בת לוקחת בן: הכירו את הרכש החדש למשפחת ארצי
בעוד זמן קצר תצעד השחקנית אנדריאה שוורץ בדרכה אל החופה עם בן ארצי ולמעמדה החדש ככלתו של שלמה. בראיון ראשון מדברת הכוכבת העולה של הקאמרי על ארוחות שישי עם אצולת המוזיקה והתאטרון, חושפת מידע מרעיש על בעלה לעתיד, ומספרת איך זה לנשק על הבמה את הגיס לעתיד, יפתח קליין
"עכשיו, לבן יש עיני נץ. הוא רואה בנאדם פעם אחת וזהו. מכיר אותו. עבר זמן, ערב אחד בן יצא מאיזה בר ובדיוק אני ובת דודה שלי נכנסנו. הוא חזר, ניגש אלי ושאל 'תגידי, את הבחורה מהפרסומת?'".
כי אם לא, אני לא מעוניין.
"אמרתי לו 'איך זיהית?'. התחלנו לדבר והוא בנאדם מאוד סקרן, אז הוא שאל אותי המון שאלות. בסוף הוא לא ביקש את הטלפון, רק שאל 'מה שם המשפחה שלך?'. בן נורא אוהב להשיג לבד, לחזר. יש לו את התכונה. את האתגר. הוא גם בירר עלי אם אני עמוקה, אם אני בנאדם טוב. אתה מבין את החצוף? למזלי, הוא נפל על מכר שאוהב אותי. כי אתה יודע, יש לי גם אויבים בעיר. מפה זה התגלגל".
השיג את הטלפון והתקשר?
"סימס. ואז הוא כתב לי את המשפט המהמם שהפיל אותי. הוא כתב לי 'לחכות שתתקשרי או לחזר אחרייך?'".
מקסים .
"איזה משפט, נכון? אמרתי, 'איתו אני אצא'".
אנדריאה שוורץ עמדה בדיבורה. כל כך עמדה, שבקרוב תתחתן עם הבחור שהתאהב בה דרך פרסומת. בן ארצי הוא לא רק בן זוג. הרבה קודם לכן הוא ספג את מורשת אבא שלמה (טקסטים, אפעס, חרטומיים), וזיקק אותה לכדי מסר קליט. בגיל 21 שר "אני אפס", שזה כמו דור מזוין, רק בלי מייק-אפ. ובכן, האפס גדל לפלוס. שנים ואלבומים עברו מאז. הוא כבר בן 35, ניצני אפרפרות בשיער. עכשיו הוא מאורס, תכף חתן.
המיועדת, אנדריאה שוורץ (32), שחקנית תאטרון הקאמרי. מוכשרת, גורפת תפקידים. ארבע הצגות במקביל, מועמדות לפרס השחקנית המבטיחה בטקס פרסי התאטרון. אפילו גיחה קטנה אבל זכורה ל"עספור", עונה ראשונה (מזל, מוכרת בפיצוצייה, הרומן של קצר). אבל מה כל זה משנה. בספטמבר שוורץ תשנה בתעודת הזהות ל"ארצי". תמותנה הקנאיות בנפילה מהיציע בקיסריה.
לפני כמה חודשים הגיעה ההצעה. בניגוד לסיפור ההיכרות, הצעת הנישואין "זה לא סיפור כזה טוב", היא מודה. "התפללתי לאלוהים שבן יציע לי כזה אינטימי, בבית. בלי הפקות. זה נורא מביך. למזלי, הוא התייעץ עם אנשים והם אמרו לו' מה פתאום? שלא תעז. תהיה אתה'. זה היה בבית, בצהריים. היינו בשיחת נפש. כזה'חכי שנייה', הולך לחדר, חוזר עם טבעת".
נשמע כמו להיט ויראלי. ספרי קצת על החתונה, מה בבופה? "250 איש . משפחה וחברים. צמצמנו, אבל אני לא יכולה להגיד לך שהיו לי עוד מאות. הזמנתי באמת אנשים שאנחנו
שוורץ אולי תירשם תחת שמי ים התיכון כאשתו החוקית של בן ארצי שיחיה, אבל בתעודת הזהות הלאומית היא נכנסת לשושלת: הכלה הראשונה לבית ארצי. היא תצטרף לחתן הראשון יפתח קליין, בעלה ואבי ילדיה של שירי ארצי, הבת הגדולה (על כך ועוד, בהמשך). תואר, ייחוס, שלא לומר יראת כבוד, שלא לומר "אולי בכל זאת אתחתן עם פקיד שומה מקריית אונו ונוותר על הוואג'ראס".
אין סיכוי. לא במקרה של שוורץ. "ברור שזו ברכה", היא מתעקשת. "זו משפחה מאוד משפחתית וגם סימביוטית. אבל זה כבר לא אישיו, זו משפחה של חבר שלי. אני מודה שבפעם הראשונה שפגשתי את אבא שלו התרגשתי לפני, ברור. בן הראה לכולם תמונות שלי, כולם כבר חיכו וידעו איך אני נראית. אבל גם נורא התרגשתי לפגוש את אמא שלו".
בכל זאת, ספרי על הפגישה הראשונה.
"הלכנו אליו הביתה, וכן, היו לי דפיקות לב. אתה בוחר מילים, לא להישמע כמו מעריצה. לא ידעתי אם להגיד דברים על השירים, וגם לא רציתי להיראות כאילו אני לא מכירה כלום. זה קצת היה לפגוש את שלמה ארצי בפעם הראשונה, אני מודה. בכל זאת. הוא היה הכי חמוד בעולם. ממש. הכי חמוד, הכי מקבל. נורא נורא שמח שבן מביא מישהי הביתה. בן היה הרבה זמן רווק, וכולם חיכו שזה יקרה לו, שהוא יתאהב. הוא יצא עם המון בנות, אבל זה לא הלך. הרגשתי שהם נורא שמחו בי. לא באתי ממקום של חששות. אמרתי, אני אהיה אני, וזה נורא מרגיע שלא באה מישהי וכזה 'אמא'לה'".
אתם בקשר טוב?
"בטח, כן. תשמע, נראה לי שבגלל שאני שחקנית ואני מכירה שחקנים מוכרים, זה קצת פחות. חברות שלי התלהבו בהתחלה, עכשיו זה כבר מצחיק להגיד".
חמיך ישיר בחתונה?
"ברור, חסר לו שלא. אני הורגת אותו. אני מקווה שהוא ובן ישירו ביחד".
כשמתקשרים לאנדריאה שוורץ שומעים את "חיים משל עצמי", אחד הלהיטים הזכורים של בן ארצי. "התבגרת, זה לא הגיל שלך", מתעקש הסלולרי. תאמינו לו, מתעקשת גם שוורץ. זה לא אותו הילד, בטח לא ההוא שקשר לעצמו כתרים מנייר, צעק "אני אפס" וקיבל תווית של נער קטיפה. "לפני זה לא ידעתי עליו שום דבר חוץ מזה שזה בן ארצי מ'אני אפס', "שבע עשרה', 'חיים משל עצמי' - להיטים שהוא כתב בגיל 21", היא אומרת. "יש עליו דימוי כזה. הרבה אנשים שאלו אותי'מה, בן ארצי? הוא לא הרבה יותר קטן ממך?', כי הוא נשאר בדימוי של אנשים בן 21. עכשיו הוא בן 35, יותר גדול ממני. עם הבייבי פייס הזה, ויש לו כבר שיער לבן!".
"אני אפס" עדיין נוכח או שזה סוג של בלבול נעורים?
"לגמרי בלבול נעורים. זה שיר מדהים והוא שר אותו בהופעות, אבל הוא כתב את זה בגיל צעיר מאוד. היום הוא לא היה כותב את זה. הוא הרבה יותר עם ביטחון, הרבה יותר מרגיש שהוא מלך. אין לו צורך להשתחרר מהשיר, אבל נראה לי שיש צורך להשתחרר מהדימוי. הוא כבר לא ילד. הוא גבר. נראה לי שזה הדבר שיותר חשוב לו להשתחרר ממנו. הוא פשוט במקום אחר בחיים".
זה לא רק השיר. שוורץ היא רוח סערה, בחורה עם נוכחות. גם על הבמה תלתלי הזהב שלה מרכזים תשומת לב, בטח בתפקידים שהיא מגלמת, נשיים ואסרטיביים. אפשר בנקל ליפול להשערות. הוא בטח בצל, היא בצד המתעלל. ובכן, הרושם מטעה. "יש הבדל בין דימוי לרושם ראשוני", הוא מסבירה. "נגיד המשפט שהוא כתב לי בהודעה. לא חשבתי שהוא אחד כזה שמתחיל עם בנות.
חשבתי שהוא כזה רגיש ותמים, מאוהב כזה. והוא הכי אסרטיבי. הוא חולה על לחזר, אוהב אתגרים. הוא גם נורא פרובוקטור. נגיד בשיחת הטלפון הראשונה שלנו, אמרתי'כפרה' או'חיים', משהו כזה. פתאום הוא אמר לי'תגידי, את פרחה?'. הוא רצה לראות איך אני אגיב. הרבה פעמים הוא אומר דברים פעם ראשונה, לחברים שלי למשל, שאני מתפדחת. הוא מקסים, אבל יש בו את הפרובוקטיביות, את הרצון לבדוק גבולות. הוא גם שאל אותי בטלפון'טוב, את נורא חמודה אבל תגידי, את גם עמוקה?'. הוא רצה לראות איך אני אגיב, איך אני אתמודד".
מה ענית?
"משהו בסגנון של 'תצטרך לגלות'. משהו הכי מעפן. אני לא ברמת דיבור שלו. הוא מדבר בשפה הרבה יותר גבוהה משלי, שפת נפש אני מתכוונת. לפני שפגשתי אותו בחיים לא הייתי בטיפול. נראה לי שלדבר זו מיומנות נרכשת, והוא מאוד מיומן בזה, בלדבר את מה שבתוכך. בלי הגזמה, זה שינה לי את החיים. אני בנאדם שהרבה יותר שואל - על החיים, זוגיות, יחסים. כל הזמן בודקת את היחסים, את הגבולות. וזה בזכותו".
מן הסתם יש הרבה בן ארצי שאנחנו לא מכירים.
"ממש. האם ידעת שבן ארצי הוא אחד האנשים המצחיקים שפגשת? ראיתי ראיונות איתו מפעם. אני בהלם, הוא קורע מצחוק. או, למשל, האם אתה יודע שהוא חייב לקבל תוכנית ראיונות? הוא מראיין פצצה. הוא מראיין כל בנאדם, חברה, מישהו חדש. הוא יורד ממונית ויודע את כל סיפור חייו של הנהג. בנאדם נורא סקרן. אנשים לא יודעים עליו מלא דברים. מי שבא להופעות מגלה דברים אחרים. הוא גם חד מאוד ורומנטיקן, לא בנרות ופרחים, בראייה לחיים".
הוא כתב לך?
"כן. יש שיר באלבום החדש שנקרא לו 'אנדי'. לטעמי , השיר הכי יפה באלבום".
בהחלט שאיפה כלל נשית.
"כן, זו פנטזיה שיכתבו עלייך שיר. לגמרי. נורא מגניב שיש עלי שיר".
בגיל ארבע עלתה מרומניה. בת יחידה. הורים מהנדסים. בני 27, בלי קרובים בארץ, בלי גיבוי, פשוט ארזו ובאו. מהר, כשהילדה עוד קטנה, כדי "שתיקלט מהר". בבן-גוריון נתקעו שלושה ימים. אבא לא הסכים לזוז. אמר, או אולפן במישור החוף, או כלום. "הוא רצה ים", נזכרת שוורץ. "הוא ישן שלושה ימים בשדה התעופה. ואמא שלי רצתה בת ים, כי היא אמרה איזה שם יפה, הבת של הים. לא היה מקום. קיבלנו נתניה".
לא לחיאני, כן פיירברג. תעשו אתם את החשבון. אנדריאה קלטה את השפה מהר. לפני ההורים. עד היום, היא מספרת, מרגישה עולה חדשה. "אין לי את הבסיס התרבותי שיש לאנשים בגילי, אין לי. לא ראיתי מרקו ונילס, סרטי בורקס וכל זה. אין לי הרבה דברים ישראליים, ולא רק. אבל אני נורא גאה בהורים שלי. אבא שלי עבד בתחנת דלק, עבד כשומר. אתה יודע, בלי לדעת כלום". היום, היא אומרת, הם דוגמה לקליטה שעלתה יפה. יותר מכל, הם גאים. גם במחותן. "הם נורא התרגשו. הם רוצים חותמת של ישראליות, יותר מזה?".
בצבא שירתה במודיעין. משם לתואר ראשון בפסיכולוגיה. אחרי שנה החליטה לעזוב ולהגשים חלום ילדות. חלום על משחק. אבל עוד קודם הייתה צריכה לסגור עם ההורים. "אמא הייתה בהלם. פשוט בהלם. אבא שלי אמר'תעשי מה שטוב לך'", היא נזכרת. והיא עשתה. שלוש שנים ב"יורם לוינשטיין", קצת פרינג', שנה בבית ליסין ונחיתה רכה בקאמרי. "נראה לי שבשבילם, זה שאני שחקנית, זו חותמת כזו של הצלחנו בתור ישראלים, כי אני עושה משהו שהוא ישראלי. זו גאווה כזו, דווקא לעולים חדשים".
איך הייתה הפעם הראשונה שלהם בתאטרון, בהצגה שלך?
"מאוד התרגשו. גם כשהשתתפתי בפרסומת לתרסיס אף, אבא שלי פשוט ראה אותה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. אמרתי לו 'אבא, זו פרסומת לתרסיס אף!'".
בקאמרי התחילה ב"מעגל הגיר הקווקזי". אחר כך נכנסה ל"אורזי מזוודות" המעולה. קומדיה מרירה-חמצמצה, חנוך לוינית (אודי בן-משה ביים). קחו נדכאים וחלכאים, שימו על קרוסלה של גאונות, ותסובבו בכוח. זו התוצאה. מסחררת, מענגת למדי. "שלום, אני נוסעת", כתב לוין במחזה, "לונדון לא מחכה לי". רק אחר כך תגיע חוה אלברשטיין ואיתה הגרסה העולצת משהו.
שוורץ, בכל אופן, מגלמת את ציפורה. אשת איש גדושת טרוניות, ממורמרת. למה לכבס? פולנייה. "כל אחד שיוצא מההצגה אומר 'יואו, איך זה הזכיר לי את דוד שלי'", היא מספרת. "מלא אנשים פנו אלי ואמרו לי 'את בול אשתי', ואני אומרת 'אלוהים אדירים, למי אתה נשוי?'".
נוסף על כך, שוורץ משחקת ב"קומדיה של טעויות" וב"בעל למופת". היא מגלמת את יפית, אשת סגן שר, חדורת דבקות במשימה, ועוד יותר מזה דבוקה לכיסא של בעלה. נו, מילא. זה לא באמת הסיפור. בתפקיד סגן השר - תפקיד ראשי - יפתח קליין. שוב, בעלה של שירי ארצי, גיסתה לעתיד. והנה, על הבמה, מוצאים את עצמם הגיסים לבית ארצי כבעל ואישה.
שלא נדע, אפילו מפרגנים צרפתית מנומסת. ולחשוב ששוורץ בכלל נכנסה להצגה כמחליפה. "די נו, זו נשיקה בקטנה", היא מחליפה צבעים. "זה לא קולנוע, שזה אינטימי. מודה שהובכתי קצת, מודה. הובכתי. גם להסתכל לו בעיניים ולחשוב עליו כעל גבר שאני אמורה לאהוב, אתה יודע, הוא משפחה שלי. זה מביך".
דיברתם על זה לפני?
"אני התקשרתי אליו בהתלהבות, נורא רציתי לשחק איתו. לא חשבתי על לשחק את אשתו. זה היה כזה 'יפתח, יפתח, אני הולכת לשחק ב"בעל למופת"!', תוך כדי שאני אומרת את זה ומתלהבת אני קולטת שאני הולכת להיות אשתו ולהגיד לו משפטים כמו 'אתה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים'. משפטים אינטימיים. לרגע נבהלתי. וזה גם יפתח. הוא הרבה שנים שחקן וזו הצגה שלו, הוא בתפקיד ראשי, ואת כזה באה ונכנסת. אבל זה עבר. אני כל הזמן אמרתי 'מתה שנשחק ביחד'. לא כיוונתי לשם. רציתי להיות דודה שלו, אחותו. אבל היינו מקצועיים. זה גם נורא כיף שיש מישהו ששומר עלייך בהצגה, שהוא משפחה, יפרגן לך, יחבק אותך, יעבור איתך על טקסטים בבית אם צריך. זו פריבילגיה".
פריבילגיה עד שזה מגיע לצרפתית.
"אבל זה לא! נו, זה על הפה. לא עם לשון וזה. די, זה בקטנה".
עם שירי דיברת על זה?
"כן, נו. אתה יודע איזה סצנות היו לו בטלוויזיה? נראה לך שזה מה שיפריע לה?".
מה אמרת לה?
"'שירי, שירי, אני הולכת להיות אשתו של יפתח!'. היא הייתה הכי מקסימה. היא הרגיעה אותי ואמרה לי שיהיה מהמם ושהוא פרטנר מדהים ושהוא יתמוך בי וכתבה לי'את אישה למופת'. היא אחת שאין מישהו שלא מתאהב בה. שירי היא הכוכבת במשפחה, אגב. היא השיא של המשפחה מכל הבחינות. שירי היא עמוד התווך. מדהימה. אני די מעריצה אותה, לא רק אוהבת. אני מסתכלת עליה ואומרת 'אני רוצה להיות שירי'".
הסתלבטו עליכם במשפחה?
"כן, קצת. אתה יודע,'יואו, אתם הולכים להיות בעל ואישה'. צחוקים".
זה לא התיק היחיד במשפחה. אחותו הקטנה של שלמה ארצי, הסופרת והמחזאית נאוה סמל, היא אשתו של מנכ"ל הקאמרי נעם סמל. תחשבו על זה. שחקנית, ביג בוס, עכשיו משפחה. לא, הם לא תיאמו קוד התנהגות מסוים, היא אומרת, חרף החשש ממראית עין וצקצוקי נפוטיזם. "אין כל כך מה לקבוע. זה מאוד מקצועי. באיזה מקום מפחיד אותי, דווקא בגלל שאני משפחה, שלא להראות את הקשר, חס וחלילה. אין לי איתו כל כך קשר בתאטרון. לא יצא לי להיות איתו בפגישה או משהו כזה".
התאטרון נוכח בבית, בארוחות משפחתיות?
"מדברים על תאטרון. כן, נעם, יפתח ואני. לגמרי".
יש פחד מרינונים - "טוב, היא משחקת שם כי היא מהמשפחה"?
"בהתחלה היה קצת, אבל אז אמרתי, מי שחושב שאני שם בגלל נעם, יחשוב את זה גם אם אני אגיד שלא. מי שמבין יודע שאין מצב שאודי בן-משה ייקח אותי לשתי הצגות כי נעם אמר. הוא לא יעשה את זה. אין לי איך להילחם בזה. תמיד אנשים ידברו".
זורקים לך הערות?
"יש לפעמים יציאות בצחוק, בעיקר מבחוץ, לא בתוך הקאמרי. שם כבר מכירים אותי. זה יותר אני עם עצמי. אבל הפסקתי להילחם בזה. חוץ מזה, הייתי בבית ליסין קודם. שנה".
היא גרה עם ארצי בבית שקט ורחב, שכונה מנומסת, הצפון השקט של תל אביב. בסלון מתרוצץ אפרים, הכלב המשפחתי ("גם הוא מרומניה. אהבת חיי"). מדי פעם, גם מחוץ לבית, שוורץ וארצי משתפים פעולה. לא מזמן הקליטו את ספר הילדים של נאוה סמל "איך מתחילים אהבה". ארצי אחראי גם לפסקול. "זה פרויקט כזה של ספרי שמע", היא מסבירה. "זה ספר ילדים אבל הוא לגמרי למבוגרים. אני זוכרת ששמעתי את זה וממש בכיתי. אמרתי לבן, 'אני לא מאמינה שאני בוכה מעצמי, זה כל כך פאתט'. הרגשתי מטומטמת, אבל זה מקסים לשמוע ספר מוקלט. אף פעם לא חשבתי ככה".
עכשיו , אחרי שעשתה תאטרון, קצת טלוויזיה, פרסומות, אפילו קליפ אחד ("בואי היום" של סקעת) - שוורץ חולמת מסך, אבל גדול. דברו איתה על קולנוע. "אני רוצה קולנוע", היא מודה. "קולנוע זו האמנות הכי גבוהה, זה כל כך הרבה דברים". אבל את מתפרנסת יפה בתאטרון, וגם די נהנית. "אתה יודע, יש דימוי כזה על משחק כמשהו נורא כיף ומגניב. נכון, זה גם כיף, אבל זה גם נורא קשה. זו עבודה, כמו כל עבודה".
מהסיפורים של ליאור אשכנזי בראיונות זה לא נראה ככה.
"הוא נוטה להמציא הרבה דברים בראיונות, ואני אגיד לך את האמת? חשבתי גם אני להמציא משהו. אמרתי לבן, 'אולי אני אמציא סיפור'. חשבתי על אורגיה המונית או סמים והזיות". חלש, זה כבר לא מרגש. "וגם כל מי שמכיר אותי לא יאמין. אמרתי, אני אמציא משהו אחר. אולי שביטלנו את החתונה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם