הזירה הלשונית: הכושי, המאכר והפרוצה
אילו גלגולים עבר הכינוי "כושי"? מהו מקור המילה "פרוצה"? כיצד נקרא מעתה להארד ניוז ולסקופ? ולמה יוצאי עדות המזרח מבקשים שימזגו להם אוכל? הזירה הלשונית
בהמשך השבוע הוציא הכלכלן המקופח שלמה מעוז את השד העדתי מבקבוק המחאה, והשתמש בביטוי הבוטה "לבנים". האשכנזים, יש לומר, הם הקבוצה האתנית שכינויי הגנאי לגביה הם המגוונים ביותר, כשעצם המונח "אשכנזי" הוא כינוי גנאי. גם כאן משחקים הצבעים: האשכנזים מכונים ורודים, צהובים, וכאמור, לבנים. אם היה שלמה מעוז מוותר על הכינוי "הבנק של הלבנים" היה אולי ניצל מפיטורין, אבל אזכור הצבע הלבן חיבר את מעוז ללב הדיון על האפליה הגזעית. עכשיו, לאחר פיטוריו, הוא יהיה מקופח באמת, ואולי אפילו יקים אוהל בשכונת התקווה.
השבוע היה שבוע המאכרים. משפט אולמרט עמוס במאכרים, ותוכנית המקור עסקה בתופעת המאכרים במשרד מבקר המדינה, כאשר יעקב בורובסקי הוצג כמי שהתבקש ללחום במאכרים, אבל עוסק בעצמו במה שהוא קורא "מאכעריי".
מאכר הגיעה אלינו מן היידיש, ובאותה משמעות בה אנו משתמשים היום במילה. כלומר, המאכרים נולדו בעיירה היהודית ופשוט עשו עלייה. המילה עצמה היא מילה גרמנית: Macher, ופירושה המילולי "עושה". ואולם, כבר בגרמנית יש למילה שימושים רבים. מאכר
אז מי יותר חזק? המאכר הגרמני שבחזית, או המאכער היידישאי שבמסתרים? המשפט יכריע.
בסוף השבוע שעבר נעצר חרדי שקרא לעברה של צעירה חילונית "פרוצה" (או בהברה אשכנזית פריצע, במלעיל) ו"שיקסע". שני הביטויים מספרים סיפור שונה, ומדובר כאן בעיסקת חבילה: גם פרוצה וגם שיקסע. פרוצה היא אחד הכינויים התלמודיים לזונה, שהיא מונח מקראי. על פי התלמוד ופרשניו פרוצה היא היפוכה של הצנועה, כלומר, פרוצה היא מי שמקיימת יחסי מין מחוץ לבית, במרחב הפרוץ, ולא במסגרת המשפחה. מדרש תנחומא (בובר) כותב על האשה: "לא קולנית, ולא רגל רמה, ולא פרוצה בשחוק, זה דרך בנות ישראל, ואם היתה פרוצה באחת מהן, מתרה בה... מה לך לשחק עם פלוני, מה לך לדבר עמו". על פי אותו היבט נטבעה גם "יצאנית".
השיקסע מקורת עברי, שקצה, היא המילה הנקבית לשקץ. במקור המקראי השקץ הוא יצור טמא למאכל, ועל פי אחד הגילויים הכוונה לפירות ים: "כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם" (ויקרא יא 12), אך יש פירושים נוספים. המילה הזכרית שקץ מתייחסת לגוי, ובשימוש אחר, בצורה האשכנזית שייגץ, יש בה מידה של סלחנות, כאשר היא מיוחסת לילד שובב. השיקסע היא כבר גויה גמורה. החילונית של החרדי שנעצר היא אם כן גם זונה וגם גויה. מלחמת תרבות כבר אמרנו?
בשבוע שעבר אישרה מליאת האקדמיה את המילון למונחי תקשורת וקולנוע. על המילון עמלה ועדה במשך כשלוש שנים. גילוי נאות: עמדתי בראש הוועדה יחד עם פרופסור רפאל ניר. למילון ארבעה חלקים: מונחי עיתונות כתובה, מונחי רדיו, מונחי עיתונות מקוונת ומונחי טלוויזיה וקולנוע. למילונים האלה שני תפקידים: ליצור מינוח עברי אחיד של התחום, וכן להציג לאנשי המקצוע קורפוס מלא של מונחים. מונחים רבים הם המונחים המקובלים בתחום, אבל יש כמה חידושים.
למה שקוראים באנגלית hard news, חדשות החייבות להיכנס לעיתון, מוצע לקרוא "חדשות קשיחות", שכן המונח הרווח "חדשות קשות" הוא דו משמעי.
"סקופ" ייקרא "ידיעה בלעדית". נוטים לחשוב בטעות שסקופ הוא "ידיעה סנסציונית", אבל זה אינו הפירוש הנכון למילה.
אחד המונחים הרווחים בעיתונות הוא non-event, אירוע חדשותי המתגלה כחסר חשיבות. הצעת הוועדה, בפשטות: "לא אירוע".
עיתון מסחרי שאינו צהובון ייקרא "עיתון המון", להבדלה ממה שקרוי "עיתון איכות". המילון מפריד בין שני מונחים זהים לכאורה: "עורך". עורך א' הוא מי שמנהל את העיתון או מדור בתוך העיתון. עורך ב' הוא מביא לדפוס, משכתב, עורך צילום וכדומה. בשבועות הבאים יוצגו מונחי הרדיו, העיתונות המקוונת והטלוויזיה והקולנוע.
עודד ספקטור שואל: כבר כמה שנים מתנהל ויכוח על שני משפטים שנאמרים לפי מה שאני שומע על ידי חברי בני עדות המזרח, והדברים נאמרים ללא ביקורת. רבים מהם נוהגים לומר: אמא, את יכולה למזוג לי אוכל? אני מדגיש, אוכל, לא מרק או שתייה. אמירה אחרת שאני שומע היא, לדוגמא: "משה, ליטל עלתה כבר לישון?" ואין הכוונה לדירת דופלקס, כי אם לעצם הכניסה למיטה לצורך שינה. דוגמא ב': "משה, אני עולה לישון, אתה בא?" האם יש בסיס לתחושה שלי?
ראשית, אין צורך להתנצל. לכל עדה נוהגים לשוניים שנולדו מן השפה בה דיבר דור ההורים. אצל הרוסים נופלת קורבן ה' הידיעה, ויוצאי הארצות האנגלוסכסיות מתקשים להשתלט על כללי הזכר והנקבה. הביטוי "שיקר עלי" הגיע ללא ספק מיוצאי מרוקו, שם משתמשים בצירוף גְדְבּ עלי, שיקר עלי. כדי לבחון את שני הביטויים נעזרנו במרכוס חנונה, מחבר המילון למרוקאית יהודית, והתשובות מרתקות.
ביחס לביטוי "למזוג אוכל" אין ספק שמדובר ביצירה שמקורה מרוקאי (ואולי משפות צפון אפריקאיות נוספות). במרוקאית הפועל כְּבְּבּ פרושו לשפוך, ובדרך כלל הוא מתייחס להוצאה של חומר מכלי. בעברית המילה ניתנת לתרגום גם בעזרת השורשים: מזג, מסך, נסך, יצק. אפשר לשמוע את הביטויים כְּבְּבּ אָתָאי' - מזג תה, או כְּבְּבּ לְ-מָא - מזג או שפך מים נכונים, אבל לצידם נכון גם לומר כְּבְּבּ לְ-עְשָא - יצק ארוחת ערב (כלומר העביר מהסיר לצלחת), וכן כְּבְּבּ לְ-מָאכְּלָא -, העביר אוכל לצלחת. חנונה מוסיף שההמילה כְּבְּבּ כנראה מקורה מהמילה היוונית kabos, והיא קרובה למילה העברית קב, שבהשאלה מתייחסת גם למנה קטנה.
ביחס לביטוי "עלה למיטה" התמונה מורכבת יותר. הפועל טְלְע (ל' נחצית) פירושו עלה, התרומם, ובהשאלה גם: צץ, זרח, הופיע, צמח. פירושו גם: שווה ל-, הגיע למצב של... הביטוי טְלְע יְ'נְעְס פירושו "עלה" (הלך) לישון, ומתייחס למי שהגיע למצב של שינה. יש גם ביטוי טְלְעְתְ-לוּ נְ-נְעְס – עלתה לו השינה, כלומר, התעורר בו החשק לישון. יתכן שהמקור לכך היא השינה בדרגשים שהיתה מקובלת בבתים רבים, אך לא רק במרוקו, כמובן. לביטוי גם בסיס במקורות, ואנו נוהגים לומר "עלה על יצועו" או "עלה על משכבו". בתהילים נכתב: "אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי".
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך", או ישירות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם