"ראו שלא טוב לי": ראיון עם לירז צ'רכי
שבע שנים אחרי אלבום הבכורה שלה, לירז צ'רכי עובדת על אלבום חדש ומוציאה קליפ שביים בן זוגה תום אבני. בראיון היא מספרת על העבודה המשותפת, על התקופה הקשה שעברה ועל ההערצה הגדולה לנינט
"את הסינגל בחרתי לפני חמש שנים", היא מספרת בשיחה עם nrg. "זה היה כאילו יצאו מהדפים כל אותם אנשים שרצו להגיד לי שאני נעלמת ושרואים שלא טוב לי אבל לא היה להם את האומץ. והנה בא שיר שאומר לי שאני מתרחקת מהחיים וש'לא לסרוג לו סוודר' זה בסדר. בחרתי אותו עוד לפני שהיה לי את האומץ לעשות איזשהו מהלך, להבין שמה שבחרתי כנראה לא מתאים לי, ושלא קרה כלום ואפשר להתחיל מהתחלה. חשבתי שזה סוף העולם לפני חמש שנים והשיר הזה ליווה אותי כל הזמן".
התקופה אותה מתארת צ'רכי היא כמובן הפרידה והגירושים מבעלה לשעבר זיו קוז'וקרו, מוזיקאי לו היתה נשואה כשש שנים, ואיתו עבדה על אלבומה הראשון "לירז צ'רכי", שיצא בשנת 2005. מאז הספיקה ליצור זוגיות חדשה עם אבני ולהמשיך להתקדם בתחומי המשחק והמוזיקה.
איך את מתמודדת עם החשיפה של התקופה ההיא?
"זה לא היה כל כך פשוט בהתחלה, וכל האלבום הזה הוא מאוד חשוף. השירים השמחים הם שמחים בטירוף והנוגים הם נוגים מאוד עד כדי שאנשים שמכירים אותי לא האמינו שהסכמתי לשיר על זה. זה היה נראה לי קצת צבוע ליפייף את המצב. כמובן שהכל גם מוקצן ומצייר בצורה דרמטית את החיים שהיו לי. יש שיר אחד באלבום שמספר על הימים הראשונים שהייתי עם תום, אבל אותו הקצנתי לצד השני - על איך לא יוצאים מהבית ותוהים אם שמעו עלינו או ראו אותנו. בשביל זה עשיתי את השינוי, כדי להתחבר לעצמי".
צ'רכי מלקטת את החומרים לאלבום בקפידה, ומלבד טקסטים של אמנים כמו רמי קלינשטיין וגלעד כהנא, יש חמישה שירים שכתבה עם דן תורן האחראי על המילים בכל האלבום. "אני כותבת המון ובמהלך העבודה איתו הוא פשוט אמר לי 'אני לא מבין, את רוצה לשיר על עצמך ועל מה שאת מספרת לי עכשיו בחדר או שאת רוצה לספר על איזו מישהי אחרת?'. רציתי אבל לא ידעתי איך עושים את זה עד שהוא הסביר לי שזה נורא פשוט - פשוט מחליטים לעשות את זה. דרך העבודה איתו הבנתי שזה כל כך כיף ליצור ככה, כי כשזה מהלב, אפילו שזה נשמע קלישאתי, זה מרגש ומנצח".
איך הגעת ליוני פוליקר שהפיק את האלבום?
"שמעתי ברדיו את השיר שלו 'שונא לאהוב', והמשפט 'תמיד לעזוב עושה לי רע עושה לי טוב' תפס אותי. התקשרתי אליו ואמרתי לו שאני שומעת דברים שהוא עושה ושאולי ניפגש. תוך כלום זמן היה בינינו חיבור מעולה וכבר היו סקיצות".
בתחילת עבודתם המשותפת, פוליקר וצ'רכי מצאו את הטקסט של "אל תסרגי לו סוודר", אותו כתבה רחלי שביט. הם ניסו להלחין אותו, לשלוח ליוצרים אחרים, אבל נכנעו. ברגע האחרון הציעה שביט לשלוח אותו לסגיב כהן, שהלחין אותו תוך יום. "כששמעתי את הלחן של סגיב פשוט אמרתי שזה זה", היא נזכרת. "מה שהלך ונהיה קסום יותר עם העיבוד של יוני. השיר הזה די מסכם את המסע שעברתי בשש השנים האחרונות ופתח אותי לחיים חדשים. היה לי נורא חשוב הקשר עם הקהל וכן להיפתח ולספר על הסיכום ועל הפתיחה החדשה".
יש לך הגדרה לסגנון המוזיקלי שלך?
"אני חושבת שהוא מאוד ישראלי עם נטייה לשורשים שלי. כל הקונספט שלי הוא לקחת אנסמבל של נגנים מהמוזיקה הפרסית ולהפוך את זה לעיבודים אלקטרוניים של היום. יוני ישר הבין מה אני רוצה. כשאתה גדל בבית ששומעים בו מוזיקה בסגנון מסוים, אי אפשר לברוח מזה. היינו שומעים את המוזיקה הפרסית העממית ובנסיעות שלי ללוס אנג'לס לעבודה גיליתי ספריות של מוזיקה פרסית שלא הכרתי, ז'אנרים אחרים שסיקרנו אותי ולאט לאט התחלתי לקנות ולהביא לארץ".
מה את חושבת כשאת מסתכלת שש שנים אחורה על האלבום הראשון?
"אני חושבת שלא ידעתי מספיק להסביר מה אני רוצה. מצד שני אני רואה מוזיקה כדרך וכחיפוש. אני יכולה להגיד שאני רואה עכשיו את נינט ואני אומרת לעצמי 'וואלה איזה בחורה אמיצה, היא עושה מה שנראה לה, שמסקרן אותה והיא לא שמה על אף אחד'. היא הרי היתה יכולה ללכת על בטוח ולהיות רק בפופ ולהקליט עוד אלבומים, ובמקום זה היא בוחרת בכל פעם ללכת למקום אחר ואני מצדיעה לה על זה. היא הולכת עם הלב בלי לפחד".
איך היתה העבודה עם תום על הקליפ?
"האמת היא שזה היה מפתיע. בדרך כלל אני לא בעד לעבוד ביחד, אבל בגלל שהוא שותף כל כך נעים ליצירה וכל פעם אני מתייעצת איתו, משמיעה לו שירים חדשים והוא זה שיושב איתי ועוזר לי, אז כשסיפרתי לו על הרעיון לקליפ שסבתא שלי תשב על המרפסת, תסרוג סוודר ותגיד לי לא לסרוג להוא, הוא כבר כתב רעיונות וזה היה ברור וטבעי שהוא יביים את זה. זה היה נפלא והרגיש בבית".
את גם משתתפת בקליפ. מה לגבי קריירת המשחק שלך?
"זה מצחיק כי אני מקבלת הרבה תגובות מאנשים שלא מבינים מה פתאום אני גם משחקת וגם מוציאה אלבום. אבל אין פתאום. אני לא צריכה להתנצל על זה שאני לא בוחרת, ולאט לאט זה נפתח גם בארץ. לדוגמה, לצד העבודה על האלבום הזה, השנה עומד לצאת סרט בארה"ב עליו עבדתי בתקופה האחרונה שבו אני משחקת רקדנית פלמנקו לצד פיליפ סימור הופמן ("A Late Quartet", מ"נ)".
לסיכום, איזה כותרת היית נותנת לאלבום הזה?
היא לוקחת נשימה עמוקה, חושבת רגע ועונה: "'כל מה שנשאר בי'. אני חושבת שבעבר פעלתי יותר מהמקום השכלתני ופחות מהמקום הרגשי, וזה הביא אותי למצב שאני מרגישה עכשיו יחסית מתוקנת והרבה יותר חזקה. אני גם חושבת שזה המסר שלי באלבום הזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם