איש מוזר וקירח: מילון מובי
ככה מגדיר את עצמו מובי - השבוע בישראל - כשהוא לא עסוק מדי בלשווק תדמית טבעונית, סגפנית, ישועית, פרו טיבטית, אנטי קפיטליסטית ואקס אלכוהוליסטית. ככה זה כשאתה מוזיקאי גדול ונודניק לא קטן
הפורטרט העצמי המצויר של מובי, שמופיע על כמה מעטיפות הסינגלים שלו, בקליפים ועל מרצ'נדייז. על עטיפת אלבומו Wait for Me, שיצא לפני שנתיים, מופיע האידיוט הקטן בווריאציה של חייזר, ולפעמים הוא גם מלווה בכלב. מובי החל לצייר את האידיוט הקטן לפני שנים על שקיות שנתן ללקוחות, כשעבד בחנות תקליטים בקונטיקט. כשהתפרסם ואנשים ביקשו חתימות שלו הוא החל לצייר את האידיוט הקטן במקום לחתום. חוץ מזה, Little Idiot הוא שמו של הלייבל של מובי וגם שמו של דיסק בונוס שצורף לאלבומו Animal Rights. מובי גם ארגן קבוצת אמנים תחת הכותרת "קולקטיב האידיוט הקטן".
אינסומניה
בסיבובי הופעות מובי לא ישן טוב בלילה.
אלכוהוליזם
מפתיע, אבל מתברר שלמובי הייתה גם תקופה כזו. "האירוניה היא שאנשים חשבו שאני טבעוני שמתנזר מאלכוהול בזמן שהייתי אלכוהוליסט משוגע שכל הזמן או שיכור או בהנגאובר", סיפר בראיון. "הייתי טבעוני אבל גם הייתי שיכור בצורה נוראית".
אלן לומקס
חוקר מוזיקת פולקלור ואתנומוזיקולוג אמריקאי שנפטר ב-2002. בין היתר ערך לומקס אוספי בלוז, פולק וגוספל משנות השלושים והארבעים, מהם סימפל מובי קטעים לשירים מאלבומיו Play ו-"18". מובי שילם סכום כסף על השימוש בקטעים הללו, אך כשהשירים הופיעו בפרסומות, אף אחד לא ביקש רשות מארכיון לומקס, או חיפש את צאצאי הזמרים המקוריים כדי לחלוק עמם את הרווחים.
אמינם
בתחילת העשור הקודם התלקח סכסוך מתוקשר בין מובי לראפר הכוכב. הכל התחיל כשמובי קרא לטקסטים של אמינם מיזוגניים והומופוביים. בתגובה התחפש אמינם למובי - עושה יוגה בטרנינג - בקליפ של שירו Me Without, בו החזיר לכל מלעיזיו, מלהקת לימפ ביסקיט ועד דיק צ'ייני. בשיר כינה אמינם את מובי "הומו קירח בן 36" ואמר שהוא זקן מדי לעולם הפופ ושאף אחד כבר לא מקשיב לטכנו. בתגובה הבהיר מובי שהוא לא עושה טכנו מאז 92', אך זה לא נגמר שם. במהלך נאום התודה שלו בטקס פרסי אם-טי-וי קרא אמינם למובי "ילדה" ואמר שאין לו בעיה להרביץ לאיש עם משקפיים. מאוחר יותר הודה מובי לאמינם על יחסי הציבור, אך בסוף התנקנק ואמר שהוא מעריך את אמינם כאמן.
אנגליה
למרות היותו אמריקאי, בשנות התשעים היה מובי הרבה יותר פופולרי באנגליה מאשר בארצו, שלא כל כך הבינה מוזיקה אלקטרונית. באנגליה צעדו הסינגלים שלו במצעדים, והוא הופיע לצד אמנים אלקטרונים בריטים כמו אורביטל, הפרודיג'י ואפקס טווין.
אקדמיה
מובי למד פילוסופיה באוניברסיטה.
אקטיביזם
צדקן מטיפני או אקטיביסט חדור אמונה? תחליטו בעצמכם. כך או כך, מובי לעולם לא מפסיק להפיץ את דעותיו נגד תאגידים, בעד צמחונות, נגד אלימות במשפחה, בעד איכות הסביבה. הוא פועל לקידום נושאים כמו תרפיה במוזיקה ונייטרליות הרשת, הוא עוזר לאפריקאים וטיבטים וכו' וכו' וכו'. סמכו על מובי שהוא לא יפספס אף אירוע צדקה או הפגנה טובה.
בדידות
מצב הצבירה הטבעי של מובי. כשנשאל לאחרונה בראיון אם הוא מרגיש בודד בסיבובי הופעות, ענה: "כן, בסיבובי הופעות, לא בסיבובי הופעות - כל הזמן. זה גם המשך של החוויה של לגדול כילד יחיד. ביליתי הרבה זמן לבדי ובמשך כל חיי הבוגרים גרתי לבד ועבדתי לבד. אני לא יודע אם זאת בדידות או תחושת בידוד מוכרת".
בונו
זה מה שמובי יהיה כשהוא יהיה גדול.
ביוגרפיה
מובי נולד לפני 45 שנה בהארלם, ניו יורק, וגדל בדאריין, קונטיקט, לאם חד הורית חסרת אמצעים. בצעירותו עבד בחנות תקליטים וניגן בלהקות הארדקור-פאנק, להקות ניו ווייב ועוד כל מיני. בסוף האייטיז עבר לניו יורק והחל לעבוד שם כדי.ג'יי. הסינגלים הראשונים שלו הפכו אותו לכוכב בסצנת הרייב, הטכנו והדאנס הבריטית. אחרי שלושה אלבומים אלקטרוניים, הפתיע ב-96' עם אלבום גיטרות בשם Animal Rights. האלבום קיבל ביקורות איומות ולא מכר כלום (מובי אוהב לספר שזה האלבום שלו שהוא הכי אוהב). אז נראה היה שמובי גמר את הסוס, אבל הפריצה הגדולה באמת כמובן עוד הייתה לפניו.
ביושוק
משחק מחשב מ-2007 בו המשחק הוא ניצול התרסקות מטוס החוקר את העיר התת-ימית ראפצ'ר ונלחם שם ברובוטים וביצורים מוטציונים. מובי יצר אוסף רמיקסים קצר בשם BioShock EP The עבור המשחק.
בריטני ספירס
ב-2003 מובי הפיק לבריטני את השיר החרמני' Early Mornin והיה גם בין כותביו. זה כנראה הדבר הסקסי ביותר שעשה מימיו .
גוון סטפאני
התארחה בסוף הניינטיז בשירו של מובי South Side, וגם כמעט נישקה אותו בקליפ. זה אמנם לא אחד הקטעים הגדולים של מובי, אבל נוכחותה של כוכבת נו דאוט עשתה את שלה והשיר צעד במצעד הכללי של בילבורד (ולא במצעד הדאנס) - הישג שאף סינגל אחר של מובי לא ידע.
ג'יימס בונד
מובי עשה מעין קאבר/רמיקס לנעימת הנושא של ג'יימס בונד, עבור הסרט "מחר לנצח". פירס ברוסנן היה בונד, וכיאה לסרט מסוף הניינטיז נעימת הנושא הפכה בידיו של מובי לאלקטרונית. בקליפ מגלם מובי את הסוכן החשאי ואפילו לובש חליפה, אבל היות שג'יימס בונד לעולם לא ינעל סניקרז, ובטח שלא יהיה קירח, אין סיכוי שמישהו יאמין לו.
גינס
הקטע Thousand של מובי מ-93' מחזיק בשיא גינס בתור השיר המהיר ביותר בהיסטוריה. את שמו קיבל כתוצאה מכך שהוא מגיע לאלף בי.פי.אם (כלומר אלף פעימות בדקה).
Go
הסינגל השני של מובי, שאיתו פרץ בתחילת הניינטיז, בעיקר בזכות הסימפול מ"טווין פיקס" של דיוויד לינץ' - אחת מסדרות הטלוויזיה הפופולריות של התקופה. השיר הגיע לטופ-10 הבריטי ומובי הופיע בתוכנית המצעדים הפופולרית "טופ אוף דה פופס" (חפשו ביוטיוב: עוד היה לו אז קצת שיער).
דיוויד לינץ'
במאי הקאלט האמריקאי הוא הגיבור של מובי וגם חבר שלו. לפני שנתיים ביים לינץ' למובי את הקליפ לHead Shot in the Back of the - הסינגל הראשון מאלבומו הקודם, for Me Wait. קליפ האנימציה השחור-לבן מגולל את הסוף הטראגי של מערכת יחסים בין איש לאהובתו חסרת הגוף. הטרגדיה, אגב, לא קשורה לעובדה שלגברת יש רק ראש, אלא לזה שהגבר נרצח. מובי, בכל אופן, היה מבסוט מהקליפ והחזיר ללינץ' טובה בכך שתקלט בחתונה (הרביעית) שלו.
דת
מובי דיבר לא פעם על אהבתו לישו ולספרי הבשורות מהברית החדשה. אבל למרות אהבתו לרעיונות של ישו, הוא לא ממש בקטע של דת ממוסדת. הוא לא משתייך לאף זרם בנצרות, מתנגד נמרצות לימין הנוצרי בארצות הברית ולקבוצה השמרנית "הקואליציה הנוצרית", ולא נוהג ללכת לכנסייה ביום ראשון. כשביקר בכנסיית הקבר בירושלים הבהיר שהוא לא מאמין שישו קבור שם, אבל התרשם מבחינה ארכיטקטונית.
Destroyed
האלבום החדש של מובי, העשירי במספר, הוא אלבום אווירתי מלנכולי וממש לא רקיד. מובי הגדיר את תוכנו כ"מוזיקה אלקטרונית מלודית שבורה לערים ריקות ב-2:00 בלילה ". במילים אחרות: באסה.
הופעה
מובי יופיע באירוע הראשון בסדרת פיק.ניק, שיתקיים ב-12 ביולי בגני התערוכה. לפניו יופיעו הצמד האלקטרוני האוסטרי קרודר ודורפמייסטר, הגיטריסטית האמריקאית קאקי קינג ושלישיית ההיפ הופ המקומית כהן@מושון, הם מיכאל כהן, מושון (מיכאל מושונוב) והסקרצ'ר וולטר איינשטיין צפרדע (איתי דראי). בין ההופעות יהיו אחראים על המוזיקה די.ג'יי ירין לידור והאם.סי ג'הנתן (יהונתן שצמילר).
התקפי חרדה
מאז שלקח טריפ בגיל 19 סובל מובי מהתקפי חרדה, אם כי היום פחות מבעבר.
הת'ר גראהם
הכוכבת ההוליוודית מגלמת אחות בבית חולים והופכת למלאכית הנלחמת בשד מרושע בקליפ של הסינגל החדש של מובי, The Day. השיר הוא בלדה אלקטרונית א-לה דיוויד בואי מהתקופה בה עבד עם בריאן אינו. היא נכתבה באמצע הלילה בחדר מלון בספרד, ומובי סיפר שהשיר נכתב על ביקור אצל חבר משפחה חולה בבית חולים וגם על חברים שלו שמכורים לסמים.
Hotel
אלבום של מובי מ-2005. זהו אלבום נטול סימפולים והאלבום שלו שהוא הכי פחות אוהב. "חלק מהשירים נחמדים", אמר , "אבל אני מאוכזב שהוצאתי אלבום כל כך קונבנציונלי וגנרי".
ותיקן קומנדוז
אחת מלהקות ההארדקור-פאנק שמובי היה חבר בהן בתחילת האייטיז. בשנה שעברה והשנה הם התאחדו לכמה הופעות, שבהן רואים את מובי מנגן בגיטרה בזמן שבחור קירח עם זקן צועק מאוד חזק.
ז'אנרים
מובי התנסה בלא מעט ז'אנרים ותת-ז'אנרים של מוזיקה אלקטרונית, כמו האוס, טכנו, רייב, אמביינט, צ'יל אאוט, ביג-ביט, דאונביט ועוד. והוא עשה גם מוזיקה לא אלקטרונית, כמו פאנק ורוק. "בילדותי ניגנתי מוזיקה קלאסית, אחר כך ניגנתי בלהקות פאנק-רוק והייתי די.ג'יי של היפ הופ לזמן מה", סיפר . "הייתי בקטע של כל הסוגים השונים האלה של מוזיקה".
זהות
כשנשאל בראיון מיהו מובי תשובתו הייתה: "אני איש מוזר וקירח בגיל העמידה, שמקליט אלבומים לבד בחדר השינה שלו. הלוואי והיה לי משהו נוצץ יותר להציע, אבל זאת האמת". שכחת לציין שאתה גם צנוע.
זיהוי
אם תראו את מובי ברחוב ספק אם תזהו אותו. "עדיין לא מזהים אותי אף פעם", אמר בראיון למגזין "אינטרביו" אחרי ההצלחה של Play. "בחורים לבנים קטנים וקירחים כמוני, כולם נראים די אותו הדבר. יצאתי לארוחת ערב לא מזמן ואישה אחת שאלה אותי: 'פגשת פעם את הכפיל שלך?'. והתשובה שלי הייתה: 'אני רואה את הכפיל שלי 20 פעם ביום'". גם אנחנו, בעיקר בגילמן.
זכויות בעלי חיים
מובי מטיף לצמחונות וחבר פעיל בארגונים למען זכויות בעלי חיים. אם תציקו לו הוא ישמח לספר לכם על העיניים העצובות של הפרות שדרכן רואים את הנשמה שלהן. על מנת לעורר מודעות לנושא הוציא מובי באמצע הניינטיז אלבום פאנק בשם Animal Rights. בקליפ של הסינגל Disco Lies מ-2008 מככב איש בחליפת תרנגול לבוש כמו סרסור, שיוצא לנקום את נקמת אחיו העופות שנרצחו על מזבח קנטקי פרייד צ'יקן (בלי לומר את השם המפורש).
זמר
הוא מעדיף לעבוד עם ווקאליסטים אחרים, אבל לפעמים מובי גם שר בעצמו.
חלל
מובי הופיע על עטיפת אלבומו "18" מ-2002 כשהוא מחופש לאסטרונאוט. לאחר מכן חתם עם חברת תיירות החלל Virgin Galactic על נכונותו לשלם 207 אלף דולר כדי להיות כוכב הפופ הראשון שיטוס לחלל. הטיסה הייתה אמורה להתרחש בשנה שעברה, אבל זה טרם קרה.
חנוניות
מובי אוהב להגדיר את עצמו כחנון ולספר איך אסף דמויות של "מסע בין כוכבים", שיחק מבוכים ודרקונים, קרא ספרי מדע בדיוני ולא ציפה שאי פעם בנות יתעניינו בו.
טבעונות
הדיאטה של מובי מבוססת אך ורק על מזון מן הצומח. הוא לא אוכל בשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב.
טלוויזיה
בתחילת העשור הקודם מובי הפיק, ערך והנחה תוכנית בשם Moby's House of Music באם-טי-וי, שבה אירח אמנים אלקטרונים. התוכנית ירדה אחרי שישה פרקים.
ירושלים
כשהגיע להופעות בארץ ב-95' נסע מובי לירושלים עם העיתונאי גיא אסיף. הוא ביקר בשוק במזרח העיר ובכנסיית הקבר, ולא מי יודע מה נהנה. מזל שגיאגיא נהנה מספיק בשביל שניהם.
ירקות
מממ. . . מובי אוהב
כוכבים
הם "נרקיסיסטים חסרי ביטחון המונעים על ידי תחושת אי התאמה ושנאה עצמית", אליבא דמובי. הוא גם יכול לספר לכם שהאנשים היחידים שמאושרים בהיותם סלבס הם הטיפשים מביניהם. כל יתר הידוענים - אומללים.
כינוי
את הכינוי מובי קיבל מהוריו כי הרמן מלוויל, שכתב את "מובי דיק", היה קרוב משפחה שלהם, כמה דורות אחורה. זאת גם הסיבה ששמו האמצעי של מובי הוא מלוויל (ריצ'רד מלוויל הול). אך הוא לא מסתפק בכינוי הזה, והוציא מוזיקה או תקלט תחת איסנפור שמות מטופשים כמו וודו צ'יילד, ברקודה, שאומגומי, מיינדסטורם, לופז, פיפי באליונס, דיג'יי קייק וכו' וכו'.
כישרון
מובי מוכשר כמו שד.
ליטל איטלי
האזור בניו יורק שמובי מתגורר בו מאז תחילת שנות התשעים. הוא גר בבניין שהיה בית חולים לאסירים בזמן מלחמת האזרחים, הפך למפעל לעיבוד בשר בתחילת המאה ה-20 ואחר כך אירח חדרי חזרות שבהם ניגנו סוניק יות, הביסטי בויז ואיגי פופ. היום זה בניין יוקרתי שלטענת מובי גרים בו בעיקר אירופים עשירים, והילדים ההיספאנים שמכרו פעם קראק בפינה התחלפו בחנויות נעליים יוקרתיות. זאת אמנם הייתה השקעה נדל"נית נבונה, אך מובי כמובן מבכה את אובדן האותנטיות של השכונה.
מאמרים
מובי נוהג להדפיס בעטיפות הפנימיות של הדיסקים שלו מאמרים פרי עטו בנושאים אידאולוגיים שונים.
מולטי אינסטרומנטליזם
מובי החל לנגן בגיל תשע והוא מנגן בגיטרה, בס, קלידים, תופים וכלים אחרים. מלחמת עיראק מובי הוציא יחד עם הרכב ההיפ הופ פאבליק אנמי את השיר Make Love, Fuck War במחאה על המלחמה.
mobygratis . com
אתר שמובי ייסד ובו סטודנטים לקולנוע וקולנוענים עצמאיים המייצרים סרטים ללא מטרות רווח יכולים להוריד מוזיקה שלו בחינם ולהשתמש בה בסרטיהם.
Mobility
קטע טכנו שיצא בתור הסינגל הראשון של מובי ב-1990.
נודניק
אולי ההגדרה הכי קולעת לאיש.
נמרוד שפירא
בשנה שעברה זכה סטודנט ישראלי לקולנוע מאוניברסיטת תל אביב בתחרות הקליפים שיזם מובי עבור הסינגל שלו Wait for Me. שפירא זכה ב-5,000 דולר ובכבוד להיות חתום על קליפ רשמי של מובי. משם, אגב, התקדם שפירא לבימוי קליפים לשמות גדולים באמת כמו עילי בוטנר וכפיר בן-ליש, מוניקה סקס ושלום מור.
סחוס
בשנה שעברה הוציא מובי ספר מאמרים בשם Gristle (סחוס), עם פרה על העטיפה. אתם יכולים לנחש על מה.
סלואו
מובי הוא חובב גדול של שירי סלואו קיטשיים. עד כדי כך שבתחילת העשור הקודם ארגן ליין של מסיבות סלואו להיפסטרים ניו יורקיים. "סלואו זה איך שאנשים לבנים נולדו לרקוד, כי לא צריך לדעת לרקוד", מסביר מובי את הרציונל מאחורי אהבתו ל-My Heart Will Go On של סלין דיון.
ספר צילומים
Destroyed הוא לא רק שמו של אלבומו החדש של מובי אלא גם של ספר צילומים חדש שלו, המכיל אימאג'ים שהוא צילם במשך שנים במהלך סיבובי ההופעות שלו. תמונות של שדות תעופה, חדרי מלון וקהל בהופעות נועדו להעביר למעריצים את התחושה של אמן בדרכים. התענוג יעלה לכם 26 דולר באמזון.
סקס סמים ורוקנרול
בראיון שנתן לפני כמה שנים ל"גרדיאן" הבריטי סיפר מובי שבנעוריו אמנם היה חנוןאינדי שחי על פי אתיקת הסטרייט-אדג' (זרם בפאנק שדוגל בהתנזרות מסמים ואלכוהול), אבל שמאוחר יותר ידע גם תקופות הדוניסטיות פרועות, שבהן השתתף במסיבות סקס ולקח כמויות אדירות של אקסטזי וקוקאין. מובי סיפר שהיה אלכוהוליסט במשך תקופה ארוכה ואפילו עבר גמילה. אחר כך הוא גילה את ישו ושוב הפסיק לעשות חיים.
סרטים
המוזיקה של מובי הופיעה באינספור סרטים, בינהם The Saint עם ואל קילמר; סרט החצי-אנימציה Cool World בכיכובם של קים בייסינגר ובראד פיט; קומדיית הג'וקים "דירתו של ג'ו" ; וסרט הפעולה ההונג-קונגי Double Tap. את הקטעים שלו שהופיעו בסרטים איגד מובי בניינטיז באוסף שכותרתו היא Score I Like to. מאז הופיעו שיריו בעוד המון סרטים והוא השיג עוד המון בחורות.
עצמאות
ב-95' הופיע מובי באירועי "רוקדים עצמאות" בראשון לציון ובבאר שבע, לצד משינה, איפה הילד, דני סנדרסון, דיוויד ברוזה והרייברים הגרמנים "סקוטר". אף אחד לא ידע מי זה מובי וההופעות שלו נרשמו כפלופ. "הרגשתי כמו זונה", התוודה מובי בראיון ל"תרבות מעריב". "כבר הרבה זמן לא הרגשתי ככה. חשבתי שגמרנו עם הסיפור הזה. איזו השפלה". ואם חשבתם שהתגובה של הקהל הישראלי, שרק רצה את משינה, הייתה משפילה, אתם צריכים לראות את התמונות של מובי מאותה הופעה, בשיער מחומצן ומקליש.
פוליטיקה
מובי תומך במפלגה הדמוקרטית בארצות הברית. לפני הבחירות של 2004 פעל לטובת ג'ון קרי ונגד ג'ורג' בוש. הוא היה בין יוזמי תחרות בשם "בוש בשלושים שניות" בה התבקשו המשתתפים לביים פרסומות קצרות נגד בוש. אחת הפרסומות עוררה שערורייה זוטא מכיוון שהשוותה בין בוש להיטלר, אז היא הוסרה במהירות מן האתר. פסטיבלים ב-2001 ו-2002 ארגן מובי פסטיבל מוזיקה נודד (באמריקה וקנדה) בשם Area בהשראת פסטיבל לולאפלוזה. בין היתר הופיעו בו דיוויד בואי, ניו אורדר, נלי פורטדו, אאוטקאסט והבלו מן גרופ, וגם שפע של די. ג'ייז וכמובן מובי עצמו.
פרסומות
Play הוא האלבום הראשון בהיסטוריה שכל אחת מהרצועות בו נמכרה לשימוש בפרסומת, סרט או סדרת טלוויזיה, וזה לא האלבום היחידי של מובי שרבים משיריו הושמשו למטרות אלה. מובי חטף על כך לא מעט ביקורת, ובתגובה אמר לפני שנתיים: "תמיד חשבתי שזה יותר קול לקחת כסף מתאגיד גדול מאשר לתת כסף לתאגיד גדול. זה די אירוני שעדיין מבקרים אותי על כך שאני מוכר מוזיקה לפרסומות כשזה משהו שאני כבר לא עושה". היום מובי עדיין מוכר שירים לשימוש בסרטים וטלוויזיה, אך לא לפרסומות. לפעמים הוא שוכח את העקרונות שלו, אבל אז הוא נזכר.
פרסונה
מה שהבדיל את מובי ממוזיקאים אלקטרונים רבים בני דורו, שהתפרסמו בתחילת הניינטיז, זה שבעוד הם שמרו על אנונימיות ועל אופי חסר פנים וחסר מסר, למובי תמיד היה פה גדול ורצון בוער לדבר עם התקשורת ולהביע את דעותיו. בתור המוזיקאי האלקטרוני הכי בולט בשטח, הפך מובי לילד הפוסטר של האלקטרוניקה הניינטיזית.
Porcelain
סינגל הדאונביט (שזה דומה לאמביינט, רק עם ביט או גרוב) המהפנט הזה משנת 2000 הוא הלהיט הכי גדול של מובי באנגליה. השיר הופיע בקומדיית האינדי "משחקים מהלב", בכיכובם של שון קונרי, ג'ינה רולנדס ואנג'לינה ג'ולי, ואחר כך בסרט "החוף" של דני בויל, בכיכובו של ליאונרדו דיקפריו.
Feeling So Real
קלאסיקת הרייב האופורית של מובי מ-94'.
Play
אלבומו החמישי, שיצא ב-99', הוא אלבום האלקטרוניקה המצליח ביותר של כל הזמנים. אחרי שמובי כבר היה אמן אלקטרוני מוכר, הפך אותו Play לכוכב מיינסטרים. זהו אלבום פופ המבוסס על סימפולי בלוז וגוספל ישנים, המשולבים עם ביטים ממכרים וקלידים מלודיים. מובי הגדיר את האלבום כ"אלבום לואו-פיי שהוקלט על ציוד מחורבן על ידי בחור קירח בן 34, כשמרבית הזמרים (המסומפלים) בו הם אפריקאים מתים", וחשב שזה די אירוני שדווקא האלבום הזה הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי ומכר מעל עשרה מיליון עותקים. סוד ההצלחה של האלבום, אגב, נעוץ באסטרטגיית השיווק שעמדה מאחוריו (ע"ע שיווק).
צביעות
תכונה שלא פעם יוחסה לו. כמה אנשים אתם מכירים שהנפיקו המנוני אקסטזי אך הטיפו נגד סמים, או נלחמו בקפיטליזם אך מכרו חצי מהשירים שלהם לפרסומות? אחת ההאשמות הכי חמורות נגדו הייתה שהתפרסם והתעשר על גבם של אמני בלוז מתים שלא הם ולא יורשיהם ראו אגורה מהמוזיקה שלהם. ויש שיגידו שגם ההחלטה שלו להופיע בארץ היא צביעות. אלא אם כן יבריז ברגע האחרון, כמובן.
קולנוע
ב-2002 הפיק מובי ושיחק בקומדיית האינדי האמריקאית Porno, שבסוף שוחררה תחת השם המסחרי יותר Moby Presents: Alien Sex Party. הסרט מספר מה קורה בחנות סקס בליל חג המולד, ומובי מגלם בו דמות בשם ראשדילדו. אחר כך השתתף במוקיומנטרי "פיטסבורג" לצד ג'ף גולדבלום, איליאנה דאגלס, אלאניס מוריסט וקונן אובריאן. לפני שנתיים השתתף, לצד רוקרים כמו איגי פופ, אליס קופר והנרי רולינס, בקומדיית האימה Suck, המפגישה את עולם הרוק עם עולם הערפדים.
קרחת
סימן ההיכר של מובי. רמיקסים מובי ערבל מחדש שירים של מייקל ג'קסון, הפט שופ בויז, הפרודיג'י, מטאליקה, דיוויד בואי, אירוסמית, סמאשינג פמפקינז, בלר, ניו אורדר, דפש מוד, טוקינג הדז, בריאן אינו, אורביטל ועוד רבים אחרים.
שיווק
בלי להפחית מאיכות האלבום, אסטרטגיית השיווק פורצת הדרך שעמדה מאחורי Play היא זו שהביאה להצלחה האדירה שלו ושל מובי בכלל. כשיצא, האלבום לא הצליח וגם קיבל ביקורות גרועות (המבקר של "אל-איי וויקלי" כתב: "יש באלבום שיר ששואל ?Bad Why Does My Heart Feel So, והסיבה היא כי אני מקשיב לאלבום הזה"). אבל מנהליו של מובי מכרו כל אחד מ-18 השירים באלבום לשימוש בפרסומות, בסדרות טלוויזיה ובקולנוע. זאת הפעם הראשונה בהיסטוריה של הפופ שדבר כזה נעשה, וזה לגמרי הוכיח את עצמו. אמריקאים ששומעים שיר בפרסומת לאוטו מיד רצים לקנות את הדיסק.
שיער
כשנשאל אם הוא היה רוצה את השיער שלו בחזרה, אמר מובי "כן, בטח", אבל הסביר שכשהיה לו שיער הוא שמר עליו רע מאוד ותמיד ניסה לחמצן אותו ללא הצלחה ומצא את עצמו עם ראש מנומר. "אני רואה את הקרחת שלי כהתערבות של היקום שמוחה על כך שניהלתי את השיער שלי בצורה רעה כל כך, שהוא היה צריך להילקח ממני"
18
"אלבום הפולו-אפ ל-Play, שיצא ב-2002, גם הוא הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי. הלהיט הגדול מתוכו היה All Made of Stars We Are, ובאלבום מתארחים, בין היתר, אנג'י סטון ושינייד אוקונור.
תדמית
מובי מנסה כבר שנים לתקן את התדמית שלו כמחבק עצים סגפן, נוצרי ויפה נפש ולהסביר שהוא לא כל כך חד ממדי כמו שחושבים, ושאפילו ידע תקופות פרועות. אולי, אבל אף אחד לא מאמין לו.
TeaNY
בתחילת העשור הקודם פתח מובי עם חברתו לשעבר, קלי טיסדייל, בית קפה (או יותר נכון, בית תה) צמחוני בשם "תיני" בלואר איסט סייד של מנהטן. "תיני" פועל עד היום, אבל מובי כבר לא מעורב במקום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם