מורידים את המורידים: על שירותי המוזיקה הישראליים
הקץ לפיגור: שירותי מוזיקה ישראליים חדשים יהפכו את המחשב האישי שלכם לתחנת הרדיו המושלמת במחיר זול ממנת שווארמה ממוצעת
>> הקץ להורדות שירים ברשת? ספרו לנו מה דעתכם בעמוד הפייסבוק של nrg תרבות
הממשקים החדשים, "ווליום" של סלקום ו"מיוזיקס" של פלאפון, מציעים מאגר מוזיקה רחב ממדים במחיר של 19.90 שקלים לחודש. פחות ממנת שווארמה ממוצעת.
בהתחשב בהיותנו אומה שמתגאה במיזמי ההייטק שלה לצד החיבה לקונספטים מאביסים בסגנון אכול כפי יכולתך, לא ברור מדוע שירותי הסטרימינג - בהם המוזיקה זמינה על שרת מרכזי ולא נמצאת במחשב הביתי - הגיעו לצרכן המקומי רק עכשיו, כשבעולם כולו הם עובדים היטב כמודל עסקי שנלחם בפיראטיות. "הסיבה העיקרית היתה חוסר שיתוף פעולה בין חברות המוזיקה", מסביר רמי ירון, סמנכ"ל השיווק של אן.אם. סי יונייטד. "כבר היה דיבור על חנות משותפת של כל הלייבלים הגדולים שנפלה בגלל חוסר שיתוף פעולה וחוסר הביטחון של החברות השונות. עכשיו המצב הכריח שינוי. הבנו את התהליך ואימצנו אותו".
"עד היום פשוט לא נתנו לקהל הישראלי שום פלטפורמה ראויה ומשתלמת, או אפילו אחת לא משתלמת", טוענת ליאת פריימן, מנהלת תוכן ב"מיוזיקס", שהיתה בעבר קניינית של רשת טאואר רקורדס. "הממשק הזה הוא כמו חנות ענקית שכל אחד מחליט מה הוא לוקח ממנה בכל ביקור, בלי שהוא יצטרך להוסיף עוד כסף".
גם בסלקום מאמינים במודל החדש. "זה העתיד, תוכן במקום מרכזי אחד", מכריז עמרי רויטר, מנכ"ל לוגיה, חברת התוכן של סלקום שפיתחה את "ווליום". "אין שום סיבה שבימינו הלקוח יחזיק על המחשב שלו את החומרים האלה. הדרך היחידה לטפל בפיראטיות, לא בהכרח למגר אותה אבל לטפל בה, זה בעצם מודלים כאלה". אתגר חשוב שעומד בפני שלוש החברות הוא הטמעת המוצר, שתלויה ביכולתו להעניק פתרון משתלם מזה שקדם לו. 19.90 שקל הוא אכן מחיר אטרקטיבי, אולם מולו עומדת אלטרנטיבה קוסמת מסוג אחר: אופציית החינם הפירטית, שעדיין זמינה ברשת.
לדעת רוני בראון, מנכ"ל "הליקון", השיטה לריסון הרגלי ההורדה עוברת בחקיקה ובהפנמה פשוטה של חוקי המשחק. "רוב האנשים בעולם אוהבים מוזיקה והם זכאים ליכולת להזין את הצורך בה באופן חוקי", הוא אומר. "אם אנשים לא יבינו זאת בעצמם, החקיקה תעשה את זה. אם לא יינקטו אמצעים לאכוף את נושא הפיראטיות, תעשיית המוזיקה תקליט ותייצר פחות ופחות מוזיקה באיכות גבוהה".
בעניין זה יש הסכמה בקרב כל הגורמים, שמבינים כי לפניהם תהליך ארוך שמטרתו העיקרית היא שינוי האופן
"הניסיון בעולם מלמד שהמעבר לענן הוא דבר עקבי, מהאימייל עד מערכת ההפעלה", גורס ד"ר יובל דרור, ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית בבית הספר לתקשורת של המכללה למנהל. "אבל צריך לזכור שדואר אלקטרוני מבוסס ווב היה פה מסוף שנות התשעים. זה תהליך אטי, אבל אין סיבה שהמוזיקה לא תגיע לשם בשלב מסוים. עניין הבעלות כבר לא עקרוני מכיוון שהמעבר הפסיכולוגי החשוב בין מוצר פיזי לקובץ במחשב התרחש כבר, מהרגע שאנשים התרגלו לעבור לקובץ הדיגיטלי".
דרור מאמין כי הגורם החשוב המפריד כעת בין השירותים החדשים לצרכן המסתגל הוא חוויית המשתמש, איכות ונגישות התוכן, אך מזהיר כי ייתכן שהפתרונות להורדות הלא חוקיות מגיעים כמה שנים מאוחר מדי. "עברו כל כך הרבה שנים עד שהתחילה אופציית צריכת מוזיקה חוקית ברשת, שיכול להיות שהצרכן הישראלי כבר נטוע עמוק בתחושה שמוזיקה זה משהו שהוא מקבל בחינם".
בהתחשב בזמינותן המיידית ובעובדה שכבר עכשיו הפלטפורמות החדשות מציעות תכנים מז'אנרים שלא יוצגו בארץ עד כה, יש מי שמאמין שהן המסמר האחרון בארון הקבורה של הדיסק והתקליט. "אני חושב שתוך עשר שנים כבר לא יהיה ממש טעם למוצר הגשמי, אולי ברמת הרטרו בלבד", טוען ירון. בראון, לעומתו, מכחיש בתוקף את השמועה על מותו של הדיסק. "היום המגמה היא הפוכה: לא הורדת מחיר אלא העלאת מחירים על המוצרים הללו", הוא מספר.
בראון מודע לכוחם של שירותי הסטרימינג ולאפיל התמחורי שלהם, אך מבקש להפריד בין צריכה של מוצר פופ דוגמת שיר חדש של ליידי גאגא לבין מה שמוגדר על ידיו כ"פנתיאון מוזיקלי": חומרים קלאסיים מבית הביטלס, אריק איינשטיין או אפילו אלבום של אדל, שחובבי מוזיקה עדיין יראו בהם פריטי חובה בביתם.
היתרון בפלטפורמות החדשות, לדעתו, גלום במחיר השווה לכל נפש וביכולת לעשות סדר בבלגן שנוצר בטירוף ההורדות הלא חוקיות. "אני משווה את עידן ההורדות לגילוי של אדם שנוזלת לו קולה מהתקרה. בהתחלה הוא לא מבין מה קורה, שם כוס, אחר כך שם בקבוק ואז מניח דלי. ברור שבהתחלה הוא יפסיק לקנות קולה בסופר, אבל בסוף הוא כבר לא יידע מה לעשות עם כל הכמות שהצטברה אצלו. אנשים לא רוצים את הכמויות ההיסטריות הללו, היום הצריכה הרבה יותר נבונה. העידן של הנימפומניה בצריכת מוזיקה פיראטית הסתיים".
מוצרי החברות דומים במהותם, הן מבחינת איכות ויעילות ההפעלה, הן בכל הקשור לתוכן שהם מספקים. הממשקים מתגאים ביותר ממיליון שירים ובעיבוי שבועי שוטף של הקטלוג. ההבדלים טמונים אך ורק ברמת הגישה. אנשי "מיוזיקס" טוענים כי הניסיון הרב שנוצר מעצם עלייתם ראשונים לאוויר, עוד ב-2009, מספק להם את היתרון שבהבנת הממשק והתאמתו לצרכן הישראלי. לצד אופציית החיפוש, האתר המשודרג של "מיוזיקס" שמושק בימים אלה מאפשר האזנה ל-22 פלייליסטים מוכנים מראש בז'אנרים שונים, אפשרות משוב מהצרכן ושירות דוא"לי שמצייד כל מכשיר חדש של חברת האם פלאפון באפליקציית "מיוזיקס".
ב"ווליום" מכוונים לחוויית צריכה חברתית מבוססת פייסבוק ושאיבת השראה מפלייליסטים חשופים של משתמשים אחרים. האלמנט החברתי של "ווליום" מאפשר למשתמש לעקוב אחרי מוזיקה חדשה באמצעות חשיפה לרשימות האזנה של חברים ומשתמשים אחרים לצד פלייליסטים מעניינים של מומחים, שמגובים בתמה מוזיקלית מובהקת.
בכל מקרה, מדובר במוצרים בהתהוות הנושאים מחלות ילדות דוגמת היעדרם של פיצ'רים המאפשרים קריאת מילות השירים במקביל להאזנה. יש להניח כי תוך שנים מספר ייפתרו המחלוקות הנוגעות לזכויות יוצרים ויצטרפו לייבלים חשובים נוספים שבינתיים ממאנים לספק את תוכניהם למוצר. חסרונם של קטלוגים מוקדמים של להקות כמו איפה הילד או הדג נחש בהחלט מעיב על עושר ההיצע. עכשיו בואו נראה מי ישרוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם