לא קלה דרכנו: האלבום החדש של אייל גולן ארוך מדי
למרות כמה שירים מוצלחים, האלבום הארוך של אייל גולן (17 שירים) כולל יותר מדי פילרים בינוניים ואפילו שירים ממש מביכים. לא שזה משנה, הוא עדיין המלך
אייל גולן, ''נגעת לי בלב''
ובאמת שאי אפשר לערער על הקביעה הזאת: אייל גולן הוא זמר מבצע, וככזה הוא הטוב ביותר במוזיקה הישראלית כרגע. וחוץ מזה, הוא גם יודע את הביזנס על בוריו כל כך טוב, אז מי אנחנו שנלין על אלבום שמכיל לא פחות מ-17 רצועות? וכן, המשמעות היא תוצאה בינונית למדי שלא ממש הולמת את המלך.
חשוב להבין שהתוצאה בינונית פשוט כי תרכובת השירים די קיצונית - שירים מעולים, מקוריים, פורצי דרך אפילו, לצד שירים בנאליים, מקושקשים, עילגים ומביכים. ואת כולם, הטובים והחזקים שבהם כמו את הגרועים, מבצע גולן בקול החם והווירטואוזי שלו עם כל הנשמה. אף ביצוע לא נשמע אגבי או סתמי, כיאה לשפיץ. הבעיה היא שדרך מוזיקלית כזו עקלקלה וארוכה קשה לצלוח, ודרושים עצבים מברזל בשביל להאזין לאלבום הזה מתחילתו עד סופו באופן רציף, שלא לומר ערני.
אז נתחיל מהטוב, וקוראים לו המוזיקאי רותם כהן. כהן כתב גם את הסינגל המעולה "כשאחר" מהאלבום הקודם של גולן, שהיה אז פורץ דרך באופן שבו נכתב מנקודת מבטו של הגבר המקנא לגרושתו ומסרב להרפות. והפעם כהן לוקח את הליריקה על הגירושים המתוקשרים והידידותיים הלאה וכותב לגולן את "דז'ה וו", השיר הטוב באלבום, המתאר בפשטות אך לא בפשטנות את הבלבול שהגרוש מרגיש כתוצאה מהקרבה היומיומית לאישה שלא יכולה לצאת מהחיים שלו. אין זמר במוזיקה המזרחית שיכול להתייחס למערכת יחסים מורכבת כזו חוץ מאייל גולן, ובטח שאין זמר מזרחי שמסוגל לשיר טקסט כזה באמינות.
כהן אחראי גם לבלדה המוצלחת "נגעת לי בלב" - רק פסנתר ונגיעות של אקוסטית וחליל שמעניקים לגולן מקום להפגין את מלוא כישוריו כמבצע חם ואינטיליגנטי; ול"איך הוא אוהב", עוד שיר די מוצלח באלבום. תמיר צור הוותיק אחראי לעיבודים (עוד מפיק דומיננטי באלבום הוא רביב בן מנחם) היותר מוצלחים ("בוחר מחדש", למשל). גולן, אגב, הלחין גם הוא שיר באלבום - את "לבדי" שנשמע יווני מאוד.
ובנימה זו, מעבר חד אל הרע. משום מה רוב האלבום לוקה במכת ה"לי". לאלבום קוראים "נגעת לי בלב", ויש כאן המון "עומד לי", "יושב לי", "חושב לי" וכו'. אבל מילא זה, חוץ מהפילרים הבינוניים (כמו "מנגינה" המקושקש, או "אהובה שלי" שנשמע כמו פיסת ניינטיז מאובקת), יש כאן שני שירים מביכים במיוחד, כלומר - מביכים ברמות של אבי הזמר; השיר הגרוע "ממריא" לא אמור להופיע באלבום של אייל גולן. דורון מדלי אחראי על המשפט: "כמו חיה שמסמנת את הגברים שמסביבה", וכולנו יודעים איך בעלי חיים מסמנים בעלות. לא ברור מה חשב לעצמו מדלי כשבחר במטאפורה הגסה הזו לשיר אהבה. יוסי גיספן, הביאליק של המוזיקה המזרחית, החליט לכתוב ולהלחין את "כל כך יפה", סיפור עצוב לאללה על בחורה כל כך יפה שמשום מה לגיספן לא ברור "איך לעזאזל" אף אחד לא שם לה טבעת עדיין. שלא תחשדו, חס ושלום, שאנחנו ב-2012 ומה שמגדיר בחורה זה משהו מעבר לאם היא בזוגיות או לא.
באיזשהו שלב, כנראה ברצועה מספר 8724, האלבום מתחיל להרגיש כמו פריכית אורז שנתקעת בגרון במקום איזה סטייק עסיסי. גולן העמיד רף די גבוה עם "כשאחר", ונראה שהוא כלל לא מתאמץ לנסות ולהגיע אליו. טקסטים מעניינים? חלילה. לחנים מקוריים שיוצאים את תחומי הבנאליה והקיטש? שכחו מזה. אמירה כלשהי? לא ממש. אבל יש כאן את השיר "מלכי המלכים", המאסט האלוהימי הקבוע, כי כל אלבום מזרחי שיוצא עכשיו חייב לכלול שיר קודש. "מי שמאמין" זה לא, אבל תודה לאל על שיתוף הפעולה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם