול? מנחם בן עם תובנות השבוע

מנחם בן | 1/4/2011 7:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
1. ג'קי מנצח את קניוק ועוז

בלי שהתכוון  לכך, או בכלל העלה את זה על דעתו, התייצב ג'קי  בלב המחלוקת הפוליטית הישראלית, והכריע לצד ברור מאוד, אולי דווקא משום שההשכלה לא ייבשה לו את הלב ולא עיוותה לו את השכל ולא שיקרה לו את הנפש, כפי שעשתה לעוכרי ישראל, המהווים רוב מוחלט בצמרת התרבותית של ישראל, זו שמעניקה את פרס ספיר ל"תש"ח" ,ספר ההשמצות והדיבות המבולגן שכתב יורם קניוק על מלחמת השיחרור (שבו אנחנו מתוארים בין השאר כרוצחי ילדים וכעושי לינץ' בערבים); 

זו ששולחת באמצעות עמוס עוז ספר עם הקדשת אהבה לברגותי, רוצח הישראלים; זו שמספרת לנו באמצעות שי גולדן שהבכי הנורא ורתיחת הנפש על השחיטה הפלסטינאצית באיתמר הם "נהרות קיטש מטורפים" ו"פולחן אבל" (לא ייאמן כמה טיפש יכול להית בחור חכם כשי גולדן). 

ג'קי ,לעומת זאת, צעיר עם לב גדול מאוד, שכמו יצא מהאגדות (עם הסיפור על הילד העני שהפסיק את לימודיו ולא התגייס לצה"ל כדי לעזור למשפחתו), מספר לנו שעם ישראל יפה כמו בר רפאלי (ועם כל הרעות של חיינו , מי כמונו יודע שזה נכון). והעם אוהב אותו עד קצה הנפש, ומוכיח כי בניגוד לדרך הטבע, כאן רק הצמרת מקולקלת. השורשים לעומת זאת ירוקים, רצופי אהבת ישראל כמו ג'קי. גם התחת שלהם במים, ומהם תצמח צמרת אחרת.
צילום: בייגל
יפה לו. ג'קי צילום: בייגל

2. זוהי סדום

אבל זה לא אומר כמובן שאנחנו לא מגעילים. ובעיקר משרד הפנים הישראלי ומינהל האוכלוסין שלו, מוקד הרוע  זה שמת לגרש מכאן מתחת לכיפה הרבנית שלו ילדי עובדים זרים, בלי להבין שהמצווה האלוהית "ואהבת את הגר כי גרים הייתם במצרים", שעוד מעט, בפסח, נחזור אליה, מכוונת בדיוק בדיוק לילדי עובדים זרים, כי מה היינו במצרים אם לא עובדים זרים?

וזה בדיוק פשר המושג

"גר" (זר שגר בארץ אחרת) ולא מה שעשתה ממנו הרבנות החשוכה לדורותיה. ובינתיים מספר לנו "הארץ", שמשרד הפנים רוצה לגרש מוכר ספרים פלסטינאי באמריקן קולוני, יליד ירושלים, בתואנה ששהה שנים קודם באמריקה וכך איבד אוטומאטית את זכותו לתושבות בעיר הולדתו. מי שיגרש את סוחר הספרים הזה, מונזר פהמי  ("כל השגרירים הם לקוחות שלי"),  יהפוך אותנו לסדום.

3. העונש של צרי העין
אגב סדום:  אהבתי את הבדיחה של אבשלום קור בתכנית הבוקר בטלוויזיה  (תודה לבן שלי שהבחין) על מה שמשותף ליפנים וליהודים: ששניהם צרי עין. אני מקווה שאלוהים לא יחליט שמגיע לנו לחטוף צונאמי על זה.   

צילום מסך
בדחן. אבשלום קור צילום מסך

4. אל תאמינו למולטי-אורגזמה ב"לאשה"

ב"לאשה " מספרים לנו שיש מולטי- אורגזמה. אבל אין דבר כזה. זוהי אחת הבדיות שאנשים ונשים מספרים לעצמם. אין, כי לא יכולה להיות. כל מי שחווה אורגזמה, גבר או אשה (ליהיא – בינתיים לא, כידוע, אבל אני סומך על גברי ישראל, ובקרוב), יודע שמדובר בסידרת רטטים, שאצל הגבר מסתיימים בשפיכה גלויה ואצל האשה מסתיימים בשפיכה סמויה. האידיוטים קוראים לכל רטט כזה ברצף הרטטים הקצר (שנמשך מקסימום חצי-דקה, נניח)  אורגזמה, ואז יש להם מולטי-אורגזמה יעני. אבל זו לא מולטי-אורגזמה. זו אורגזמה, סטיופיד. אורגזמה זה גמירה. רות. סוף. אין אחרי זה, וזה כל הכיף. לא שאי אפשר לגמור מחדש, אבל בשביל זה צריך להתחיל מחדש.



צילום: בייגל
מה זו אורגזמה? ליהיא צילום: בייגל

5. אריאל זילבר שוב התלכלך
חבל. כל-כך חבל על אריאל זילבר, שפעם היה מוזיקאי מבריק, והפך בינתיים לתופעה מאוסה בהחלט, עם הקריאה לשחרור יגאל עמיר (אם משחררים מחבלים) ומראה הדוס עם הזקן הלבן והמדובלל והכיפה. ועכשיו הוא זוכה בתביעת פלגיאט נגד הדג נחש המסכנים, שמחוייבים לשלם על-פי פסיקת השופט תיאודור אור (מה לו ולמוזיקה?). 100 אלף שקל על שהעתיקו כביכול קטע משיר שלו, כאילו שהדג נחש צריכים את זילבר כדי לכתוב שירים מקסימים (ר' "שירת הסטיקר"). 

בלוגים של מנחם בן
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מנחם בן

צילום:

פירסם 12 ספרים וכשלושת אלפי מאמרים. מאמין מוחלט באלוהים ובתנ"ך ושונא את הרבנות

לכל הטורים של מנחם בן

עוד ב''מנחם בן''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_tarbut/tv/ -->