יאק, צ'אק: ראיון עם אד ווסטוויק

אם אתם מתכוונים להגיע בקרוב לניו יורק, כדאי שתתפסו ממנו מרחק. אד ווסטוויק, צ'אק באס, הילד הרע מ"אחת שיודעת" - מתעקש להיות רשע גם במציאות ולהסתובב בנעלי עור בלי גרביים. בראיון ל"רייטינג" הוא מנמק מדוע, לא מתנחמד וגם לא מבטיח לבוא לבקר בישראל: "לוח הזמנים שלי קצת אינטנסיבי"

רייטינג
ארז פריש, לונדון | 21/5/2011 16:46 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לא הרבה חובבי קולנוע וטלוויזיה מחוץ לבריטניה מודעים לכך, אבל אד ווסטוויק דווקא התחיל את הקריירה שלו די מוקדם, בתפקידי אורח באופרות סבון שהבריטים אוהבים - "רופאים" ו"חדר מיון".

בואו להיות חברים של "רייטינג" בפייסבוק!

זה לא אומר שהוא במקור שחקן בי-ליסט. אחרי שסיים בהצטיינות תואר בתיאטרון הצעיר הלאומי של לונדון הוא נחטף לסרט "הסגת גבול", שם שיחק לצד ג'וד לו. בהמשך שיחק לצד ג'וליאן מור וקלייב אוון ב"הילדים של מחר", וכשהגיע לסרט העצמאי "בנו של רמבו", שהוקרן בפסטיבל סאנדנס, הוא הפתיע את המבקרים וסחף את הקהל. בסצנת האינדי הלונדונית יש גם מי שמכיר את פרצופו מלהקת Youth, שסחפה אחריה - או, ליתר דיוק, אחרי ווסטוויק - עדת מעריצות צווחניות (לאחרונה ווסטוויק זנח את הלהקה, והוא מתכנן להקים הרכב חדש בניו יורק). בינתיים , כידוע, הוא ב"אחת שיודעת" בתור צ'אק - הילד הרע, הסקסי והבטוח בעצמו. נאמן לדמותו של צ?אק, ווסטוויק נאלץ להדוף את השמועה העצבנית שרצה לאחרונה שלפיה הוא מעוניין לעזוב את התוכנית כי פשוט "נמאס לו".

מובן שכעת הוא טוען שהדברים הוצאו מהקשרם, אחרי הכל הוא משחק שם לצד ג'סיקה סור, שלמרות פרידה קצרה בשנה שעברה (שבמהלכה ניסתה סור את מזלה עם האקס של לייטון מיסטר, הלוא היא בלייר וולדורף), ווסטוויק צמוד אליה עוד מ-2008. ווסטוויק טוען שהוא בסך הכל רוצה לעשות עוד פרויקטים במקביל, ובתחילת השנה פורסם כי ישתתף בסרטו של קלינט איסטווד על ג'יי אדגר הובר.

לראיון שלו עם "רייטינג" הגיע הג'נטלמן האנגלי בחולצת מעצבים נונשלנטית עם כפתורים פתוחים והטרנד האופנתי האחרון - נעלי עור ללא גרביים. גם בחורף. קשה היה לא להתקיל אותו, אבל ווסטוויק כמו ווסטוויק, תמיד ממשיך לחייך ולקרוץ. את החיים, כך נראה, הוא עדיין לא ממש לוקח ברצינות. הוא רק מתגעגע קצת למקום שאנחנו נמצאים בו עכשיו, לונדון, ביתו. "מה שהכי חסר לי שם, בניו יורק, זה הבישולים של אמא שלי", הוא מספר, "במיוחד צלעות הכבש עם הג'לי... יאממממי ... זה נכון שיש לי דירה, ועבודה בארה"ב, ואפילו חברים, אבל אני עדיין מתגעגע לאנגליה. מאוד מתגעגע".

חלקת בעבר דירה עם צ'ייס (קרופורד, שמשחק את נייט ב"אחת שיודעת"). אתם עדיין גרים יחד?
"לא, לא, אני כבר גר לבד. גיליתי שפרטיות זה משהו שקשה לוותר עליו. אתה יכול ללכת עירום בדירה, לעשות מה שבא לך - זה ממש פאן מסביב לשעון. אני משמיע מוזיקה בווליום ממש חזק, ובינתיים השכנים שותקים. בעצם, בווליום כזה חזק יש סיכוי שהם מתים, או לפחות חירשים. האמת? שכנים חירשים זה אידיאלי".

צודק . יש לך מעצב אישי שמחליט מה תלבש כל יום?
"לא, לשמחתי אני מחליט לבד מה ללבוש. זו יכולת מופלאה שיש לי מגיל 9. ועוד התפתחתי באיחור".

ומה הקטע של הנעליים בלי הגרביים באמצע החורף?
"או מאאאאאן. . . כפות הרגליים שלי הן כל כך לא. . . שמע , הן פשוט מגעילות כי אני אף פעם - כן, אף פעם - לא שם גרביים".

אבל למה?
"זה פשוט כיף. ברור שזה טרנד, אבל הבעיה שלי היא שאני קונה נעליים ממש יקרות ואחרי שלושה שבועות הן כל כך מסריחות שאף אחד לא מסכים לשבת לידי. כפות הרגליים מזיעות, מריחות רע, וזה די מגעיל, כל הסיפור הזה. אבל אתה יודע, זו ההקרבה בשם הטרנד האופנתי. המזל שלך, אחי, הוא שהנעליים הנוכחיות שלי עוד מריחות די בסדר".
איי פי
אני מחליט לבד מה ללבוש. ווסטוויק איי פי
מיסטר נייס גאי

ווסטוויק, מן הסתם, מודע לכך שהפך לסלב בינלאומי רק בשנים האחרונות, בזכות "אחת שיודעת". הוא הבחין בשינוי שחל במעמדו במהלך שהותו בניו יורק. "בהתחלה", הוא אומר, "כשצילמנו את הפיילוט הראשון, יכולתי להסתובב איפה שבא לי, אבל עכשיו אפילו סיבוב בגלריה לאמנות הוא מלחמה של ממש. יש לך הרגשה שעוקבים אחריך כל הזמן. פעם הייתי

בוושינגטון והלכתי עם אבא שלי לגלריה באמצע השבוע, אחר הצהריים, כשכולם בעבודה ובבית הספר, וחשבתי לעצמי שיהיה שקט - אבל כשנכנסתי גיליתי שהגיע גם טיול מאורגן מטעם בית הספר המקומי. זה היה כמו משחק של חתול ועכבר. אני לא רגיל להיסטריה כזאת, לצווחות כאלה, אבל עזוב, אני לא רוצה להתלונן יותר מדי, זה לא דבר נורא".

מה הדבר הכי משונה שקרה לך עם מעריצים?
"יום אחד יצאתי מהבית של ההורים שלי, ופתאום אני מבחין במכונית עם מלא מעריצות שחונה סמוך לדלת. הרגשתי ממש מוזר. מובן שיש, לפעמים, איך לומר את זה, גם הצעות מגונות - בעיקר בצורה של לחישה לאוזן".

ולפעמים התשובה שלך היא כן?
"לא, לא, לא. . . אני נהנה מהאתגר. גיליתי גם שיש שלושה חשבונות מזויפים על שמי בפייסבוק. יש שם אפילו בחור אחד שיושב כל היום ומשיב למעריצות בשמי. מאוד מוזר".

נחזור ל"אחת שיודעת": למה נראה לך שאנשים כל כך אוהבים את הסדרה?
"אני חושב שאלמנט הפנטזיה משחק תפקיד חשוב. אנשים תמיד אוהבים לברוח מהמציאות הקשה ולדמיין את הכוכבים והניצוצות של חיי הזוהר. אף אחד לא ממש רוצה להתמקד בתחזיות האפורות שקשורות לחיים האמיתיים, אבל כל אחת מהדמויות בסדרה היא ערבוב של שני האלמנטים, ויש הרבה נקודות טרגיות בתוך הדמויות עצמן. כלפי חוץ הכל ורדים ויהלומים, אבל כשמסתכלים טיפה יותר עמוק רואים שזה לא ממש ככה".

האופי של צ'אק בכלל עבר המון שינויים.
"נכון, זה באמת היה כמו רכבת הרים עד עכשיו. צ'אק התחיל את הסדרה כילד מפונק, בן עשירים שאין לו כבוד כמעט לאף אחד חוץ מאשר לעצמו. אחרי מערכת יחסים וקילוף כמה שכבות מעליו גילו את נושא היעדר האב, שהשפיע עליו קשות, ואז פתאום הגיעה החברות עם בלייר והתמיכה שהוא קיבל ממנה, ובסופו של דבר זה הפך לאהבת אמת".

שנגמרה .
"מה לעשות, בהרבה מערכות יחסים יש בעיות ומהמורות בדרך, ולא את כולן אפשר לפתור. עכשיו הוא מנסה למתג את עצמו כאיש עסקים, ולמרות שניסה להימלט מהצל של אביו הוא מוצא את עצמו כבעלים של מלון. עבורי, כשחקן, זה מסע מרתק עם צבעים ומרקמים מגוונים, ואני כמובן מרגיש שאני מתפתח בעצמי במקביל לדמות שאני משחק".

אהבת את צ'אק מההתחלה?
"ברור. הוא דמות כיפית. יש לו חוש הומור מפותח עם שורות מחץ כובשות, ובכלל, זה תמיד אחלה לשחק את הדמות שנמצאת תמיד בקצה, מישהו קצת זדוני ומרושע, ממש ההיפוך שלי. אני הנייס גאי הממוצע, ודרך המשחק אני יכול להגשים את הפנטזיה שלי - להיות פלייבוי מיליונר שיש לו את כל הנערות בעולם ויכול לעשות מה שבראש שלו. זה אידיאלי".

צילום: יח''צ
להיט. ''אחת שיודעת'' צילום: יח''צ

אתה מסוגל להתנהג כמו פלייבוי כשאתה רוצה? להתחיל עם בחורות בלי לחשוש, לדוגמה?
"אין לי איזו שורת מחץ עילאית, אבל אני רקדן לא רע, וזה די עובד. במיוחד כשאני מנענע את הירכיים שלי".

יפה . אני מניח שאתה די מסודר בחיים מבחינה כלכלית. על מה אתה מבזבז את הכסף?
"גרביים בלתי נראים. סתם. תקשיב, שכר הדירה בניו יורק פשוט מרקיע שחקים. אבל למרות שאין לי ממש צורך במכונית, אני מאוד רוצה לקנות אחת. איזו קלאסיקה משנות החמישים או השישים. איזו שברולט 1967 כזאת. אח, אני אוהב מכוניות אמריקאיות שריריות כאלה. נהגתי באחת לפני כמה חודשים וזה היה. . . או מיי גוד. נראה לי שכדאי גם להשקיע בבית באיזה שלב. כן, זה יהיה נחמד".

ומה עם איזו קפיצה לישראל?
"אני מאוד אשמח לבוא, אבל לוח הזמנים שלי קצת אינטנסיבי בימים אלה. תן לי טיפה זמן. בסוף אקפוץ לביקור".

בהכנת הכתבה השתתפה שירית טרוינר

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_tarbut/tv/ -->