ההצגה חייבת להמכר: על ייצוא מחזות תיאטרון לחו"ל
בעקבות גל המכירות של סדרות טלוויזיה ישראליות לחו"ל, יצאנו לברר האם גם בגזרת התיאטרון יש עלייה בביקוש
גל קנטי, מנהלת המכון למחזאות ישראלית ממהרת להרגיע. "אמנם יש הצלחה בשנים האחרונות של מחזות ישראלים בחו"ל אבל התיאטרון עדיין מאוד שונה מהטלוויזיה. זה כסף הרבה יותר קטן". ועדיין, אם ננסה לעשות הקבלה בין שני אמצעי המדיה, גם לתיאטרון יש שוק, שבא לידי ביטוי מדי שנה בארץ בפסטיבל הישרא-דרמה, פלטפורמה שיווקית שבה חושפים מחזאות הישראליים בפני קניינים מחו"ל, עם התמקדות בשפה אחרת. בשנה שעברה החשיפה הייתה בגרמנית ואילו השנה - באנגלית.
יש הצלחות בישרא-דרמה? מלבד חנוך לוין?
"בוודאי. המכון למחזאות ישראלית הוקם על ידי נועם סמל אחרי מותו של לוין במטרה להפיץ את כלל המחזאות הישראלית בעולם. אנחנו משווקים את מחזותיו של לוין יחד עם מחזות מקור רבים אחרים ומשמשים כסוכנים להם. לאורך כל השנה המכון למחזאות עומד בקשר עם רשימת תפוצה מאוד רחבה של תיאטראות, מציע מחזות מכל התיאטראות בארץ ומטפל במכירת הזכויות. 'משחקים בחצר האחורית' של עדנה מזי"א רץ באוקראינה כבר 15 שנה, 'אוי אלוהים' של ענת גוב נמכר להונגריה ועולה בבכורה ברומא ב- 16/11 ויש גם את "מקווה" של הדר גלרון שמוצג בפראג".
באופן מפתיע, דווקא ההצלחה של "מקווה" החלה מצורת השיווק הקדומה ביותר, כפי שמספרת גלרון: "לא ראו בישרא-דרמה את ההצגה המלאה של 'מקווה', אלא זו הייתה יותר התגלגלות מפה לאוזן. 'מקווה' היה על הבמה קרוב לשש שנים משנת 2004, ולא הובא אף פעם בפני הישרא-דרמה חוץ מפעם אחת במסגרת הסימפוזיון ולא כהצגה שלמה. עד שיום אחד התקשרה אליי שחקנית ממקסיקו ששמעה על ההצגה ומשם זה התחיל להתגלגל. לצ'כיה המחזה הגיע דרך אבישי מילשטיין שנפגש עם דרמטורגית גרמנייה שהעבירה אותו למנהל האמנותי בתיאטרון בפראג. כנראה שזה מגיע לבד. לאן שזה מגיע, זה קורה".
וכיום, את קוצרת את הפירות הכלכליים?
גלרון: "זה עובד ברמת קבלת התמלוגים, שעומדים על שישה אחוזים מההכנסות. ברגע שמוכרים מחזה מקבלים מקדמה של בין 1000 ל-5000 יורו ורק כשמכסים אותה מתחילים להרוויח. לשמחתי "מקווה" כבר עברה את שלב כיסוי המקדמה. היום אני בהרצה של הצגה חדשה שנקראת "חוזרת בתשוקה" אותה אני בטוח אתרגם בתקווה שתזכה לאותה ההצלחה של 'מקווה'".
פרופסור גד קינר, המנהל האמנותי של הישרא-דרמה, מפרט לגבי הפצת המחזאות הישראלית מעבר לים: "ההצלחה הגדולה מכולם היא אכן של חנוך לוין לא רק בצרפת ובפולין אלא גם בהונגריה, רוסיה, קנדה, ארה"ב, ואפילו קניה, כמעט בכל מקום שיש בו במה. חנוך לוין מתורגם להרבה מאוד שפות כך שללא ספק חדרנו לשוק הבינלאומי
"בניגוד לעבר, הדרמה הישראלית מוצגת היום בהרבה מאוד מקומות בעולם וזה כבר לא נדיר. בגרמניה אוהבים מאוד מחזות ישראלים עכשוויים, בארה"ב מציגים מחזות של מיטלפונקט וליברכט, יעלי רונן היא שלאגר בפולין ובגרמניה. טהאר נג'יב הוצג בהרבה מקומות בעולם. אבל לצערנו השנה, למרות שמדובר בפסטיבל באנגלית, רוב הקהל מגיע בעיקר משבדיה וארה"ב. מאנגליה, קנדה ואוסטרליה, איפה שיש במידה רבה חרם נגדנו, אין הרבה נציגים"
קנטי: "פעמים רבות, ההצלחה של המחזות הישראלים בחו"ל היא תוצאה של תרגום מצוין, כמו במקרה של מחזותיו של לוין בצרפת".
האם בחירת המחזות מושפעת ממידת הבינלאומיות שלהם על מנת להקל על התרגום?
קנטי: "בצרפת יש לנו שתי מתרגמות קבועות ומצוינות. לשפות אחרות למחזות של לוין ובמחזות אחרים יש לנו לקטורים שבוחנים את התרגומים. לקראת הישרא-דרמה אנחנו מתרגמים את טקסט המחזה שעולה בתור כתוביות. אבל אחרי כן, כאשר תיאטרון מסוים קונה את הזכויות גם למחזה מתורגם הם יכולים לערוך בו שינויים שחייבים לעבור אישור אצלנו. עניין התרגום מאוד משמעותי עבורנו".
קינר: "הקריטריון העיקרי הוא איכות הטקסטים. זה לא או זה (ישראלי) או זה (בינלאומי) זה גם זה וגם זה. נושא המחזה יכול להיות מסקרן ואטרקטיבי אבל קודם כל חשובה לנו רמת הטקסט. הדבר המרתק הוא שכשבוחרים מחזה ישראלי ועושים לו עיבוד נוצר משהו חדש, יש הרבה מאוד חוויות של מחזות שנכנסים לקונטקסטים זרים ונראים לגמרי אחרת ובאותו הזמן שומרים על הצביון המקורי. זה לא ששמנו לעצמנו למטרה לדלות את הישראליות מכל מחזה. כל מחזה ישראלי ספוג בישראליות גם אם הוא בינלאומי יותר".
האם הצגות שהן בהכרח מאוד ישראליות דווקא מועדפות עבור הצגות בינלאומיות יותר?
קנטי: "לא מעלים מחזה בגלל שהוא ישראלי אלא בגלל שהוא מעניין וטוב. אנחנו כן מוכרים לתיאטראות יהודים שמעלים לפי האג'נדה שלהם מחזה ישראלי אחד בשנה. אבל אף אחד לא יעלה מחזה ישראלי רק בגלל שהוא ישראלי, למרות שבהחלט יש מגמה ועניין במה שקורה פה".
קינר: "אין ספק שבעיקר מחפשים אצלנו מחזות פוליטיים. המדיניות שלנו היא דו ערכית בנושא זה. אנחנו רוצים להראות לקהל הבינלאומי איך התיאטרון הישראלי מתמודד עם כל העמדות המוסריות והערכיות אבל להדגיש שחיה כאן חברה נורמאלית".
בין המחזות שיועלו השנה בישרא-דרמה, נוכל למצוא את "אורזי המזוודות" של לוין, "בטווח יריקה" של טהאר נג'יב, מחזות על השואה, כמו שיש בכל פסטיבל, דוגמת "רוחל'ה מתחתנת" של סביון ליברכט או "ארגנטינה" של בועז גאון ועד מחזות מאוד בינלאומיים כמו "סוף טוב" של ענת גוב ו"אבא שלי לא ציפור" של שחר פנקס ושיר גולדברג שמגיעות מתיאטרון הפרינג'.
נציגות מעטה לתיאטרון הפרינג' בארץ...
קנטי: "ישרא-דרמה מיועד לחשיפת מחזאות ישראלית ופעמים רבות הצגות בפרינג' הן יותר פיזיות ולאו דווקא מילוליות. לכן המבחר שמגיע משם קטן יותר".
מי שלא נלהב מהחשיפה המועטה לה זוכה הפרינג' בפסטיבל הישרא-דרמה הוא המחזאי והבמאי אייל וייזר שבדיוק חזר מסיבוב הופעות בארה"ב ובבאזל עם ההצגות "מיין ג'רוזלם" ו"שופרא", אליה הוכנסה שחקנית מקומית: "יש היום ביקוש מאוד גדול לפרינג' הישראלי בעולם. התיאטרון הישראלי המסחרי נמצא במשבר הרבה שנים בגלל הטלוויזיה והאינטרנט.
"במקביל, פורמאט התיאטרון הישראלי מאוד מיושן לעומת מה שקורה בחו"ל לכן נציגים רבים מהתיאטראות בחו"ל שמגיעים לפה מחפשים את העשייה האלטרנטיבית. אני מרגיש שנפתח חלון שהתיאטראות הגדולים ניסו לחסום, כמו במקרה הקריאה של ציפי פינס לפיטוריו של גד קינר בעקבות מכתב התמיכה שלו באופירה הניג. בשנים האחרונות המחול הישראלי שמאוד הצליח בחו"ל התחיל לשאול טכניקות פרפורמטיביות שמזוהות בחלקן עם עולם התיאטרון. אני יכול לשער שההשקה בין שני המדיומים וההצלחה של המחול הישראלי בחו"ל הגבירו את העניין בהצגות פרינג' ישראליות שמשחקות על קו התפר שבין המדיומים. עם השנים הבנתי שטקסט של מחזה הוא לאו דווקא כתוב ואני חושב שזה משהו שהמכון למחזאות צריך להיפתח אליו".
הצגת פרינג' שדווקא קיבלה חשיפה בסימפוזיון בישרא-דרמה ומצליחה כיום בחו"ל היא "אבנים" של תיאטרון ארותו-דה שמציגה את סיפור הפסל של מורדי הגטאות שקם לחיים. ינון צפריר, המנהל האמנותי של קבוצת התיאטרון הייחודית מספר על הפרויקט: "אבנים הוא למעשה מקרה ראשון מיוחד של מחזה ללא מילים שנחשב כמחזה לכל דבר שאף נלמד לבגרות. פסטיבל ישרא-דרמה חשף אותנו לקהל רחב ומשם התגלגלנו להופיע במקומות רבים בעולם. בגדול, מדובר אמנם בהפקה נודדת אבל היה לנו גם מקרה שבו הופענו בקרואטיה בפסטיבל לתיאטרון פיזי יחד עם שני שחקנים מקומיים במסגרת שיתוף פעולה שנמשך אחר כך ליצירה של עוד מופע שכתבנו עבורם".
כך שעם או בלי מילים, פסטיבל ישרא-דרמה ייערך השנה ב-7-10 לדצמבר ויארח עשרות דרמטורגים ומנהלים אמנותיים מתיאטראות מחו"ל במטרה למצוא את השלאגר הישראלי הבא על הבמות. בינתיים, אנחנו על מפת התיאטרון העולמי, אבל בקטן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם