ניסיון אחרון: מ"השקט שבאהבה" יהנו בעיקר בני 50 ומעלה
"השקט שבאהבה" הוא סרט מיושב בדעתו לאנשים בגיל העמידה, כאלה שמצויים כבר עמוק בתוך שנות האכזבה וההתפכחות שלהם
''השקט שבאהבה'', במאי : פיליפ קלודל, צרפת 2011
קיים קשר הדוק בין אגדת הטרנטלה ובין "השקט שבאהבה", שכן פסקול הסרט הזה רווי בטרנטלות איטלקיות, שנלקחו כולן מאלבום יפהפה שראה אור לפני כעשר שנים בהוצאת אלפא, ובו מבצעים הזמרים לוסילה גאלצי ומרקו ביסלי שירים מז'אנר זה בעגות הדיבור של נאפולי וסיציליה. למרבה הצער, החלק המוזיקלי המלווה את "השקט שבאהבה" הוא הצד המנצח שבו, ומן הסתם ניתן להסתפק ברכישת האלבום בחנות המתאימה במקום לצפות בסרט עצמו.
גיבור הסרט הוא אלסנדרו (סטפנו אקורסי), אלמן איטלקי שעקר לשטרסבורג שבצפון מזרח צרפת, שם הוא מלמד מוזיקת בארוק ומשתתף במקהלת חובבים המתמחה בשירת טרנטלה. אלסנדרו, שאשתו נהרגה תריסר שנים קודם לתחילת העלילה, מטפל בבת מתבגרת שייסורי אהבה ראשונים פוקדים אותה וכן באח מוטרף לגמרי שהכריז על עצמו כגולה פוליטי בשל שנאתו הפתולוגית לסילביו ברלוסקוני ולערכי החברה המקולקלים שהלה מייצג. אלסנדרו, כך גורס הסרט, נעקץ פעמיים על ידי העכביש המתעתע: בפעם האחת כשהוא מתכנס לתוך אבל של שנות דור בגין מות אשתו, והפעם האחרת, וזה קורה בשלהי העלילה, כשלבו הומה מחדש לנוכח קסמיה של גרציה חדשה המשתחלת לחייו.
פיליפ קלודל, סופר ותסריטאי בן 50 שזה לו סרטו השני כבמאי, עושה פה סרט מיושב בדעתו לאנשים בגיל העמידה, כאלה שמצויים כבר עמוק בתוך שנות האכזבה וההתפכחות שלהם. עיקרה של העלילה הוא העימות הפנימי אצל מבוגרים, אלה
למען האמת, קלודל עשה מלאכתו קלה כשחיבר אל שירי הדיסק של גאלצי וביסלי את אתר הצילומים העיקרי ב"השקט שבאהבה" - העיר שטרסבורג, על יופייה האצילי והקתדרלה המפוארת שלה. שילוב זה, שקיטש רב בוקע מתוכו, סולל את הנתיב לסרט מהסוג התרבותי. וכדי לחזק עוד יותר את התדמית הזאת כופה התסריט טוב לב מופלג על דמותו של אלסנדרו, שמתאפיין בעבודתו ההתנדבותית בבתי חולים, שם הוא מקריא קלאסיקה ספרותית למאושפזים המצויים במצב קשה. ועם חגורה מהודקת היטב המורכבת ממוזיקה קלאסית, מארכיטקטורה קלאסית ומספרות מופת, קשה לפספס אצל קהל יעד של בני 50 ויותר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם