ערב גאלה: גאלה קוגן מתקאמבקת ומתחזקת
בין שיעור קבלה להלחנת שיר עם השפעות הודיות, משיקה גאלה קוגן קריירה כקומיקאית פרועה. הכל כדי שלא תדביקו לה תוויות. ראיון
דמות זאת, שעונה לשם ריטה, היא אחת מני רבות שתגלם קוגן בעונה השנייה של הסדרה "קאמבק" בערוץ קומדי סנטרל של הוט. מבחינתה זו התפתחות טבעית. התפקיד הראשון שלה אחרי סיום לימודיה בסטודיו "הדרך" של אייל כהן ורותי דייכס, בסרט "חומר למחשבה", היה קומי. אמנם הסרט כשל, אך לא תשוקתה לז'אנר. "תמיד הייתי ברנשית מצחיקה למדי", היא אומרת בגיחוך. "אני די מצחיקה מלידה, בעיקר את עצמי, ו'קאמבק' זה מקום שאתה יכול לאפשר לעצמך להיות נינוח. זה אחלה בית ספר. הרבה זמן רציתי לעשות קומדיה, הכי הזויה שרק אפשר. בארץ באמת קשה לגעת בדברים מוטרפים כמו ויל פרל וסטיב קארל, והכי קרוב לזה זה 'קאמבק'".
בימים אלה קוגן גם מצטלמת לדרמה הקומית החדשה "תנוחי", שבה היא מגלמת את ילנה, העוזרת הפרלמנטרית של עידית לינוביץ', הדמות שגילמה גילת אנקורי ב"רמת אביב ג'". ילנה, ריטה, נינה מ"תעשה לי ילד" - כפי שניתן להיווכח הדמויות של קוגן ארוזות בשמות רוסיים. אבל הבחורה שעלתה לארץ בגיל 5 מאוקראינה ואף הנחתה תוכנית היכרויות בערוץ הרוסי מעידה, בצר לה, ששפת אמה נותרה מאחוריה. "היום אני מדברת רוסית סבבה, לא מספיק טוב כמו שהייתי רוצה, וזה מבאס אותי. זה ביזיון שלא למדתי ושאני לא יודעת לקרוא ולכתוב ברוסית".
קוגן, בת 27, גדלה בחולון ובהמשך עברה עם בן זוגה לרמת גן. כשנפרדו היגרה לדירות שותפים בתל אביב, העיר שבה היא מתגוררת כבר יותר מ-11 שנה. אמנם היא שופעת מחמאות לתל אביב - "יש לה קצב אחר", היא אומרת - אבל בד בבד מטפחת חלום: לגור חודש בירושלים. "זאת עיר מטורפת והכי קרובה לחו"ל שאפשר להגיע פה. יש שם הכל מהכל וריכוז אנרגטי בשיאו. מי אני שאדבר על עיר כמו ירושלים". אם כן, גם קוגן מתחזקת.
בשנים האחרונות היא מתקרבת לדת דרך לימודי חסידות, קבלה ויהדות, לצד הכשרות מגוונות בארומתרפיה וטיפולי אנרגיה. "אני לא זוכרת את עצמי לא קרובה לאלוקות או לא מתפללת", היא אומרת. "בכל פעם זה במינון אחר ובגישה שונה, אבל מאז ומתמיד
אמנם היא לא רואה את עצמה הופכת לדתייה, אבל נכון להיום היא שומרת כשרות ושבת וממשיכה בלימודי הקודש. "כשהייתי קטנה הדת עצבנה אותי. ראיתי שאומרים על בנות שלבושות לא צנוע 'השם ירחם', וזה הציק לי. אבל אז אמרתי לעצמי שלפני שאני מתנגדת למשהו ברמה כזאת אני צריכה להבין מה הקטע. בכל זאת נולדתי יהודייה והשורשים שלי סבלו בגלל הרקע הזה, ומהקצת שאני מבינה היום, הדת באמת מאוד חכמה".
האם הפלירט עם הדת לא עומד בסתירה לסצנות פרובוקטיביות שקוגן השתתפה בהן בשנים האחרונות? ניכר שהיא מעט מתעצבנת מעצם העלאת השאלה. "מאוד אהבתי את הסצנה שאת מדברת עליה ואת מה שבא לפניה ואחריה", היא עונה בנוגע ל"תעשה לי ילד", שם גילמה את נינה הגרופית שעל גופה העירום הותז חלב. "אבל אין ספק שהיה לי הרבה יותר קשה לעשות את זה היום מהמקום שאני נמצאת בו ומהתהליך שאני עוברת. הכל עניין של משוואה כי מאוד אהבתי את השחקן (גל תורן), והבמאי (יובל שפרמן), אבל אני לא יודעת אם הייתי עושה את זה שוב. צריך אומץ לעשות סדרה כזאת מבחינת תסריט, בימוי ומשחק. הסדרה הביאה אספקט מסוים של מציאות שקיימת בעיר הזאת ואפשר להתעלם ממנו או להתמודד איתו".
בשביל לפתח את שריר המשחק קוגן משתתפת בסדנאות ובהרצאות והולכת לכמה שיותר הצגות ומופעי תיאטרון. "זה תחום שמאוד מדבר אליי. אני עובדת על זוג פרויקטים, שעל אחד אני לא יכולה לדבר והשני הוא מחזה פרינג' לתיאטרון רפרטוארי". חוץ מזה היא גם כותבת ומלחינה. "הדבר הכי מוצלח שעשיתי לטעמי הוא מוזיקה. הקלטתי עכשיו שני שירים, והסגנון שלי הוא מאוד אני, קשה להגדיר אותו". את ההשראה היא שואבת ממוזיקת רוק וממנטרות הודיות. בנוסף לזה היא הופיעה לאחרונה במגזין בערוץ החיים הטובים, ושם פיתחה את חיבתה, המפתיעה לנוכח גזרתה הדקיקה, לאוכל, וגם טיילה בארץ וסיירה במלונות בוטיק וביקבים.
את התחביב האחרון היא חולקת עם בעלה, גל קליימן, מסעדן והבעלים של בית היין והאוכל "מתושלח" בתל אביב, שגרם לה להיכנס לעניינים. היום, לטענתה, היא "מבשלת, נהנית ומעריכה אוכל, והאינדיקציה שלי לאוכל טוב זה כשאני נהנית עד לרמת הגניחה".
קומיקאית, מוזיקאית וכותבת שירים. לא בדיוק האסוציאציות שזימנה דמותה של קוגן שעה שהגישה את מונולוג ה"משהו למישהו" בפרסומת כרותי מהדיוטי. "יש רצון מאוד גדול, וכולנו חוטאים בו, וזה הרצון לתייג", היא משיבה. "לראות מישהו ולהכניס אותו לקטגוריה. אבל זה לא עובד ככה. יש אנשים שהם לא מה שאתה חושב שהם ויש אנשים שהם הרבה יותר גרועים ממה שאתה חושב שהם. כל העניין במקצוע שלי זה להיות הכל מהכל. אנחנו, כשחקנים, צריכים להיות גמישים מאוד, וקשה לי כשמנסים להכניס אותי לקטגוריה כלשהי".
לכן היא מעדיפה לבחור תפקידים שיפתחו אותה כשחקנית. "אני בעד דברים מעניינים ומאתגרים, וברגע שתפקיד עושה לי משהו אני יכולה להעביר את זה הלאה. אני רוצה להתפתח וליהנות מזה. אני מודה מאוד על כך שיש לי אפשרות בחירה - גם אם לא נרחבת כמו שהייתי רוצה - ושאני יכולה לגעת בכל מיני תחומים: תוכנית לילדים, קומדיה הזויה למבוגרים או טלנובלה. יש לא מעט דברים שסירבתי להם כי אני לא מתחברת אליהם או לא יכולה ללמוד מהם. אם אני יכולה לקחת משהו מתפקיד אני אשמח להשתתף, לא אעשה אותו סתם בשביל החשיפה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם