בירה וסרט: על פסטיבל ירושלים לקולנוע
פסטיבל ירושלים ה-28 ייפתח ביום חמישי, ויכלול יותר מ-200 סרטים, שמונה תחרויות ואות הוקרה לבלה טאר ההונגרי, שגם יקרין את סרטו "הסוס מטורינו"
יהיה זה הפסטיבל ה-28 במספר , ובדומה לפורמט שגובש בשנים האחרונות עוצב הפסטיבל סביב שמונה תחרויות שונות. הבולטות בהן הינן התחרות לסרטי עלילה מתוצרת מקומית, שיהיו בה השנה 11 מתמודדים, וכן התחרות לסרטי מקור תיעודיים, שבה ישתתפו הפעם תריסר סרטים. כמו כן תערכנה תחרויות לסרטים קצרים, סרטי אנימציה וסרטים שנוצרו על-ידי תלמידים במגמות הקולנוע המפוזרות בבתי הספר התיכוניים בארץ. לצד התחרויות המקומיות תערכנה שלוש תחרויות סרטים בינלאומיות, המוקדשות לסרטים העוסקים ברוח החופש האנושית, בנושאים יהודיים, וכן בסרטים המשתמשים באופן יצירתי בחומרי ארכיון.
מתוך עלעול בקטלוג הפסטיבל עולה כי הסרטים המשמעותיים השנה הם "היו זמנים באנטוליה" - יצירת מופת של נורי בילה ג'יילאן הטורקי, שהוכתרה לפני מספר שבועות בפרס השני בפסטיבל קאן - ו"הסוס מטורינו" של בלה טאר ההונגרי, שזכה בראשית השנה לפרס השני בחשיבותו בפסטיבל ברלין. טאר, מהקולנוענים היותר מקוריים שפועלים כיום בעולם, יגיע השבוע לירושלים ויוכתר באות הוקרה מטעם הפסטיבל, שיוענק לו בטקס הפתיחה.
סרטים בולטים נוספים הם "הרג הכרחי" שביים יז'י סקולימובסקי, מוותיקי הקולנוע הפולני; "מחוץ לטווח השטן" של ברונו דומון הצרפתי; "13 מתנקשים " של יוצר סרטי הפולחן מיפן טקאשי מיקה; וכן "נפשות חרישיות" שהכין הרוסי אלכסיי פדורצ' נקו. שני סרטי התעודה החשובים בקטלוג הם "טבלואיד" של ארול מוריס, מגדולי הדוקומנטריסטים האמריקאים, ו"מערת החלומות הנשכחים" של וורנר הרצוג, שהשכיל להשחיל מצלמות תלת-מימד אל תוך מערה בדרום צרפת,
סרט תעודה נוסף, שמן הסתם יעורר סערה בירושלים, הוא סרטה של ויבקה לוקברג מנורבגיה "הדמעות של עזה", שמנציח את החיים בעיר הפלסטינית שנתונה דרך קבע להפגזות ולהפצצות של הצבא הישראלי. סרט זה ממחיש את האפקט המצמרר של פצצה במשקל טון כשהיא מוטלת על מרכז חיים מסחרי. מדובר באותה פצצה שדן חלוץ, הרמטכ"ל לשעבר, העיד עליה כי היא רק מרעידה קלות את הכנף במטוסו.
הפסטיבל הירושלמי מצטרף לחשובות בהתכנסויות הקולנוע בעולם, ומקדיש אף הוא מסגרת מיוחדת כהצדעה לג'אפר פנאהי מאיראן, שנידון לפני זמן מה לשש שנות מאסר בשל פעילותו הקולנועית. בהצדעה יוקרנו שניים מתוך חמשת סרטיו הארוכים: "המראה" - סרט שנון משנת 97' הדן בגרעין האמת באמנות הקולנוע - ו"זהוב ארגמן" (2003) - יצירה עזת מבע, המבליטה את קשיי הקיום ברפובליקה האיראנית.
אך דומה כי השיא האמיתי של הפסטיבל השנה מצוי במקום אחר לגמרי, ברטרוספקטיבה המלאה - חמישה סרטים ארוכים ועוד שלושה קצרים - של הקומיקאי הצרפתי פייר אטקס, שבגלל פשיטת רגל פיננסית נמחק למשך ארבעה עשורים מתודעת הקהל בעולם כולו.
לפני כשנה חולצו סרטיו מכספות של בנק נושה, שם נידונו להתפוררות איטית. הסרטים שופצו ושוחזרו, ויצאו מחדש למסע ניצחון חובק עולם. כולם מצוינים ואחד מהם, "יויו" משנת 65', הוא הרבה יותר מכך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם