מונופול של זבל: למה ערוץ 10 בסכנת סגירה? בגללכם
תוכניות התחקירים, החדשות וסדרות המקור של ערוץ 10 טובות יותר משל ערוץ 2. למרות זאת, הצופים נוהרים לשם. רוצים עוד ערוץ מסחרי? חבל. לא מגיע לכם

בימים כתיקונם יצאו עובדי ערוץ 10 יחד עם נציגי ציבור וכמה מצופיו למחות ולהפגין כנגד החלטות דומות, צעד שעם קצת מזל הביא להצלת עורו של הערוץ פעם אחר פעם. אך בימים של מצוקת דיור, חרם על תנובה, עליית מחירי החשמל ודרישה לארגון מחדש של עוגת התקציב הישראלית תוך התערבות הציבור בהחלטה, הבקשה להציל את ערוץ 10 בפעם המי יודע כמה מאבדת רלוונטיות. אולי בעצן הגיע הזמן להמתת חסד - לחבוט על ראש הקרפיון חסר האונים, ששבוי מזה עשור באמבטיה הצחיחה של התקשורת הישראלית.
אחרי הכל, על אף שלמילה "רייטינג" קונוטציה שלילית, מדידת הרייטינג בטלוויזיה המסחרית היא אחת הדרכים הדמוקרטיות ביותר בה יכול האדם המודרני לבחור מה טוב לו. מדידת הרייטינג נטולת הטיות לטובת פלחים מסויימים באוכלוסיה, כמו עשירון עליון נניח, ומשקפת באופן די אמין לזכייניות ולמפרסמים מה הקהל רוצה לראות וממה הקהל בוחר להתעלם.
הבחירת של קהל הצופים בערוץ 2 על פני ערוץ 10 כל כך לא פרופורציונלית, שנשאלת השאלה - האם הקהל לא הכריע כבר בעצמו בסוגיית ערוץ 10? העם מעדיף לצפות בערוץ 2, גם אם תוכניות התחקיר של ערוץ 10 יותר טובות, גם אם הסדרות הדוקומנטריות שלו מעולות, גם אם הדרמות ותוכניות המערכונים שלו איכותיות וגם אם
כשבערוץ 10 הבינו שזה מה שהקהל רוצה והחליטו לנסות לצמצם את פער הטראש עם ריאליטי ושעשועונים שמחקים אחד לאחד את ההצלחות המקבילות, הם עדיין לא הצליחו להשיג את הרייטינג של המתחרה הותיק, אפילו עם משדרי גמר מושקעים. כמעט כל הפקה חדשה של ערוץ 2 מביאה עשרות אחוזי רייטינג ללא מאמץ, כשתוכניות דומות של ערוץ 10 מגרדות את רף עשרת האחוזים הנכסף מלמטה.

במשך שנים נהנה ערוץ 10 מרגולציה מפלה לטובתו בשל התחרות הקשה עם ערוץ 2, מעין אפליה מתקנת עבור הציבור, שמגיע לו ערוץ מסחרי נוסף. אך לאחר עשר שנות מאבק ורייטינג נמוך, האם אותה אפלייה מתקנת עודה תקפה וראויה להימשך? גם אם נניח שלערוץ 10 זכות ריאלית להתקיים, בשל הצורך המתבקש בגיוון ובתחרות לטובת הקהל, בגלל אוזלת ידו של ערוץ 1 להצדיק את קיומו והאכזבה הכללית ממנו או פשוט בגלל מאות המשפחות המתפרנסות מקיומו של הערוץ, אם הקהל מסתפק בערוץ 2 בתור שומר מסך, הרי זו בעיה של הקהל.
אם הקהל בחר שלא לנצל את האלטרנטיבה לתוכן נוסף, בין אם הוא טראשי או איכותי, מעתיק או מקורי, עמוק או רדוד, אין סיבה להמשיך ולקיים את הערוץ על חשבון משלם המיסים שלא תופס כי טובתו עומדת על הפרק.
העובדה שכל זכייניות הטלויזיה מפסידות בשנים האחרונות סכומי עתק רק מוסיפה משקל שלילי לשאלה אם נחוץ לנו ערוץ מסחרי נוסף בישראל. התחרות בין הערוצים, לאחר הצלחה נדירה של ערוץ 10 בדמות העונה הראשונה של "הישרדות", הביאה להשקעה מאסיבית וחסרת פרופורציות בתוכניות ריאליטי אדירות מימדים, שלמרות רייטינג פלאי, לא מצליחות להחזיר את ההשקעה ולנפק רווחים נאים לזכייניות.
רק חמש שנים עברו מאז המכרז השני לזכיינות בערוץ 2, ו"טלעד", הזכיינית האיכותית מבין השלוש, שדאגה להציב תוכניות תחקיר ודוקו במרכז הפריים טיים, נשכחה כלא הייתה לאחר שנבעטה החוצה בבושת פנים. אמנון לוי עבר לערוץ 10 כדי לגרד מחצית מהרייטינג שהשיג ב"טלעד" ואילנה דיין הצטרפה ל"קשת" והמשיכה לזכות בנתוני רייטינג מצויינים בערוץ 2.
סביר להניח שגם אם "רשת" תשתלט על ערוץ 10 ותפקיר את ערוץ 2 בידי "קשת", ערוץ 10 ימשיך לסבול מנחיתות עצומה לעומת שומר המסך הישראלי שכל יום יוכל להציע קלף מנצח אחר בדמות "האח הגדול", "כוכב נולד" או עוד גרסה מיותרת לאותה תוכנית שידוכים, כנגד כל דבר חדש שיעלה אצל המתחרים. כך שבכל מקרה נשאר עם ערוץ יחיד שמכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר, וממילא זה מה שהקהל הישראלי רוצה.
אם אין רייטינג - שיאכלו עוגות, וזה בסדר, כי מה יותר דמוקרטי מלהצביע בשלט? הציבור בוחר להסתפק בערוץ מסחרי אחד וזה מה שהוא יקבל - מונופול של זבל. את שאריות הכספים שיוחזרו מההשקעה בערוץ 10 אפשר להפנות לסוגיות חשובות יותר שעומדות על הפרק. ואם צדיק כלשהו בסדום יבקש לצפות במשהו איכותי בטלוויזיה, שיקליק 8 ויצפה ב"הינשופים".