למה מי זה רוג'ר ווטרס: אוי ואבוי יופיעו מחר בבארבי

הלהקה הבריטית-יהודית אוי ואבוי שתופיע מחר (שישי) בבארבי בתל אביב לא מתרגשת מהחרם התרבותי על ישראל: "יש כאן אלמנט גדול של צביעות". חוץ מזה, הם מתכננים דואט עם שלומי סרנגה

עמי פרידמן | 15/12/2011 8:09 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: אוי ואבוי
סטיב לוי, נגן הקלרינט של להקת אוי ואבוי, לא מאמין בחרם תרבותי על ישראל. "אני לא רואה מה הקשר בין מניעה מאוי ואבוי להופיע בארץ ובין הכרעות בעניינים פוליטיים", הוא מכריז במבטא בריטי רך ובטון לא מתלהם מביתו שבלונדון, שעות ספורות לפני שהוא עולה על מטוס עם משפחתו ומגיע לישראל לביקור בן שבוע. שבוע שיסתיים מחר, יום שישי 16 בדצמבר, בהופעה של להקתו במועדון הבארבי בתל אביב. "אנחנו מופיעים בישראל באופן עקבי כבר שש או שבע שנים ועברנו איתכם המון שנות קונפליקט ובעיות ביטחוניות".

תיזהר שרוג'ר ווטרס לא ישמע אותך.
"כמו לאמנים אחרים גם אלינו פנתה קבוצה שניסתה למנוע מאיתנו מלהופיע בישראל באמצעות קמפיין רשתי, אבל יש כאן אלמנט גדול של צביעות. אז אנחנו לא רוצים להגיד הרבה על המצב הפוליטי, אנחנו לא ישראלים ואנחנו לא חיים בישראל, אבל הרבה מדינות בעולם עוברות קשיים. אין ממש סיבה שדווקא ישראל תהיה מוחרמת, לדעתנו. אנחנו באים לבדר, אז אני לא רואה באיזו צורה חרם יעזור לכל הסיטואציה פה. אני בהחלט לא חושב שמי שמגיע להופעות שלנו מחפש קונפליקט. אנחנו מופיעים בטורקיה, ברוסיה, בארה"ב ובבריטניה מדינות שגם להן יש קונפליקטים משלהן. אני לא חושב שחרם משרת איזושהי מטרה, כנ"ל לגבי חרם אקדמי, אגב".

והעמדה הזו לא מנציחה את המצב ומרחיקה את הפתרון?
"זה מצב מסובך, ולנסות לפשט אותו נראה לי מגוחך. בשום מקום בעולם אין מצב שבו אנשים יבינו את העברית וישירו איתנו בצוותא באותה צורה. זה מאוד נחמד וזה חלק גדול מההנאה שאני שואב מלהופיע אצלכם".
יח''צ
אין סיבה שדווקא ישראל תהיה מוחרמת. אוי ואבוי יח''צ

אוי ואבוי החלה לפעול בתחילת העשור הקודם. ההרכב הבריטי בעל הזיקה היהודית שילב בין אלקטרוניקה, ג'אז, רוק, מוזיקה בלקנית והשפעות חסידיות. החיבור ההטרוגני לכאורה עבד לטובתם כשהחזרה לשורשים מזרח אירופיים והכנסת אלמנטים של מוזיקת עולם הפכו לטרנד מוזיקלי בולט.
בתוך הערב-רב הסגנוני שמגלמת המוזיקה שלה אוי ואבוי בורחת

מהגדרות כמו מאש: מקליטה עם אמנים מארצות שונות, מחליפה סולניות בקצב מסחרר ומתעקשת להוסיף לקלחת כלים וצלילים חדשים בכל אלבום. התוצאה, גם אם היא לעתים לא עקבית, מכריחה את המאזינים לשמור על ערנות. "זה פועל יוצא של העובדה שאנחנו קיימים יותר מעשור", מסביר לוי. "החיים של החברים השתנו והתפתחו וכך גם המוזיקה".

כל סולנית שהחלפתם לקחה אתכם לכיוון אחר.
"ללהקה יש הזהות הקבועה שלה. הסולנים שאנחנו מביאים פשוט תורמים מהסאונד ומההשפעה שלהם. הם מוסיפים צבע ושוני אבל אוי ואבוי היא עדיין אוי ואבוי".

אתה לא יכול לדמיין מצב שבו סולן חדש ימשוך לכיוון ברור ואחיד?
"ממש לא. גדלנו בלונדון, מקום שמערב המון תרבויות. ההשפעה מהבית היתה ברובה מוזיקת כלייזמרים, מוזיקה מזרח אירופית, ואילו אנחנו גדלנו על דאנס והיפ-הופ, אז זה היה רק טבעי ליצור מוזיקה שמשלבת הכל עם הכל. היסטורית, הקהילה היהודית נודדת ואוספת השפעות על הדרך. זה נכון לגבי מוזיקה וזה נכון אפילו לגבי אוכל".

אתם מתכננים לעבוד עם איזה אמן ישראלי?
"זה מצחיק שאתה שואל את זה כי בדיוק עכשיו אנחנו מתכוונים לעבוד עם שלומי סרנגה. התחברנו לקטע היווני שלו ואנחנו מקווים להיפגש איתו לסשן פורה ולפתח רעיון לשיר. אולי ייצא מזה משהו מגניב".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

ביקורות וטורים

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים