מזרח תיכון: על "השנים הכי יפות"
יש בקומדיה החדשה "השנים הכי יפות" דמויות מובהקות, שחקנים מצוינים וצוות תסריטאים מושחז. אז למה צריך קו עלילה מתחכם שמתבסס על שחזורים וזינוקים לעבר?
''השנים הכי יפות'', שני, 22:30, ערוץ 2
כך (כמעט) מתחילה הקומדיה החדשה מבית רשת, "השנים הכי יפות", שמתארת את צוות המורים והסגל בתיכון ניצני אלון. למה כמעט? כי התוכנית מתחילה דווקא בחקירה משטרתית של גברת וסרמן (קרן מור) שנחשדת בשוד וסיפור זה, יחד עם שאר סיפורי סגל בית הספר, נפרשים לפני הצופים כפלאשבקים והסברים של המחנכת הותיקה על האירועים שהובילו לאירוע, בחקירה בפני מוטי פיפי (שלומי קוריאט), תלמיד לשעבר ושוטר בהווה.
ואני תוהה, למה דווקא בחרו בפלאשבק? לא מספיק דמויות קיצוניות, סיפור מופרך, דיאלוגים קולעים ושחקנים טובים? אפשר אולי פעם אחת לקבל עלילה בקו לינארי, בלי התחכמויות מיותרות? כנראה שלא.
אל תבינו אותי לא נכון. "השנים הכי יפות" היא סדרה טובה ומצחיקה יותר מרוב הדברים שיש בטלוויזיה בעברית היום. אני בטוח עוד אשוב לראות פרקים נוספים, לפחות בשביל להכיר גם את המורה לספרות שלא יודע לקרוא, בגילום מעיין בלום, וכדי לראות עוד את גברת בדאלק, המורה לאנגלית בכיכובה של ענבל לורי, שאולי תעשה קצת יותר מלקלל בעיראקית ולחלום על "גלי" בפרק הבא.
התסריטאים, דורון צור וירון ניסקי שהביאו לנו בעבר את "מ.ק. 22" ו"רד בנד", יחד עם דני קרפל שכתב את "קצרים", עושים עבודה טובה בכתיבת דמויות מושחזות ומצחיקות. עמיקם (אורי גוטליב) המורה לתנ"ך ששומע את אלוהים (קולו של שי אביבי) שמדבר אליו מסנה בוער, או תומר שריג (אורי פפר), המורה למחשבים שסובל מהלם קרב בעקבות מות האלפקה שלו בצבא, וצחי בושרי (יניב סוויסה), המורה לספורט, כולם יחד עם גידי גוב המנהל המת ואורנה בנאי בתפקיד המזכירה שלא רואה את המוות כעניין סופי מצליחים לשחזר במדויק את סוד
עדיין, הייתי נהנית יותר להכיר את הדמויות האלה מפעולה עכשווית ולא מתוך ניסיון פענוח פשע שהתרחש בעבר. אני מאמינה שיש סיבה לתחבולה התסריטאית הזו, שאני אישית כבר עייפתי ממנה. מדובר במבנה שמייצג בעיני את עקב האכילס של הסדרה כרגע. "מר ויינברג מת", אומרת קרן מור לאורנה בנאי ששומרת את הכיסא למנהל המנוח, "ולכן הוא לא יכול לעמוד", עונה גילה המזכירה לגברת וסרמן ומסיבה זו, היא מוסיפה, הזמן שלו כל כך יקר. גם הזמן שלי יקר, ואם יבזבזו לי אותו על יותר מידי אקספוזיציה לצורך פתירת תעלומת שוד שלא מעניינת אותי, יכול להיות שלא אשרוד מעבר לפרק השני.
דווקא כאן, יכלו הכותבים ללמוד משהו מדניאל לפין שכותב כבר תשע עונות את "החיים זה לא הכל". כשיש דמויות מובהקות ושחקנים מצוינים, לא צריך עלילה מתוחכמת. הסיטקום עובד - חבל להרוג אותו עם חקירה משטרתית וזינוק לאתמול.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם