הערב של "הארטיסט": ההימורים שלנו לאוסקר 2012
"הארטיסט" ושחקניות "העזרה" בטוח ייצאו עם פסלונים מטקס האוסקר שייערך הלילה, אבל לפחות יש את קטגוריית הסרט הזר שתשאיר אתכם במתח

אם רציתם להיות במתח כשייפתחו המעטפות בטקס האוסקר (הלילה, החל מ-3:30 לפנות בוקר), הייתם צריכים לאטום את עצמכם בחודשיים האחרונים ולא לקרוא אף ידיעה על טקסי הפרסים הרבים שמובילים לערב הגדול של הקולנוע. בתחילת דצמבר, עונת הפרסים עוד נראתה פתוחה ומסקרנת, עם הרבה מירוצים צמודים ובלי הבטחות ברורות, אבל בחודשיים שעברו מאז המצב השתנה. כמעט בכל הקטגוריות בטקס המצב נראה צפוי לחלוטין: "הארטיסט" הולך לנצח.
עבור מי שהצליח לשהות בתרדמת מאז האוסקר הקודם, מדובר בהפתעה, ולא סתם הפתעה - אחת המדהימות בתולדות האוסקר. סרט אילם זוכה באוסקר במאה ה-21? ועוד יותר מוזר - סרט צרפתי? ומי אלה האנשים שמאחוריו - הזנוויציוס? דוז'ארדן? אלה לא פילוסופים מהמאה ה-18? אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח: הבלתי-סביר הפך לא רק לאפשרי אלא לכמעט ודאי. מתוך תשעה מועמדים בקטגוריה, יש זוכה ברור אחר. "הארטיסט" עומד להפוך לזוכה פרס "הסרט הטוב ביותר" הראשון בהיסטוריה שאינו אמריקאי או בריטי, והזוכה האילם השני, אחרי "כנפיים" שזכה בפרס האוסקר הראשון ב-1928.
בתחילת הדרך היה נדמה ש"היורשים", "הוגו" או אולי "העזרה" עשויים להציב תחרות, אבל אחרי ש"הארטיסט" זכה בגלובוס הזהב, בבאפט"א ובפרס גילדת המפיקים, וההתלהבות הביקורותית הבלתי מסויגת סביבו לא דעכה, לא נראה שיש סרט אחר שעדיין מהווה איום רציני.
הימור בטוח - "הארטיסט":
פרס הבמאי הטוב ביותר הולך בדרך כלל יחד עם פרס הסרט, אבל כאן נשמעו דווקא לחישות על כך שמרטין סקורסזה האגדי ("הוגו"), ולא מישל הזנוויציוס הכמעט אלמוני ("הארטיסט") עומד לקבל את הפרס - אבל אחרי שגם גילדת הבמאים בחרה בהזנוויציוס, נראה שגם הפרס הזה כבר בכיס שלו. לסקורסזה, אחרי הכל, כבר יש אוסקר אחד.
ייאלץ להסתפק בקטגוריות הטכניות. "הוגו":
ז'אן דוז'ארדן, כוכב "הארטיסט", מתמודד בקטגוריה נגד ג'ורג' קלוני ובראד פיט. זה נראה כמו קרב משולש קשה, אבל גם הוא כבר הוכרע. דוז'ארדן חרש בחודש האחרון את אמריקה בקמפיין שיילמד בבתי ספר לזכיה בפסלונים מוזהבים. הוא הופיע ב-SNL, בתכניות אירוח, במערכונים באינטרנט - והצליח תמיד להיות מקסים, סימפטי, אלגנטי ומצחיק. כל מה שאפשר לבקש מנשיא. סליחה, זוכה אוסקר.
וזה שיש לו מבטא צרפתי בולט? זה עובד רק לטובתו: זה גורם לו להיראות חינני עוד יותר, וכבר הוכח שהאקדמיה אוהבת אירופאים חמודים עם מבטא מצחיק (רוברטו בניני, כריסטוף ואלץ). אולי לקלוני יש עוד צ'אנס, אבל סביר יותר שזה יהיה דוז'ארדן שיודה לאבא ואמא באנגלית מצורפתת.
למרות שבקטגוריות המשחק האחרות "הארטיסט" לא מוביל (או לא מתמודד), הן נראות סגורות לא פחות. על פרס השחקנית הראשית מתמודדות ראש בראש ויולה דיוויס מ"העזרה" ומריל סטריפ על "אשת הברזל", ולרגעים נדמה שגם למישל וויליאמס ("השבוע שלי עם מרילין") יש סיכוי. אבל הרוח בשבועות האחרונים נושבת בכיוונה של דיוויס. מריל סטריפ הייתה ותישאר אגדה חיה, ולא זקוקה לעוד אוסקר כדי להוכיח את זה - בוודאי שלא על סרט לא-אהוד כמו "אשת הברזל". "העזרה", לעומת זאת, זכה לפופולריות עצומה בארה"ב, בעיקר בזכות צוות השחקניות שלו - וזכייה של דיוויס תהיה פשוט נכונה יותר פוליטית.
ויולה דיוויס הצליחה להפוך את המירוץ. "העזרה":
אותו הדבר נכון גם לגבי קטגוריית שחקנית המשנה: אוקטביה ספנסר מ"העזרה" עומדת לקחת אותה. ההובלה שלה כל כך ברורה שאפילו נציגת "הארטיסט", ברניס בז'ו, לא מערערת עליה. את פרס שחקן המשנה יקבל כריסטופר פלאמר הותיק על "בגינרס". הוא גם זקן (82), גם אהוב, גם לא קיבל אוסקר עדיין וגם מגלם הומוסקסואל בסרט. הזדמנות כזאת לכבד אותו לא תחזור, ועל הזכייה המיועדת של פלאמר אף אחד לא עירער מתחילת המירוץ. רוצים בכל זאת הימור פרוע? לכו על מקס פון סידוב מ"קרוב להפליא ורועש להחריד", מאותן הסיבות בדיוק (מינוס ההומוסקסואליות).

על הנייר, הכל ברור: "פרידה" האיראני, סרט עטור פרסים ותשבוחות, מוביל בלי שום ספק. אבל קטגוריית הסרט הזר היא קטגוריה מוזרה, שבה - עד כמה שזה נשמע פרדוקסלי - הסרט המוביל כמעט אף פעם לא זוכה. סרט השואה הפולני "באפילה" של אגניישקה הולנד עשוי להפתיע, מכיוון שסרטי שואה, כידוע, חזקים מאוד באוסקר."אדון לזאר" הקנדי דובר הצרפתית נחשב לנגיש והמרגש ביותר - תכונות קריטיות בקטגוריה, שיותר מכל האחרות פונה אל הפלח המבוגר של חברי האקדמיה.
ו"הערת שוליים"? גם הוא סרט משובח, ואחרי תשע מועמדויות בלי אף זכייה, אולי יחליטו באקדמיה שלישראל בכל זאת מגיע משהו. הניחוש כאן קשה, וכמעט כל תוצאה תהיה מפתיעה. הניחוש המושכל הוא הסרט הקנדי, אבל בשביל הגאווה המקומית - ישראל, רק ישראל כל הדרך. הזוכה בקטגוריית הסרט הזר יוכרז קרוב לתחילת הטקס, בסביבות השעה 4 לפנות בוקר. אם לא בא לכם לצפות בטקס ארוך ומשעמם - כוונו את השעונים המעוררים, תנו קריאות עידוד וחזרו לישון. את נאום התודה של ז'אן דוז'ארדן תוכלו כבר לראות באינטרנט.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב