דיווה לנצח: נקודות ציון בחייה של וויטני יוסטון
הקריירה של וויטני יוסטון ידעה עליות ומורדות, כראוי לדיווה שהייתה. עמי פרידמן מתחקה אחר הרגעים הגדולים בקריירה שלה
>> וויטני יוסטון הלכה לעולמה בגיל 48
>> וויטני יוסטון: פרידה בתמונות
>> קשה לשכוח את רגעי השפל של יוסטון
1986 - זוכה בפרסים בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית, טקסי פרסי MTV ובפרס הגראמי כסולנית הפופ הטובה ביותר לאותה השנה. אלבומה הראשון של הזמרת הופך לאלבום השנה במונחי מכירות, הישג שאף אישה לא הגיעה אליו לפני כן.
1987 - נישאת על גלי הצלחת אלבומה הראשון יוסטון ממהרת לשחרר את Whitney, אלבום שני שמזנק היישר אל המקום הראשון במצעד האלבומים האמריקאי והבריטי כאחד, והופך אותה לאמן הראשון שהגיע להישג זה. להיטים כגון How Will I Know ו-I Wanna Dance With Somebody (Who Loves Me) הופכים אותו להצלחה בקנה מידה חסר תקדים, כשכל שבעת הסינגלים המשוחררים מהאלבום כובשים את ראשי מצעדי ההשמעות. יוסטון שוברת שיא נוסף בהיותה האישה הראשונה ששיגרה מאלבום אחד ארבעה להיטים רצופים למקום הראשון במצעדי הפזמונים. בהמשך היא יוצאת לסיבוב הופעות עולמי שהופך לרווחי ביותר באותה השנה ועד סוף שנות השמונים כבר מדורגת על ידי מגזין פורבס כאחת מעשרת המשתכרים הגבוהים ביותר בתחום הבידור, וכמובן לאישה השחורה הרווחית ביותר עד אז.
1992-1993 - תחילת שנות התשעים היוו ללא ספק את פסגת הקריירה של וויטני. לאחר הצעות רבות להשתתפות בסרטים מככבת הדיווה לצד קווין קוסטנר בסרט "שומר הראש", שהופך במהרה לשובר קופות ומניב את שיר הנושא האלמותי של הסרט, קאבר של יוסטון לשירה של דולי פרטון I Will Always Love You. השיר הופך לקלאסיקה מיידית ומשכיח כמעט לחלוטין את הביצוע המקורי.
פסקול הסרט, שמכיל עוד מספר שירים לא רעים דוגמת הדואט החוזר עם שאקה קאן I'm Every Woman זוכה בשלושה פסלוני גראמי (כולל פרס "אלבום השנה") ומוכר למעלה מ-44 מיליון עותקים בכל העולם. הסרט עצמו גורף הכנסות של 121 מיליון דולר בארה"ב בלבד. באותה שנה מתחנת יוסטון עם פליט להקת הפופ "ניו אדישן" בובי בראון, נישואים שגוררים לא מעט ביקורת בשל השוני בתדמיתם הציבורית של בני הזוג: בעוד וויטני נתפשת כילדת השכן הטובה, בובי בראון ידוע בחיבתו לחיי הלילה ולנשים. החיבור בין בראון ליוסטון סימל צרות כבר מתחילתו, על אף הניסיונות של בראון להרגיע את התקשורת ואת אשתו הטרייה בלהיט הניינטיז Humpin' Around בו הבטיח לוויטני כי לא יבגוד בה.
1996 - כחלק מניסיונותיה לטפח קריירה קולנועית מככבת יוסטון לצד דנזל וושינגטון בסרט "אשת המטיף", עליו קיבלה סכום של כעשרה מיליון דולר. יוסטון הופכת לאחת השחקניות היקרות ביותר בהוליווד, שוברת עוד מחסום עבור שחקניות שחורות ומשחררת פס קול מצליח שמכיל שירים כגון I Believe In You And Me ו-Step By Step.
1998 - משחררת את האלבום המצליח My Love Is Your Love שכולל את שיר הנושא בעל אותו השם, לצד הלהיט It's Not Right But It's Okay והדואט עם מריה קארי When You Believe. שנתיים אחר כך משוחרר אוסף משירי הזמרת, הכולל גם שיתופי פעולה חדשים עם אנריקה אגלסיאס וג'ורג' מייקל.
2000-2003 - העשור האחרון בחייה של הדיווה נע בעיקר סביב שמועות רבות על התמכרותה לסמים, נישואייה הבעייתים לבובי בראון והדרדרות במצה הבריאותי. ביטול הופעות, מראה כחוש וריאיון טלוויזיוני שובר שיאי צפייה עם דיאן סויר בו הודתה בשימוש בסמים (אך הכחישה שימוש בסם הרחוב הזול קראק מחמת מעמדה) מכתימים את תדמית הילדה הטובה בה התהדרה במשך שנים.
2004-2007 - יוסטון לוקחת חלק בריאליטי האימים "Being Bobby Brown" המלווה את חיי היומיום של בעלה, ומביכה את עצמה בשלל סיטואציות מופרכות ומגוחכות. בשנת 2006 מתגרשים השניים במאבק משפטי מכוער. לצד שחרור האלבום הבינוני I Look To You יוסטון מעניקה לאופרה ווינפרי ראיון נרחב בו היא מודה בשימוש בסמים לצד בעלה לשעבר. האלבום אמנם התקבל באהדה גדולה, אך הופעותיה החיות וחזרתה לבמה גוררת בעיקר תגובות שליליות מצד מעריצים ומבקרים כאחד.
2010 - Nothing But Love, סיבוב ההופעות העולמי הראשון של יוסטון מזה עשר שנים זוכה לגלים של ביקורת ואפילו עזיבה מחאתית של מעריצים את הופעותיה. קולה סדוק, יכולותיה הווקאליות לא מרשימות במיודח והופעתה מוזנחת. זהו למעשה האימאג' האחרון שמשאירה יוסטון מאחוריה, וזה שלנצח ייחרט בזכרוננו הקולקטיבי: מראה כחוש ומדאיג, מגובה במבט מזוגג ובביצועי שירה מבישים, ללא זכר לתמימות, לחן ולכישרון הגדול שהפכו אותה לכוכבת ענקית.
