לא כוריאוגרף, מורה: ראיון עם נאצ'ו דואטו
נאצ'ו דואטו, הכוריאוגרף הספרדי של תיאטרון המיכאילובסקי, מתייחס לסערה שנוצרה בעקבות עריקתם של כוכבי הבולשוי לשורותיו
מאז היווסדו ב-1883, תיאטרון המיכאילובסקי היה ידוע בנטייתו לחדשנות וסיכונים אמנותיים. עובדה זו התבטאה באופרות ויצירות מחול ותיקות ביותר שהסעירו את הקהל. דוגמה נוספת לכך הייתה החתמת הכוריאוגרף הספרדי המודרני, דואטו, אשר היה למנהל האמנותי הראשון של להקת בלט גדולה ברוסיה מזה מאה שנים – מאז מריוס פטיפה האגדי. ויש מי שאכן קוראים לו פטיפה השני. אחת הסיבות שדואטו נבחר לתפקיד היא יכולתו לשלב בין בלט קלאסי למחול מודרני, ודוגמה חיה לכך הינה הכוריאוגרפיה החדשה והמקורית שלו ל"יפהפייה הנמה", עם המוזיקה המקורית של צ'ייקובסקי, אך ללא צעד אחד של פטיפה (הכוריאוגרף המקורי). הבכורה להפקה החדשה והמסקרנת תהיה באמצע חודש דצמבר.
''ריקוד אינו רק דבר פיזי, עליך להשתמש במוח, ברוח ובנשמה''. נאצ'ו דואטו
צילום: גיא באום
"לאחר עשרה חודשים שאני פה (במיכאילובסקי) אני כבר רואה שינוי גדול", מספר דואטו. "בפרק זמן קצר שכזה כבר עשיתי ארבע יצירות, ועכשיו בדצמבר תהיה בכורה לבלט באורך מלא שלי 'היפהפייה הנמה'. זאת אומרת שבפחות מעשרה חודשים עשיתי פה חמש יצירות כשאחת מהן באורך מלא – אני לא חושב שאפשר לעשות את זה בכל להקה. למעשה הלהקה מתאקלמת מהר ובאופן נפלא לכוריאוגרפיה החדשה ולדרך בה אני עובד".
בתור רקדן וכוריאוגרף מודרני, האם אתה כבר רואה את טביעת האצבע שלך על הרקדנים פה שרובם ככולם בוגרי אקדמיות לבלט קלאסי רוסי – האם הם מתאקלמים לסגנון החדש?
"לא כולם, אבל חלק מהם משתנים מאד – הם מבינים כבר יותר מה אני רוצה. אני מרגיש פה פחות כמו כוריאוגרף אלא יותר כמו מורה – אני צריך ללמד אותם איך לעשות את מה שאני רוצה ומשהו שיתאים לגופם עכשיו – בוא נראה בעוד חמש או שש שנים כיצד הם יתפתחו פיזית ומנטאלית".
"ריקוד אינו רק דבר פיזי, עליך להשתמש במוח, ברוח ובנשמה. אם אתה לא מבין מה אתה רוקד אז אתה לא מתתפתח
בתור אמן. אני בא מתרבות שונה, אני מרגיש מאד ים תיכוני כיוון שנולדתי בולנסיה והעבודה שלי מושפעת מכך מאד. פה אנשים הרבה יותר מרוחקים וסגורים. אז אם הם לא יפתחו לדברים חדשים הם לעולם לא יפתחו וישנו את הריקוד שלהם. זה לא רק לעשות חזרות אלא כדי להבין את מה שאני רוצה, עליהם להיות סקרניים, עליהם לטייל יותר בעולם, לראות יותר מופעים – לשחרר את הרוח שלהם".
מה החזון שלך עבור הלהקה?
"אני אדם שנהנה לעבוד כל יום, מחפש את הבכורה הבאה שלי. אני חי את ההווה בלי לעשות תוכניות גדולות לעתיד. מי ידע שלפני שנה אהיה פה ברוסיה? עשיתי תוכניות לעבור אולי לניו יורק, אולי להיות עצמאי, אולי לעזוב את המחול ולעבור לאפריקה – היו לי הרבה תוכניות ומכך הבנתי שאין טעם לעשות הרבה תוכניות – אני רוצה ליהנות כל יום ולתת כמה שיותר לרקדנים האלו. אני חושב שהם נפלאים והם צריכים את זה מאד".
מה לגבי הופעה בישראל?
דואטו: "הייתי עם הלהקה שלי מספרד בישראל והיה נהדר. בהחלט סביר שנגיע בקרוב עם תיאטרון המיכאילובסקי, יש על כך כבר דיונים מתקדמים. ישראל היא מקום נפלא".
דואטו בפעולה עם רקדניו צילום: גיא באום
"זה הכינוי הקל ביותר שיכלו למצוא לי. פטיפה היה כאן לפני מאה ושלוש שנים ואני הזר שבא אחריו. הוא כמובן שינה מעט את עולם המחול דאז ויש תקווה שגם אני אשנה דברים. גם ככה דברים כבר משתנים – ליאוניד סרפאנוב בא מהמרינסקי כיוון שהתחלתי לעבוד פה".
הייתם ביחסים קרובים קודם לכן?
"בכלל לא, אבל הוא ידע שאני מגיע לכאן ובוא ראה את העבודות שלי בניו יורק ומקומות רבים אחרים, אז הוא החליט לעזוב את המרינסקי ולבוא לפה. ואתו דבר קרה עם אוסיפובה וואסילב – הם עזבו את תיאטרון הבולשוי אתמול כדי לבוא הנה".
אז הם גם הגיעו בשביל לעבוד איתך?
דואטו: "הם הגיעו לעבוד במיכאילובסקי כי הם רוצים לעבוד בצמוד לכוריאוגרף מודרני. אני לא ביקשתי מהם לבוא, הם החליטו לבוא. שאלו אותי אם אני רוצה שהם יבואו ואמרתי כמובן – הם מהרקדנים הטובים בעולם ואחד הזוגות המדהימים ביותר".
באופן דומה, מתארים רקדני הבולשוי לשעבר את רצונם להתחדש. נטליה אוסיפובה אומרת כי "הרצון לעקור את שורשיי ממוסקבה ולעבור לסנט פטרבורג נובע מרפרטואר המצומצם שיש בבולשוי עבורי. כבר רקדתי כל מה שיכולתי לרקוד שם והגענו לסנט פטרבורג למען חופש אומנותי – חיי נעשו נוחים מדי ואני חשה צורך עז לשנות זאת ולאת מהמסלול הזה שנעשה עבורי מדי נוח."
איוון וואסילב, הרקדן הפנומן ובעלה של אוסיפובה, אומר על רצונו שלו ושל זוגתו כי הם "מתפתחים ורוצים להתקדם, ובתיאטרון הבולשוי קשה מאד להתקדם ולחדש. אנו לא רוצים להגביל עצמנו לשניים-שלושה 'תפקידים גדולים' כביכול, אלא רוצים להתקדם וללמוד כמה שיותר תפקידים שונים – ובעיקר כוריאוגרפיות חדשות. גודל הבמה לא משמעותי כמו מה שניתן להופיע עליה."
אכזבה אדירה הייתה מצד הנהלת הבולשוי במוסקבה לאחר שהודיעו שני הכוכבים שלהם על המעבר המפתיע לסנט פטרבורג ולמיכאילובסקי. כמה אירוני שלאחר פתיחתו המחודשת של תיאטרון הבולשוי לאחר שנים של עבודה, עליהם להיפרד משני התכשיטים היקרים שלהם.
אז יחד עם רקדנים ביתיים כמו הפרימה בלרינה אירינה פרן והכוכב התמיר והמרשים מראט שמיונוב וכוכבים אחרים, הצוות האמנותי במיכאילובסקי כולל שורה ארוכה של אנשי מחול מהשורה הראשונה, כשמעל כולם עומד ולדימיר קכמן, המנהל הכללי. בעת שמונה לתפקידו בשנת 2007 הוא אמר שהוא רוצה שהלהקה תהיה מספר שתיים בעולם. "כל הלהקות רוצות להיות מספר אחת אבל אנחנו נסתפק גם להיות השנייה בעולם".
ארבע שנים אחר כך, ולאחר עשרות מיליוני דולרים שהוא הוציא מכיסו, נראה כי חזונו של קכמן קורם עור וגידים ואף יותר מכך – נבחרת החלומות שלו הופכת להיות האטרקציה הגדולה בעולם הבלט ברוסיה, וייתכן שגם בעולם כולו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם