זה שיר פרידה: מיקסטייפ לשבורי הלב
אנחנו לא מכירים אף זוג שבאמת חוגג את יום האהבה, אבל אנחנו מכירים כמה פרודים שאולי מרגישים בודדים במיוחד ביום הזה. אז אתם לא, אנחנו איתכם, עם מיקסטייפ שמוקדש רק לכם
למרות שמדובר בבחירה מעט קלישאתית, השיר הזה הפך לסמל לזעם שלאחר פרידה מפני שקליס השכילה להבין שישנם רגשות שאי אפשר להביע במילים. במקום זאת - היא צועקת. קל מאוד להכניס את השיר הזה למשבצת הזעם הנשי, אבל לנשים בהחלט אין מונופול על תחושת הכעס על בן או בת זוג ששיקרו, זייפו ובגדו. לפעמים אין ברירה ובמקום להתגבר על הפגיעה בצורה מעודנת, צריך לפנטז על כמה מעשים אלימים, כמו שהיא עושה בקליפ. כל עוד זה רק בפנטזיות.
הטקסט של השיר הזה, שנכתב על ידי ארלנד אוי (חצי מצמד הפולק Kings of Convenience), די פשטני וקצר, אבל קולע וממצה. סיימתי איתך, אני ממשיך הלאה. היופי בשיר הזה הוא הרוגע שבו, למרות הסאבטקסט המעט היסטרי בעצם החזרה על הטקסט כעל מנטרה. התוצאה היא שילוב של שכנוע עצמי עם קבלה, השלמה ובעיקר - שחרור.
כמה שננסה להכחיש את זה, אלבום הבכורה שהוציאה איגי וקסמן בשנת 1995 ("אדום") היה לא רע. בגיל 23 בלבד, היו לה כמה תובנות לא רעות על החיים, וגם כמה הברקות - כן, הברקות - מוזיקליות. השיר הזה הוא דווקא מהרגעים החלשים באלבום, אבל הוא מבטא היטב את יחסי המשיכה-דחייה המתסכלים והמבלבלים שיש בין זוג פרודים.
עוד קלישאה. אבל קלישאות הופכות להיות כאלה מכיוון שהן לרוב נכונות. המילים של My Favorite Mistake הציגו את קרואו, עד אז רוקרית די קשוחה, פגיעה לשם שינוי. הביטוי הקצר והמדוייק הזה שבשם השיר לעולם לא נשחק או מפסיק לספק חומר למחשבה, ומכיל הרבה יותר רבדים מ"האקס המיתולוגי" העייף. גם הקליפ המינימליסטי - שמסתיים בהבעת פנים כל כך משמעותית של קרואו שרק עליה מגיע לה איזה תפקיד בסרט - מצליח לרגש.
אם אצל קליס עוד ניסינו לטעון שהזעם שלה לא שמור למין הנשי בלבד, כאן אנחנו מרימים ידיים. פיונה אפל היא כותבת נשים במלוא מובן המילה, ואף גבר לעולם לא יוכל להזדהות עם הטקסטים שהיא כותבת. יחד עם זאת, היא מציעה טקסטים מורכבים יותר מאלה הזועמים והמוקדמים של אלאניס מוריסט. השיר הזה מתאר סיטואציה ספציפית מאוד, שסיפור הרקע שלה די ברור, אבל בכל זאת משאיר מספיק מקום לדמיון ולהשלכה על הסיפור האישי שלכן. לפחות במידה ויצאתן מופסדות מסיטואציה של משולש רומנטי.
ריבאונד, בן אנד ג'ריז או תמונה חשופה ש"דולפת" לרשת. לכל אחד יש את הדרכים שלו להתגבר על אהבה נכזבת, אבל מעטים האנשים שהגיעו לרמת הבוטות של סלאג, הראפר מאחורי השם אטמוספיר. מספיק להציץ בשם השיר שמכריז בגאון - פאק יו. פאק יו לוסי. שברת לי את הלב. את צריכה לעשות קעקוע שאומר "זהירות". זה הכל. רק "זהירות", כדי שהקורבן הפוטנציאלי הבא יוכל להתחמק ממך. על אף שלוסי כנראה מטאפורית ובכלל מייצגת את מערכת היחסים שלו עם אלכוהול, סמים וסקס, התיאור הזועם של סלאג מתאים בול לסיטואציה אמיתית. המשפט הכי עוצמתי בשיר הוא "I wanna scream fuck you because I still love you" שמתאר בצורה כל כך מדוייקת, וכל כך בוטה, את כל הזעם והרגשות המעורבים שצצים עם פרידה.
אי אפשר להכין מיקסטייפ כזה בלי אדי ארגוס, סולן ארט ברוט, מלך הלבבות השבורים. בעצם, מלך הרומנטיקה היומיומית. בין אם מדובר בפרידה או התאהבות טרייה, הוא מצליח לנסח בפשטות ואפילו ילדותיות את התחושות הכי אוניברסליות. אין לו שום בעיה להביך את עצמו, והוא תמיד אומר את מה שכולנו חושבים. אמילי קיין היא אהובתו מגיל 15 שמעולם לא התגבר עליה, ורק ארגוס יכול לגרום לאובססיה להשמע כל כך מתוקה.
>
תנשמו עמוק. אם הפרידה שלכם טרייה, יש סיכוי טוב שהלב שלכם לא יעמוד בשיר הזה. עצוב להודות בכך, אבל לפעמים פרידות הן פשוט טעות אחת גדולה, ולרוב רק צד אחד, אם בכלל, מבין את זה. סטיבן מריט מהמגנטיק פילדס מביא כאן את אחד הטקסטים המוצלחים והכנים שלו, ומזכיר שאין טעם להתגבר על משהו, אם הוא היה טוב.
אי אפשר לסיים מיקסטייפ פרידה בלי קצת אופטימיות. במקום להרוס לכם את היום, אנחנו רוצים להזכיר לכם שיש לכם יתרון אחד גדול על פני הזוגות היציבים שמקיפים אתכם. אתם עשויים לחוות, ממש בקרוב, את התחושות המדהימות של התאהבות חדשה, שפשוט לא ניתן לשחזר אחרי שעבר זמן מה, לא משנה כמה ינסו למכור לכם את זה. אנחנו לא מצליחים לחשוב על שיר שמתאר את ההתרגשות הזאת בצורה יותר טובה. היי, אנחנו מחבבים אתכם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם