בתול באוזן: מוזיקה חידתית
רות נודלמן גדלה בבית דתי, חזרה בשאלה ואז חזרה בתשובה. "הניגודיות היא העניין המרכזי בחיי", היא אומרת. שגיא בן נון ממשיך לעשות לכם היכרות עם אמנים שאולי לא יצא לכם לשמוע

הגעתי לעולם החילוני מתוך בירור, לא מרדנות. רות נודלמן יח''צ
שאלתי פעם זמר ויוצר בשם איתן אולמן מה יחסו לדת. הוא השיב לי בציטוט שורה מאחד משיריו: "אני לא חילוני ולא דתי, אלא בחור חידתי".
נראה שהזמרת, היוצרת והפסנתרנית רות נודלמן יכולה לאמץ את ההגדרה. נודלמן (27) מצטיירת כחידתית הן באשר ליחסה לדת - היא גדלה בבית דתי, חזרה בשאלה וחזרה שוב בתשובה, הן באשר למוזיקה שהיא כותבת ומבצעת - במילותיה יש יותר סימני שאלה מסימני קריאה, בעניינים הנוגעים לזוגיות, לחלומות ולדת; היא משלבת השפעות מגוונות החל ממוזיקה קלאסית, דרך פי ג'יי הארווי ואביתר בנאי ועד לטקסטים מהמקורות; ומגדירה את המוזיקה שלה כהכלאה "בין מסורת לאוונגרד, בין קודש לחול, בין אינדי לקלאסי". התוצאה היא מוזיקה מפלחת לב, כנה ומקורית, ולא פחות מזה מערערת את תבניות החשיבה המקובלות.
נודלמן החלה בתהליך חזרה בשאלה כבר בנעוריה. "זה קרה במקביל לגירושים של ההורים שלי", היא מספרת, "נשברה מסגרת בסיסית בחיי. רציתי לבחון את הכל מחדש. בסביבה שבה גדלתי לא הסבירו לי מעולם למה אני מקיימת את אורח החיים המסורתי, ואם לא מסבירים לך, אז זה באמת נראה מפגר. הגעתי לעולם החילוני לא מתוך מרדנות, אלא מתוך בירור. הייתי חייבת לחוות את הקונטרה, כדי להרגיש שאני מתגעגעת". על התקופה שלה בצד השני היא ממעטת לדבר, אבל מספרת שהיתה לה זוגיות עם בחור חילוני. "ושם", היא אומרת, "הרגשתי בחסך של המקום המחובר לבורא עולם ולמהות".

דתיה פמיניסטית. נודלמן
יח''צ