הנפילה: בערוץ 10 חייבים להתפכח
סגירת החשבונות של ועדת הכלכלה עם ערוץ 10 לא משאירה לו הרבה ברירות. כיצד תסתיים ההתמוטטות הזו?

אלא שהסאגה המתמשכת בוועדת הכלכלה נראית יותר כהתגוששות בין שניים. זה צווח "תחזיקו אותי", זה זועק "תהרגו אותו" ולשניהם אין גפיים. הן כרמל שאמה וזאב אלקין - נציגי הקואליציה, והן ראשי ערוץ 10 מפזרים איומים והפחדות סרק. שאמה ואלקין מבינים היטב שמציאות בה פועלת חברת חדשות אחת (ערוץ 1 רלוונטי אולי לחברת האבטחה ברוממה) היא בלתי נסלחת. אם דעתם טרם נטרפה עליהם הם לא יניחו למציאות כזו להתגשם. מהצד השני, בעלי מניות ערוץ 10 מבינים שיאלצו (שוב) לפתוח את הארנק. כן, חרף כל ההפסדים.
בשולי ההתדיינות צצות בעיות נוספות, אקוטיות לא פחות. ערוץ 10 סוחב על הגב משקל עודף. שבעה ימי שידור; חברת חדשות - שאין חולק על נחיצותה; התחייבויות לרגולטור (שהערוץ עומד בהן). משקולות שמצטרפות לחוקי משחק נוקשים. אולי נוקשים מידי. נוסיף לזה את בעלי הערוץ שמסרבים לפתוח את הברז ואת המשבר החמור בשוק הפרסום והנה לנו חולה סופני.
אולם גם בלי תנאי הפתיחה הגרועים, מדובר בדו-קרב מכור מראש. ערוץ 10 מתמודד מול יריב ענק - ברצותו מועך, ברצותו משחרר. למעט חברת החדשות, תכני ערוץ 10 לא מסוגלים לתותחים הכבדים של הזכייניות "קשת" ו"רשת". בטח שלא במבחן הרייטינג. התחייבויות הערוץ, במקביל, נשארות דומות. ארכה לבדה לא תסגור את הפער. ההתבוססות תימשך.
בינתיים, אפשר לשחק ב"אמרנו לכם".
אין ספק. ערוץ 10 חייב לעבות את עצמו. אולי להתמזג עם הזכיינית "רשת", אולי להכניס משקיע נוסף. מה שיבוא קודם. כך או כך, שבעה ימי שידור במתכונת הנוכחית הם חלום שמוטב להתפכח ממנו. הדרך להתפכחות, על זה אין חולק, לא עוברת בועדת הכלכלה.