הזירה הלשונית: כל מה שרציתם לדעת על ברווזים
נאום הברווזים של נתניהו גרם לזירה הלשונית להזכר באינספור ביטויים ברווזיים, דן אלמגור מוציא קובץ פזמונים שמוכיח, שוב, שהוא וירטואוז של השפה ומה באמת אמר טרומפלדור לגבי ארצנו?
נאומו של נתניהו בפני ועידת איפא"ק כבר הוכתר בכותרת "נאום הברווזים". נתניהו עשה שימוש באמרה הידועה "אם זה נראה כמו ברווז, מגעגע כמו ברווז, והולך כמו ברווז הרי זה כנראה ברווז". נתניהו הסיר מן האמרה את המילה "כנראה", ואולי לא היה שמח לשמוע שהאמרה היתה בשימוש גם אצל הסנאטור ג'וזף מקארתי, שהברווז שלו היה מי שחשוד באהדה
מקור האמרה מוקדם הרבה יותר, ומיוחס למשורר האמריקני ג'והן ריילי מהמאה ה-19. האמרה קיבלה גם את ההגדרה "מבחן הברווז", ויש לה גלגול מודרני: טיפוס הברווז (duck typing), המשמש בשפת המתכנתים, ופירושו בהסבר להדיוטות, כאשר הגדרה של פונקציה מתעניין ביכולות ובמאפיינים של אובייקט כלשהו ולא בזהותו או במהותו.

הברווז מככב בלא מעט צירופי לשון, רובם הגיעו לעברית משפות שונות. על "הברווז העיתונאי", ידיעה שהתגלתה שקרית, נשפכו כמה וכמה תיאוריות. השערה אחת אומרת שמקורו בניב צרפתי מהמאה ה-16 "למכור חצי ברווז" שפירושו להונות; האחים גרים הוליכו את הביטוי לכתבי מרטין לותר, שם מדובר על "ברווז כחול" כדימוי להונאה. לפי השערה אחרת מדובר במילה הגרמנית Ente שפירושה ברווז, והיא גם ראשי התיבות NT, "מה שאין עליו עדות" בלטינית.
"הברווז הצולע", פוליטיקאי בסוף כהונתו, עבר לפוליטיקה מעולם הבורסה ומקורו בכתבי איזופוס. "הברווזים במטווח" מיוחסים לאביגדור קהלני, אך מקור הביטוי צרפתי, ויש לו גם גירסה אנגלית: sitting duck.
הבלשן האנגלי מייקל קוויניון מביא פתגמי ברווזים שאינם מוכרים בעברית. הביטוי "מרק ברווז", שהוא גם שמו של סרט של האחים מרקס, פירושו "משימה קלה במיוחד". "לשחק בברווזות וברווזים" (to play ducks and drakes) פירושו לנהוג בקלות דעת וברשלנות, ומקורו במשחק מן המאה ה-16. ביטוי חדש יחסית, בן שלושים שנה בערך, הוא "לסדר את הברווזים בשורה", כלומר, לארגן את הדברים באופן מדויק.
ואם לחזור לארצנו, "ליל הברווזים" הוא אירוע טראומתי שבו תרגיל מילואים באחד באפריל 1959 נתפס כאירוע אמת וגרם לבהלה ולעריפת ראשים. בעקבותיו נקראה בשם זה גם ישיבת הממשלה בראשות בגין בשנת 1979, שהשמועות על גזירות כלכליות שהיא עומדת לכאורה לקבל גרמו לבהלת שווא.
אחרי מאות רבות של פזמונים (כ-1500) בכמעט שישים שנות יצירה מוציא דן אלמגור קובץ פזמונים בשם "הצ'ופצ'יק של הקומקום", ביטוי שהפך מטבע לשון נפוצה ולקוח מהמערכון שכתב לגששים "הכה את המומחה". הפזמונים של אלמגור ארוכים, מתוחכמים, מעין בלדות או פואמות בסגנון קל, והם שירתו וממשיכים לשרת עד היום מבצעים ומופעים, מ"שלושה בסירה אחת", דרך מועדון התיאטרון ועד "איש חסיד היה" ו"כנר על הגג".
דן אלמגור הוא וירטואוז של השפה, ומן הפזמונים אפשר ללמוד על כך. הוא הקדים את ירון לונדון בשיר שכתב על אליעזר בן יהודה, וכמה משורותיו מספרים אותו סיפור: "כל לילה היית יושב, אליעזר, ומחדש עוד מילים בלשון". השיר "עברית קשה שפה" הפך כמעט להמנון העולים החדשים המתקשים להסתגל לשפה המזרחית המשונה. אברהם חטף-פתח מ"הכה את המומחה" הוא הטהרן הנלעג.

אלמגור תיעד בפזמונים את שפת הילדים והנערים של דור המדינה. כך בשיר "בנצי השמן, בבטן יש לו בן", או "שברו את הכלים ולא משחקים", המבוססים על שירי ילדים של פעם; וכמובן בשיר החבורה "ויויו גם", המשמר את מסורת הכינויים הפורחת של שנות הארבעים והחמישים. "שיר האורקסטרה", היא התזמורת של ראשון שאגב בזכותה נקלטה המילה תזמורת, חוזר לאווירת היישוב בסוף המאה ה-19.
אלמגור אוהב לשחק במילים. הבן של באך היה קצת "טומבאך", ו"גוואלדי, זה וויוואלדי!" בשיר על קזנובה הוא מתאר את נשותיו של האציל החרמן: "ג'ינה לינה וסנטינה, גם שָטֶנית, גם בלונדינה, הוא אהב כל פֶמינינה באשר היא פמינין!".
על הדרך תרם אלמגור באמצעות הפזמונים כמה וכמה מטבעות לשון, ולהלן רשימה חלקית.
ברד ירד בדרום ספרד. הגירסה העברית של לימודי ד"ר היגינס ולייזה דוליטל.
ג'ינג'י זה אופי. וגם טבע, שהרי "על ראש הג'ינג'י בוער הצבע".
החוג הנוצץ. שיר סטירי על עשירי שנות השבעים: "שיתפוצץ, שיתפוצץ, זוהי סיסמת החוג הנוצץ".
הצ'ופצ'יק של הקומקום. כבר אמרנו. באותו מערכון מיתולוגי "הכה את המומחה" נטבעו כמה וכמה.
מאושיות הגשש. ביניהן: "הלו, זה רדיו?", "שאלה שאלתית", "אליך חנוך", "שאל בני ונען", "גרשון גרושובסקי" ועוד כהנה.
חוץ מזה הכל בסדר. סיפורו של המרקיז שהפך לאיוב.
כשאת אומרת לא. השיר שהפך את דן אלמגור מטרה לחיצי ביקורת, במידה של צדק, ועל כן הוסיף לשיר בית חד משמעי בעניין, ממש בשנה האחרונה: "כשהיא אומרת 'לא' היא מתכוונת 'לא'".
לו הייתי רוטשילד. הגירסה העברית לתפילת התפרן העברי.
למי יש יותר כבוד. אלמגור ממציא ב"קזבלן" את המזרחיות החדשה.
בדיונים הסוערים על דו"ח המבקר בפרשת מסמך הרפז-גלנט נשכחה משום מה העובדה שמדובר "רק בטיוטה", ואולי עם פרסום הדוח המלא יאכלו כולם את הכובע, כפי שמקווה גם גבי אשכנזי. טיוטה במקרה זה היא שם נרדף להדלפה, שהרי כשטיוטה הופכת מסמך רשמי פומבי אין צורך בהדלפה.
מקורה של המילה טיוטה מעיד שאין לקחת אותה בשום אופן כעניין מוגמר. המילה הארמית טיוטא, המופיעה במסכת בבא בתרא בנוסח "אטיוטא", נגזרת מן השורש הארמי-עברי טי"ט. השורש הזה נקשר לענייני כתיבה והכנת נוסחים, ומכאן מילים כמו מטויט או הפועל לטייט. במקורו הוא קשור לטיט שמורחים השיפוצניקים כדי להסתיר פגמים בקירות. כתיבת טיוטא היא איפה פעולה של תיקון, כיסוי ומחיקה.
בראיון שנערך ברשת ב', עם צאצא של שניים ממייסדי תל חי לכבוד י"א באדר עלתה כמובן שאלת האמרה שנותרה מאז, "טוב למות בעד ארצנו". על פי הביוגרפית של טרומפלדור שולמית לסקוב אמר הגיבור העברי הראשון של העידן החדש: "אין דבר - טוב למות בעד ארצנו". גם המרואיין קבע באופן נחרץ שטרומפלדור אמר את הדברים, ואולם לטענתו כוונת הדברים היתה מורכבת יותר ונעלמה עם השנים. טרומפלדור איש הצבא גדל תמיד בצל האפשרות שימות בקרב, וכוונתו היתה: "טוב למות בעד ארצנו, ולא בעד מולדת זרה", שהיא במקרה שלו לרוסיה.
הביטוי עצמו לא נולד בתל חי וגם לא בצבא הרוסי. הוא עתיק מאוד, ומקורו לטיני: dulce et decorum est pro patria mori (מתוק ומכובד למות בעד המולדת). הנוסח הלטיני מופיע בשיר של הורציוס, ומהלל את אומץ הלב של חיילי רומי.
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך", או ישירות.