מתהפכת בקברה: למה משווקים את איימי ויינהאוס כמלאכית?
איימי ויינהאוס מעולם לא רצתה להיות מריה קארי. פאקינג מריה קארי. אז למה אחרי מותה פתאום משווקים אותה כמלאכית תמימה וזמרת לכל המשפחה? גיא סידיס מכבד את המתים
איימי ויינהאוס, ''Lioness: Hidden Treasures'', הליקון
>> בואו לדבר על האלבום החדש של איימי ויינהאוס בעמוד הפייסבוק שלנו
הפערים מתחילים כבר בעטיפת האלבום ובבחירת שמו. על העטיפה מופיעה תמונה סופר מרוטשת ומוארת היטב של וינהאוס בפוזה תמימה, כמעט מבוישת, כאילו היא מצטערת על דרכיה הרעות וסופה הטראגי. ומה לגבי שם האלבום? "לביאה"? זו החיה שהייתם בוחרים בה כדי לתאר את ויינהאוס, זכרונה לברכה? מילא עקרב, אולי פנתרה, אבל לביאה? זו לא החיה שנוהגים להשתמש בה כמסמלת אינסטיקנטיים אמהיים חזקים? איך זה קשור בדיוק?
הפערים בין איימי שהכרנו ב"Back to Black" או אפילו באלבום הבכורה הבוסרי שלה "Frank" לבין מה שמנסים למכור לנו כעת, ממשיכים גם בשירים עצמם. מדובר בתערובת של רימייקים לקלאסיקות ג'אז, גרסאות מוקדמות לשירים שכבר יצאו באלבומים הקודמים (כמו ביצוע שקט ל"Tears Dry on Their Own" המופתי) ושירים חדשים (כמו "Between the Cheats") שעדיף שהיו נשארים במגירה. אז נכון, לפי תוצאות הנתיחה לאחר המוות, התברר שהיא לא מתה ממנת יתא של סמים קשים כפי שכולם סברו, אבל זה עדיין לא אומר שאפשר עכשיו להפוך אותה למתנת כריסמס מומלצת בחנות של הולמארק.
אם ציפיתם שאלבום הפוסט-מורטם של ויינהאוס יהיה שונה מאלבומים אחרים
לא, אנחנו לא רוצים לזכור אותה ככה. אנחנו רוצים לזכור אמנית מורכבת ואפלה עם צונאמי של הרס עצמי שהייתה מודעת מספיק בשביל לכתוב על זה אלבום שלם שידע להיות גם טראגי וגם קומי בעת ובעונה אחת. אנחנו מסרבים לזכור אותה כזמרת שחידשה שירים מיינסטרימים כמו "הנערה מאיפנימה", כי הייתה כל כך הרבה יותר מזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם