כמו ביונסה: שלומי שבת מוציא אלבום חדש ומשתחרר
באלבומו הכפול החדש מוכיח שלומי שבת שהוא עדיין מלך הבלדות. חבל שחלק הקצבי יותר של האלבום לא עומד באותם הסטנדרטים
שלומי שבת, ''אחד לנשמה, אחד למסיבה''

>> שלומי שבת דיבר איתנו רגע לפני הופעת ההשקה של האלבום
משהו טוב עובר על שבת. מי שנכח לאחרונה בהופעה שלו בטח כבר הרגיש בשינוי. משהו נפתח בו, אולי בזכות הגיל. הביישנות הפכה למוטו "מה כבר יכול להיות?" וזה בטח גם השיקול שהביא אותו ל-The Voice, שם סוף סוף כל העם יכול להנות מהקסם שלו. אני נשבע שבאחת ההופעות האחרונות שלו אפילו ראיתי אותו רוקד, שזה בערך כמו לראות את קלינט איסטווד רוקד.

זה לא ששבת הפך פתאום לבריטני ספירס, אבל באלבום הכפול החדש שלו הוא בהחלט שואב השראה מעולם הפופ הבינלאומי, ולא רק בלחנים ובמילים אלא גם בבחירה לחלק את האלבום ל"אחד לנשמה" ו"אחד למסיבה". קצת כמו ביונסה שחילקה את האלבום "I am…Sasha Fierce" לפי אותו היגיון או נלי באלבום הכפול שלו "Sweatsuit" - אחד שיגרום להזיע על הרחבה ואחד באווירה מעונבת. אז אמנם מקורי זה לא, אבל בהחלט מרענן לראות ששבת שם לב למה שקורה בחו"ל, ולא רק ביוון או בטורקיה.
מה שהאלבום הכפול הזה מוכיח סופית הוא שכוחו של שבת נמצא בבלדות. אמנם לא תמצאו ב"אחד לנשמה" קלאסיקה סטייל "רק בגלל הרוח", הלחנים גנריים והמילים מעט קלישאתיות, אבל שירים כמו "בראשית עולם" ו"מתאהב בך" מחזקים את מעמדו של שבת כסוג של חוליו איגלסיאס הישראלי. חבל
קצת מאכזב ששבת דווקא קופא על שמריו בכל מה שנוגע להפקה המוזיקלית. השילוש הקדוש של הז'אנר: טל פורר, נדב ביטון ודורון מדלי, שמשמש כיועץ אומנותי, עושה את העבודה, אבל גם חוזר על עצמו ומתחיל קצת לשעמם. לא שחלילה שבת צריך לזנוח את מי שמוכיחים את עצמם פעם אחר פעם כסוג של גאונים בתחום, אבל לא יזיק לו גם לרעות קצת בשדות זרים ולגלות ארצות חדשות. אולי אפילו לתת לאביב גפן להפיק לו שיר אחד באלבום הבא שלו.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
