את קצת כמו כולם: "המיוחדת" לא רעה, אבל גם לא מחדשת
לא כל סדרה צריכה להכתב עם הפנים לחו"ל, אבל מגיעה לנו סדרת דרמה משטרתית אחת כמו שצריך. "המיוחדת" היא פשוט לא מספיק.. נו, מיוחדת
"המיוחדת", סדרת המתח המשטרתית של עמי אמיר ומשה זונדר, מטפלת לא מעט בנעשה בחדר החקירות ובפיצוח החשודים. הבעיה היא שהחוקרים שלה משתמשים בטקטיקות שסביר שלא ילמדו את חדאד דבר.
לוקח קצת זמן להיכנס למיוחדת, זמן שלא בהכרח נותנים לצופה בסדרה. אבל בעוד הפרק הראשון מקושקש וכמעט קורס מרוב אינפורמציה, הפרק השני ממוקד ומוצלח בהרבה. בפרק הפתיחה, מקרה החטיפה והרצח מפוענחים במהירות כה גדולה, עד שהדקויות כמו נעלמות מעין הצופה, והוא נותר מבולבל ממוחם המבריק של אנשי היחידה שהצליחו לעשות אחד ועוד אחד במהירות שהייתה מפילה מרגליה גם את קולומבו. חכו לפרק השני והשלישי, בהם התמונה לגבי טיבה של היחידה ואנשיה מתבהרת והעלילה הופכת קומוניקטיבית בהרבה.
אבל קשה שלא להשוות את היחידה המובחרת הזאת ליחידות מובחרות ומפורסמות אחרות. גם כאן, כמו ב"הסמויה" וב"רצח מאדום לשחור", שתיים מהסדרות הטובות ביותר ששודרו אי פעם בטלוויזיה האמריקאית ובכלל, מנהלת המיוחדת מאבק נואש בניסיון להכניע את הארכי-פושע בן אבגי (שמעון בוסיקלה), שמסתמן שדמותו תעבור כחוט השני בין פרקי הסדרה. ב"הסמויה" היה זה מרלו סטנפילד הסוציופת, ב"רצח" קראו לו לות'ר מהוני. שניהם היו דמויות כריזמטיות ומרתיעות, ושימשו מקור לתסכול מתמשך של הבלשים, כאילו היו גדולים מדי למידותיהם של אנשי היחידה, ולכן גם כשהוכנעו, הוכנעו חלקית בלבד. הדמות של בן אבגי נופלת לפלקטיות של ראש כנופיה ערס, מאלה שצצות במהדורת החדשות כמעט מדי ערב, אבל לא ממונפת לדמות גדולה מהחיים. במציאות המורכבת של עולם הפשע הישראלי, יש צורך בטיפול עמוק יותר במגה נבל שכזה.
על פני השטח, גם אנשי היחידה, שמדי פרק ישחררו שלד נוסף מארונם האישי והעמוס, לא מייצרים כאן דמויות שייצרבו אצלנו בזכרון הדברים של הטלוויזיה הישראלית. יש את השוטר המשופשף עם פה הג'ורה (גל תורן, "תעשה לי ילד", שמפגין יכולות משחק מרשימות ופלג
וזו בעצם הבעיה העיקרית של "המיוחדת". אחרי שנים של התעלמות מוחלטת ומוצדקת לחלוטין מצד העולם הגדול, זוכה הטלוויזיה הישראלית בשנים האחרונות להתעניינות רבתי מצדם של האמריקאים. "בטיפול" ו"חטופים" עשו את זה ובגדול, "רמזור" ו"האקס המיתולוגי" הרבה פחות. אבל לסדרות האלה יש מכנה משותף אחד והוא ייחוד, משהו שגרם להן לבלוט מבין כל שאר הדרמות והקומדיות בטלוויזיה שלנו. ברור שלא כל סדרה ישראלית צריכה להכתב עם הפנים לאמריקה, אבל גם לנו מגיעה פעם אחת סדרת מתח משטרתית ראויה, כזו המורכבת רבדים-רבדים, שבכל אחד מהם הושקעה מחשבה שתביא אותנו לקצה הכורסה, שתהדהד בראשנו הרבה אחרי תום הפרק. המיוחדת, עם כל הצער והטוויסטים המפתיעים (כן, יש כאלה), פשוט לא מיוחדת מספיק.
בואו להמשיך לדבר על זה ב-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם