הנושא הזה חי בי: איריס ארז מתכוננת ל"הרמת מסך"
מה עושה כוריאוגרפית בחודש שביעי? יצירה על הנוכח-נפקד בחיינו, כמובן. איריס ארז חוזרת ל"הרמת מסך" עם בטן גדולה
"עצומים" תעלה בבכורה במסגרת פסטיבל "הרמת מסך", שייפתח בשבוע הבא בתל אביב ובירושלים. את הרעיון ליצירה שאבה ארז מהשאלות הפוליטיות והחברתיות שמעסיקות לפחות חצי עם. "כולנו לוקים בעיוורון במרחב חיינו, הקהילתי והארצי. עד כמה אנחנו באמת רואים מה קורה מסביבנו? את מה אנחנו בוחרים שלא לראות? זה אותו העיוורון שמסמא את עינינו כשאנחנו שולטים בעם אחר או גורם לנו להפנות מבט מקבצן המידפק על המכונית ברמזור. אין ספק שזה צורך טבעי ואנושי ללקות בעיוורון, ברמה מסוימת, כי קשה להכיל".
איך מתרגמים דברים שלא רואים לשפת התנועה?
"לא באתי ליצור מהעמדה המוסרנית. תהליך היצירה היה מורכב ומאתגר לכולנו, שהרי רקדנים מעצם הווייתם הם בעלי נוכחות דומיננטית ואנרגטית. חיפשנו שפה מתאימה, שתביא את הרעיון לבמה".
בעבודה נראים ארבעה רקדנים (אסף אהרונסון, איליה שליט, כרמי זיסאפל ובושמת נוסן) לצד הנגן, יניב מינצר, המשמש בתפקיד הצופה מן הצד, העיתונאי שמתעד את מהלך הופעתם והיעלמותם של הנוכחים, תוך שהוא מהדהד להם את קולות הבמה: צעדים, רקיעות, חריקות, נפילות, התנשפויות ומגע בין הרקדנים, על גבי המוזיקה המנוגנת בעוצמות משתנות. בניגוד לעבודות קודמות שבהן השתמשה ארז בחומרים של ממש - טושים לציור על נקודות הכאב בגוף הרקדנים ביצירה "נמביה", קרטון גלי כעדות לקיום הרופף ב"הום-סיק" - כאן היא בחרה להשתמש בסאונד כחומר.
גם זה התקשר להיריון, הראשון
זו השנה השלישית שארז (40) משתתפת ככוריאוגרפית ב"הרמת מסך". בפעמים הקודמות גם רקדה. "גם הפעם פלירטטתי על הבמה כרקדנית, אבל בסופו של דבר הרגשתי שנכון יותר להישאר בחוץ. בכל מופע השפה ועולם המחקר שלי מתפתחים ומתקדמים, אבל זה לא נהיה קל. השאלה כיצד לבנות את הריקוד ולהוביל את הרקדנים לעולם שלי מבהילה, ולמרות זאת ביצירה הנוכחית הרשיתי לעצמי, יותר מבעבר, לאבד שליטה. אולי בגלל שלא היתה לי יכולת שלמה להשתמש בגוף".
ארז, בת הזקונים (מתוך שלוש) לאב מדען במכון וולקני ולאם בנקאית היא לייט בלומר. בתום השירות הצבאי פנתה ללימודים אקדמיים והשלימה תואר ראשון בפסיכולוגיה ובאמנות באוניברסיטת תל אביב. בהמשך למדה תרפיה בתנועה בסמינר הקיבוצים והחלה לעבוד בבתי חולים פסיכיאטריים. היא פרשה בכאב. "הייתי צעירה מדי ולא יכולתי לשאת את הסבל שראיתי. לקחתי הכל באופן אישי, החוויות הקשות מהעבודה הלכו איתי הביתה. הבנתי שזה לא בשבילי".
רק אז, כשהיא כמעט בת 30, החלה קריירת הריקוד שלה. תחילה עבדה עם הכוריאוגרפית ענת דניאלי והופיעה כרקדנית בשלושה פרויקטים שהעלתה, "נשיקות", " אוקטובר" ו"לונה". "זה היה מקסים. פעם ראשונה שהייתי על במה". אחר כך עבדה עם רקדנים ויוצרים שונים (ענבל פינטו, ארקדי זיידס ועוד), ובעקבות השתתפותה ב"גוונים במחול" יצרה קשר ארוך עם יסמין גודר.
כרקדנית בלהקה של גודר היתה שותפה בתהליך היצירה של כמה עבודות, בהן "אולם" ו"שתיים שעשוע ורוד". רק כשמלאו לה 28 החליטה להפוך את המחול למקצוע. "העבודה עם יסמין, שנתנה מקום ליצירתיות שלי, עוררה בי את הדחף לדבר את עצמי". משנת 2003 היא יוצרת באופן עצמאי, מרבה להופיע בארץ ובעולם ובמקביל מלמדת אימפרוביזציה ומחול במסגרות שונות. לאורך השנים זכתה בפרסים רבים, כולל פרס שר התרבות לרקדנית מבצעת (2001).
לא מכבר הגיחה גם אל לב הפריים טיים של ערוץ 2, בסדרה "חיים אחרים", שבה גילמה מטפלת בתנועה המגלה את כישרון הריקוד של המתנחל הדתי יקיר, שגילם עוז זהבי ("היה לי כיף איתו, ממש בחור חמוד"). עוד קודם לכן עברה חוויה שייקספירית כשגילמה את ליידי מקבת בתיאטרון תמונע. "המשחק הוא דבר חדש בעולמי", היא מספרת. "אמנם את הבמה אני מכירה היטב, אבל בתיאטרון הייתי צריכה להתמודד עם טקסט, ועוד איזה טקסט. הטלוויזיה זו חוויה אחרת לגמרי. החיבור למשחק עדיין לא טבעי לי כמו לריקוד".
את לא מצטערת שהתחלת לרקוד בגיל כה מאוחר?
"דווקא טוב לי עם זה, בדיוק כפי שטוב לי להיכנס לאימהות בגיל 40. כיום היריון ואימהות אינם מונעים מרקדניות לפתח קריירה. באירופה אפשר לפגוש רקדניות בנות 40-35. כיום רקדנים מתוגמלים יפה ואפשר לרקוד ולפרנס משפחה".
בלהקה שלך כבר יש אמהות.
"זו פעם ראשונה שאני עובדת עם רקדניות שהן גם אמהות. הן מביאות איתן מוכנות ובגרות ויכולת להיכנס לתהליכים מורכבים של היצירה. מצד שני יש גם קשיים, כי כשילד של רקדנית חולה מבטלים את החזרה". טבעת הכסף הדקיקה המעטרת את אצבעה גם היא עסק חדש בשבילה. לפני שבוע נטלה הפסקה מהחזרות האינטנסיביות והתחתנה בטקס אלטרנטיבי עם אלעד וזאנה, אביו לעתיד של בנה ומנחה קבוצות ומפגשים בין ישראלים לפלסטינים. "זה היה אירוע ספונטני אבל גם מאוד אישי ואינטימי, עד כדי כך שהאורחים הביאו את הכיבוד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם