יח"צופה: מרגול עברה את גבול הטעם הטוב
עוד לפני שהחלה לרצות את עונשה או נתנה ראיון רציני לגבי הפשעים שביצעה, מרגול כבר מוציאה סינגל, קליפ, יוצאת לסיבוב הופעות ומתראיינת אצל אליקו. הציניות לא יודעת גבולות
עכשיו תחליפו את טופז במרגלית צנעני, שנו את התקיפות החמורות לסחיטות באיומים, תהפכו את הישיבה לאולפנה וקבלו את התעלול היח"צני המבריק לשנת 2011. או שמא הכל יצא ככה, במקרה. במקרה יצא לה ממש עכשיו סינגל חדש, במקרה כבר הספיקו להפיק לו קליפ. במקרה השיר הסנטימנטלי נוטף רגשות אמהיים, חמים ומחבקים, ממש עושה שליכטה בלב, בניגוד גמור לאסוציאציה שעולה לנו בראש כשחושבים על פושעת. במקרה היא כבר יוצאת לסיבוב הופעות חדש. במקרה את ה"ראיון" הראשון שלה בתקשורת היא ניהלה מול שדרן הרדיו אליקו, חבר קרוב שרק התעניין לדעת מה שלומה, רק רצה לדבר על הסינגל, רק לשלוח דרישת שלום חמה מעל גלי האתר.
בברזל צריך להכות בעודו חם ועל כן יתקעו ביח"צוצרות כל העיתונים ואתרי האינטרנט תוך צירוף כותרות מודגשות "לפרסום מיידי", בטרם תהפוך הזמרת לנחלת העבר, או סתם לעוד קרימינלית מן המניין. סחיטה באיומים הפכה לסחיטה יח"צנית במהלך מאלף של חזרה לשגרה בבחינת מעז יצא מתוק. טיפה ועוד טיפה, לימון יחסי הציבור של מרגול ימוצה עד תום, עד אשר נוצף כולנו בלימונדה סמיכה בריח מנטה ונשכח בכלל על מה נשפטה השופטת, כמו שכבר מזמן שכחנו את התבטאויותיה לגבי
מרגול נשארת בכותרות ויותר מזה, מוזכרת בעיקר בהקשרים חיוביים. כל זאת מבלי להתראיין או למסור מילה אחת לתקשורת, אלא רק דרך אנשי היח"צ שפועלים ימים כלילות לגרום לידיעות שקיבלנו רק באוגוסט האחרון להראות כמו אבד עליהן הכלח. את ההופעה הקרובה של הזמרת בליין מסיבות הגייז "אריסה" מלווה איסור מוחלט על צילום או הקלטה של המופע, תוך הדגשה שצנעני לא תתראיין לאף גורם, וכך, הרי זה פלא, שוחררה לה עוד ידיעה על מרגול לתקשורת. והיו בטוחים שלמחרת האירוע כל העיתונים יוצפו בביקורות על ההופעה המרגשת וציטוטים של הזמרת, שיופצו על ידי היח"צ, אלא מה.
אל תופתעו אם לקראת צאת אלבומה החדש יופק סרט תיעודי על חייה שישודר בערוץ 2, בו תזיל הסירנה דמעה ותודה אל מול המצלמה ברוב רגש: "יח"ציתי את הגבול". אל תתפלאו אם יחו"צנים יפלשו לגינתה של הזמרת, ידיעה שתפורסם בכל מהדורות החדשות. לפני שנרגיש, כולנו נדבק ביח"צבת.
את הראיון המחמיא עם אליקו היא כבר הספיקה לגנות ולטעון שטמנו לה פח, שמדובר במעשה מכוער ושאליקו התקשר כדי לנצל אותה לקידום האישי שלו, אבל באותה ידיעה ממש השניים כבר הצליחו ליישר את ההדורים. כמה נוח. אחרי הכל, זו הייתה הזדמנות לא רעה לקדם את הקריירה מבלי לענות על שאלות מביכות, הזדמנות מצויינת לדבר על דגי סלמון ועל השיר החדש והאמהי במטאפורות אנינות טעם של זמרת שסך הכל שחתה נגד הזרם, ובלי להזכיר אף מילה על העובדה שהסלמון הזה כמעט נידון לשחות באקווריום. באותו ראיון היא גם הבטיחה שהסינגל הבא יהיה א-לה-מרגול, חפלות ובלאגנים. למה לא, אחרי הכל הצליחה המלעונה לדלג בקלילות מעל משוכת אות הקלון המאיימת, מגיע לה שתחגוג ותעשה גם שמח.
השאלה המוסרית והסוגיה האתית בנוגע לחזרתה לפעילות מלאה בטרם החלה לרצות את עונשה נותרה הרחק מאחור, בעוד תמונות הפפראצי של הזמרת עושה שופינג ברחוב בן יהודה מעטרות את מדורי הרכילות. עוד לא התייבשה הדיו על כתב האישום, עוד לא ענתה הזמרת על שאלה אחת בנוגע להאשמות שהורשעה בהן וכבר התברכנו בקליפים, סינגלים לרדיו וסיבוב הופעות, לא פחות.
הגיע הזמן להתעשת ולשאול את עצמנו בנוגע למרגול, יח"צינו לאן? מהו רף הציניות שאחריו נאמר לא עוד? איך קרה שתוך פחות מחצי שנה הוחלפו ההכפשות והתדהמה בידיעות משמחות ופירגון? בלי להזכיר את המילה "קאמבק" (הרי שמה לא מש מן הכותרות לרגע) צנעני הצליחה לשמור על כוחה ואף למנף מעשה פלילי לשגשוג ופריחה. הגיע הזמן לומר - סחטיין על הניסיון להשכיח מאיתנו את מה שאף אחד לא העלה על דעתו שתעשה השופטת האהודה של כוכב נולד, אבל אנחנו לא טיפשים. או במילים אחרות: מרגול, יח"צופה, תנוחי.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם