תסמונת העונה השנייה: מה חשבנו על הקאמבק של "קאמבק"?
השחקנים של "קאמבק" עדיין מצוינים, אבל הקונספט המוצלח של העונה הראשונה, עם הרצל וגולדה מאיר כדמויות המרכזיות, עף מהחלון בעונה השנייה ופינה מקום לקורבנות סאטיריים עדכניים. אלקנה שור מתגעגע לימים יפים יותר
"קאמבק" התחילה כתשובה ציונית הולמת. הרצל (אורי גוטליב המצוין), מאוכזב וממורמר מהתוצר הסופי של החזון, פתח אולפן, צירף כמה מהחבר'ה של פעם והסתלבט לכל עבר. האישה שלצדו, גולדה מאיר בוורסיה הג'ורתית והמעושנת, הבריקה בחסות מעיין בלום - אחד ויחיד. דינה סנדרסון המוכשרת הביאה לעולם את דמויותיהן של חופית אריקסון ואסתי גאגא. לכל אלה ועוד הצטרפו אורחים מפורסמים וזמניים לא פחות. קומדי סנטרל צהלה ושמחה.

והנה, בפתח העונה השנייה התבשרנו שחוזה המדינה נדרס על ידי "רכב של התכנית 'עובדה' שהיה בדרכו לטיגון לבבות במטבח של אביבה שליט". בדיוק כך. ומה קיבלנו במקום? לי-כיף תמרי (גוטליב כמובן), פליט "24/7- הדור הבא" שמעיד על עצמו (בפרק השני) שבמהלך השהות בווילה סבל ממחסור בדבר אחד: רייטינג. למנחה החדש מצטרפות דמויות חדשות, ורק אבי "בום פאנץ" עזרא (אביעד בנטוב) ניצל מגורל אכזר. כך או כך, האווירה מקרטעת והבדיחות סובלות משיעול.
אתמול למשל, התארחו דמויות ביזאריות להגזים. שיקו ורסאנו. חצי סוס-חצי זמר מזרחי; האחים בוריטו - שני השופטים הנוספים מבית ספר למוזיקה, ואורח אחד אמיתי: ליאור 'איצקו' כלפון. "אתה היית ב'קומדי סטור', תכנית
הבעיה העיקרית, כך נדמה, צצה לאחר שיוצרי "קאמבק" פיטרו את העוקץ - גדולי המדינה, ראשי הציונות, הסמלים שקמו מספרי ההיסטוריה כדי להרביץ בנו תוכחה. רעיון מצוין, ביצוע עוד יותר, וכעת, כל כולו נוסטלגיה. עם הניסיון לעדכן את הדמויות ולכוון את החיצים אל עבר מטרות "עדכניות" יותר (סלבריטאים, מחאה, פריים-טיים) משהו התפספס. עונה שניה או שלישית - זה לא באמת משנה - העיקר שיחזירו לנו את הרצל וגולדה.