טעות, טעיתם: הזכייה של קותי ב"האח הגדול" היא טרגדיה
עד עכשיו, למרות שמאוד ניסו לשכנע אותנו בכך, לא הייתה ל"האח הגדול" משמעות חברתית-תרבותית עמוקה, ולכן יכולנו לדון בה במידת מה של שעשוע. עד שבא קותי סבג והצליח לגבור על מתמודדים עם הרבה יותר להט, כנות ורגישות ממנו. עכשיו כבר יש לנו סיבה לדאגה
>> פספסתם? קראו את הסיקור החי שלנו את הגמר בעמוד הפייסבוק של nrg תרבות
יכול להיות שאם גמר "האח הגדול" היה מסתיים בניצחון של אחד מבני הבית פרט לקותי אפשר היה לנהל דיון ציני ומשועשע על כך שכל זכייה בגמר "האח הגדול" היא חסרת משמעות לחלוטין. נכון, בעונה הראשונה סיפרו לנו על החשיבות החברתית בכך ש"האח הגדול" ניערה את השד העדתי בתוך בקבוק קולה ואז זרקה בפנים מנטוס; בעונה השנייה המלחמה העמיקה כשלגמר הגיעו אז "בלונדינית", "ערבייה" ו"הומו", ו"מזרחי" ו"קצין" נלחמו על הניצחון. אז סופר לנו שכל אחד מהם, בדרכו, פרץ את גבולות הסטיגמה ו"עבר תהליך"; בעונה השלישית סיימה במקום השני, אחרי בגידה בארוס שלה בלייב, ליהיא גרינר, כי בנות רק אוהבות לכייף. פסאודו פמיניזם. אבל האמת? עם כל 40 ומשהו אחוזי הרייטינג, בסופו של יום, לאף אחד מהנרטיבים הדרמטיים האלה אין שום משמעות חברתית רצינית. "האח" הייתה ונשארה תוכנית בידור שעשויה מעולה, אך כזו שאין לה שום משמעות לגבי חיינו. איך אומר סער סקלי? זה משחק ותו לא. אבל אז הגיע קותי סבג, והפך את "האח" לטרגדיה.
יכול להיות שהניצחון שלו היה הופך גם הוא חסר משמעות, אם הוא לא היה סיום מושלם לעונה שחשפה את פניו הבעייתיים, שלא לומר המכוערים, של הריאליטי. על רקע פרשיית הכדורים הפסיכיטארים ופרישתה של התיכוניסטית יובל דיין מ-The Voice, בעונה בה אחד הפיינליסטים יוצא בבוטות נגד הפורמט עצמו (וגם בגמר מכנה את ההצבעה הלא מוגבלת "גועל נפש"), מנצח מי שלדעת רבים מייצג את כל מה שמכוער בעמישראל. ואין מנוס מלהודות שכשמסתכלים על התמונה הרחבה, יש בכך המון מן הצדק.
קותי עצמו הוא לא ממש העניין, למרות שאי אפשר להתעלם מהעובדה שהוא מצדיק את האנטגוניזם כלפיו. הוא בן 30 ומתנהג כמו חייל משוחרר, הוא איים להכות את אחת המתמודדות והתמסכן 24 שעות ביממה עד שאפילו המתמודדת הכי שקטה בבית, שרי, העזה לומר לו שהוא קוטר מקצועי. האישיו הוא שאחרי הקסם האלירזי והפשטות העממית של ג'קי מנחם, שני מלצרים, עמישראל מחליט ללכת עם הקיפוח המעושה, העילגות וההתמסכנות עד הסוף ובוחר בקותי הטבח לנצח. כאילו שהדבר היחיד שיכול להתחבב על הקהל הם מונולוגים על ציצים ומירי בוהדנה. אה, בעצם אצל ג'קי זו היתה בר רפאלי. בקיצור, תשכחו מסטודנטיות מ"בצלאל" שיודעות לצטט יהודה עמיחי.
האמת היא שבתוכניות ריאליטי
בגמר "האח" הראשון ניצחה שפרה קורנפלד: "פרידמנית", קראו לה אז בלגלוג, במשמעות של אינטליגנטית, רהוטה, נעימת הליכות, מי שנתפסה כאשכנזייה מתנשאת. היא זכתה אז בכמחצית מכלל ההצבעות לגמר (וזו, אגב, הייתה הפעם האחרונה שנחשף פילוח ההצבעות בגמר). מי שהפסיד לה היה יוסי בובליל, שכינה אותה "שרמוטה". הפעם היה זה תמיר ורדי, הפרסומאי הצנוע והרגיש, שהפסיד לבובליל התורן - זה שצועק, מקלל, מאיים, מזלזל, מלגלג, מתמסכן וממש אוהב ציצים. בארבע עונות (לא כולל VIP קצרצר) עם שראל הפך את פני סימוסיו. אז איך נאמר זאת? לא תמיר הוא זה שצריך להסתכל במראה ולהבהל מההשתקפות שלו, אלא מי שהצביע אמש לקותי.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם