אתה כזה עמוק: ראיון עם אנחל בונני וגל פדה
אנחל בונני הוא לא הדוגמן הראשון שמנסה להיות גם זמר, אבל הפעם נדמה שזה באמת מצליח. הרדיו מפרגן, המבקרים מופתעים וחברת מוזיקה מניו יורק הרגע החתימה אותו ואת שותפו להרכב, גל פדה, על חוזה מכובד. אורגיה עם עשר בחורות? סבבה, אבל לפני או אחרי הסקס הוא חייב לכתוב שיר חדש
בואו להיות חברים של רייטינג בפייסבוק!
סופר אמיתי, אנחל בונני. קודם כל סופר, אחר כך משורר ורק אחרי זה, בסוף, זמר ושחקן. נסו לזכור את זה לאורך הראיון עמו ועם שותפו ליצירה ולדרך, המפיק המוזיקלי גל פדה. מאוד חשוב לו שתתייחסו אליו בסדר הזה. אה, ושתשכחו לגמרי, כמובן, מהאנחל שאתם חושבים שאתם מכירים, הדוגמן.
"אז מה אם אנשים הכירו אותי קודם בתור דוגמן, ולשמחתי היה לי מזל והצלחתי בזה מאוד?", הוא רוטן, "מה זה אומר? אני הרי יודע שבכלל הייתי זמר ושחקן מגיל קטן, אבל בחרתי את הדרך הזאת כי היא הייתה יותר קלה, וכי הנסיבות של החיים הובילו אותי לשם. מה, נגר לא יכול להיות זמר?".
בטח יכול.
"ברור, אבל מה לעשות, זה משהו שאני צריך להתמודד איתו ביומיום. אם כל הזמן אחשוב על מה שאנשים חושבים עליי, אני אשב בבית ולא אעשה כלום. למזלי אני לא עושה את זה, כי ההוויה שלי מאוד דרמטית. כל מה שאני עושה בא מהאימפולסיביות ומהרגש. מצדי, תן לי כל היום רק לשבת בבית ולכתוב שירים מהבוקר עד הלילה. לא, באמת, תן לי רק לשיר ולעבוד על טקסטים. מגיל 5 אני שר, מאז שאני זוכר את עצמי. שרתי תמיד, בכל מקום - עם חברים, באמבטיה, לפני סקס ואחרי סקס".
האמת? הוא שר סבבה לגמרי. קולו גבוה, כמעט פלצטי. קצת קשה להאמין שהוא בוקע מפיו של גברבר כה מחוספס ולטיני (הוא נולד באורוגוואי לפני 39 שנה, אם כי לטענתו הוא בן 34). "כן", הוא אומר, "כולם אומרים לי שאני נראה קשוח מדי בשביל הקול שלי, אבל מה אני יכול לעשות שיש לי ריינג' מאוד רחב ושאני חזק בגבוהים?".
את גל פדה, המפיק שלקח אותו כפרויקט והקים עמו את הצמד "פספורט", הוא הכיר דרך חבר משותף.
עכשיו, אחרי שיצאו שני סינגלים ("Borrowed Time", שזוכה להשמעות נאות ברדיו, ו"State of Grace", שהלחינה האקסית של בונני, מארינה מקסימיליאן בלומין) מהאי.פי הראשון של פספורט (שצפוי לצאת בקיץ), צריך להודות שהחיבור הזה מפתיע. הקול המוזר והמעניין של בונני מרחף שם על גבי שכבות של צלילים מלוטשים, בשירים רכים המשופעים במהלכים הרמוניים ומלודיים מורכבים. חברת הניהול הניו יורקית Mickmgmt - המייצגת אמנים לטובת שימוש מסחרי ביצירתם בסדרות טלוויזיה, סרטים ופרסומות - כבר זיהתה בהם פוטנציאל, והחתימה אותם בחודש שעבר. כלומר, יש עתיד באופק של בונני ופדה, גם אם לא בהכרח כאן, בארץ.
בכל זאת, על אף הדמיון הקונספטואלי, הם לא בדיוק רן דנקר ועילי בוטנר. "חמוד, רן דנקר", אומר בונני, "אבל מה לעשות, גל יותר חתיך ממנו. חוץ מזה, אנחנו יכולים לפוצץ את רן דנקר ועילי בוטנר במכות. בלי בעיה. אני לבד מפוצץ את שניהם".
סבבה, אבל אתה חייב להודות שיש קצת דמיון ביניכם. גם אצלם יש חיבור בין מוזיקאי לשחקן/דוגמן.
"לא, אין דמיון, כי אני לא דוגמן. כאילו, אני לא בורח משום טייטל, אבל אני עוסק בכל כך הרבה דברים היום, אז אי אפשר להגיד עליי 'הוא דוגמן'. במקום שבו לא מכירים אותי, כשמישהו שואל אותי מה אני עושה בחיים, אני אומר 'שחקן וזמר'".
אבל רוב הדברים שאתה עושה עדיין קשורים לדוגמנות.
"בסדר, זו העבודה שלי, אני טס לחו"ל, משלמים לי יפה מאוד על זה, אבל מיי לייף זה מה שאני יוצר מבפנים. זה מה שליווה אותי כל החיים. הדוגמנות לא ליוותה אותי לשום מקום".
הראיון המלא בגיליון רייטינג החדש שייצא כחלק מחבילת סוף השבוע של מעריב
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם