ראשי » תרבות » טלוויזיה

מיס מיינסטרים: סיון קליין לא רואה את הקשר בינה לבין ריאליטי

סיון קליין היא בחורה מציאותית: לומדת משפטים, מעדיפה יוצאי סיירות על אמנים, מבינה את יובל דיין, מבלה במקומות שמשמיעים ריהאנה ומאמינה שהתפקיד של תוכניות ריאליטי הוא לבדר ולא לחנך. אל תתפלאו אם בקרוב היא תגיש תוכנית כזו בפריים טיים

 
סיון קליין לא אוהבת את הביטוי "פליט ריאליטי". "תגיד 'בוגרי ריאליטי', תגיד 'אנשים שהשתתפו בריאליטי'", היא מבקשת. אף שהיא לא באמת אחת כזאת, היא חשה הזדהות עם אלה שכן משתתפים, או השתתפו, בתוכניות מציאות.

אפשר לחשוב לפחות על שתי נקודות השקה בולטות בינה לבינם: הראשונה, היותה מלכת היופי של ישראל לשנת 2003 (עד שהגיעו פליטי הריאליטי, נהוג היה לייחס פחות או יותר את אותם אפיונים למלכות יופי ולהציב בפניהן את אותם מכשולים); השנייה, היא כבר הספיקה להכיר מקרוב - על פי דיווחים זרים - לפחות שלושה פליטים: דן מנו ("הישרדות"), אלירז שדה ("האח הגדול 2") ועתי שולברג ("האח הגדול 3"). שלא לדבר על כך שברזומה שלה יש תפקידי הגשה בשתי תוכניות מצליחות מהסוג המדובר - "אחרי הקול" (התוכנית שסיכמה את The Voice) ו"אייל גולן קורא לך" - ושנתיים (מ-2008 עד 2010) בתור אחת המלאכיות של גיא פינס, שבמהלכן ראיינה פחות או יותר את כל מי שהשתתף כאן אי פעם בתוכנית מציאות.

ובכל זאת, היא לא ממש רואה את הקשר בינה לבין הז'אנר. "באמת? החיים שלי מזכירים לך ריאליטי?", היא שואלת בתימהון. "מה, כאילו, בגלל שהייתי מלכת היופי? אני לא מרגישה שזה יצר לי סטיגמה או משהו. בהתחלה אנשים אולי חושבים עליי כל מיני דברים, אבל כשמדברים איתי מבינים שזה לא ככה. אבל כן, אני עדיין מנסה להביא שלום עולמי. שמע, יש העניין עם האיראנים בקיץ. אני מקווה שאצליח לפתור את הסיפור הזה".

בהצלחה.
"אל תדאג, יהיה בסדר. אני רק יכולה להגיד לך שאף פעם לא חלמתי להיות מפורסמת. מה שקרה זה שיום אחד, כשדגמנתי באיזו תצוגת אופנה, הגיע צוות של גיא פינס לראיין אותי, העורכים שם אהבו את איך שדיברתי, והם לקחו אותי בתור כתבת שטח. אתה יודע, הם לא היו לוקחים אותי סתם ככה, רק בגלל שהייתי

מלכת היופי. אני חושבת שהם לקחו אותי, קודם כל, בגלל שאין לי בעיה עם מצלמות, אני עוברת מסך ואני יודעת להתמודד עם פינג פונגים מצחיקים בראיונות. אני מניחה שיש בי קלילות וציניות, משהו טבעי מאוד כזה, אבל לפני שהגעתי לגיא פינס, בחיים לא חשבתי שאגיע למקום כזה. בחיים לא".

אמרו לי שזה מה שתגידי.
"לא אכפת לי מה אמרו לך. אני לא בוגרת ריאליטי ואני לא גרופית של בוגרי ריאליטי או של מפורסמים. רק לאחרונה הבנתי שזה מה שחושבים עליי - וזה עושה לי רע. זה שקר. אין לי שום מגנט לסלבס. שמע, כתבו עליי המון דברים לא נכונים. הייתי נותנת לך דוגמאות, אבל לא בא לי. לא רוצה. החלטתי פשוט להתעלם מזה".

כתבי הרכילות מייחסים לך רומנים חדשים מדי שבוע. עומרי כספי, אייל גולן, אורן תורג'מן, מיכאל אלוני, עתי שולברג, אלירז שדה ודן מנו הם רק כמה מהשמות שעולים לי בראש עכשיו.
"למה הפסקת? תמשיך, תמשיך, יש עוד. סתם, אין עוד, אבל למה אתה לא שואל אותי אם זה נכון או לא? כמעט כל ידיעה שעלתה עליי לא קשורה למציאות. את הקשר עם דן מנו לא אישרתי מעולם, דן מנו חבר שלי מגיל 20, ועם אלירז באמת היה לי עניין, אבל זה נגמר מזמן. כל כמה זמן כותבים שאני יוצאת עם מישהו אחר, בלי לבקש ממני תגובה, אבל זה לא תמיד נכון. פשוט רואים אותי מדברת עם מישהו בבר, ולמחרת כתוב בעיתון שיצאתי איתו".

ליהיא גרינר לקחה את זה קשה. היא אמרה פעם "סיון קליין הולכת עם כל מי שחם לשנייה. היא קפצה גם על אלירז, דה סטיופיד ליטל ביץ'".
" כן, זוכרת. מה אני אגיד לך? ליהיא גרינר חמודה נורא, ומה שחמוד בה זה שהיא אומרת את מה שבא לה ולא מתנצלת על כלום. היא אמרה עליי כל מיני דברים ולא היה כיף לשמוע דברים כאלה, אבל שוב, לא צריך לקחת את זה קשה מדי. אני מניחה שזה הגיע משמועות, אבל מאז היא כבר התארחה אצלי בתוכנית רדיו (קליין מגישה את התוכנית "מה נהיה" ברדיו ירושלים), עשינו יחד קטע ב'מצב האומה', הכל בסדר". 

אפשר להבין מדוע קליין, בת 27, מתקשה לזהות את הסממנים המעידים על הקשר בינה לבין הריאליטי. אין דרך אמפירית, חד-משמעית, להוכיח קשר בין אופיין של התוכניות הללו לשינויים שחלו במהלך השנים האחרונות באופייה של החברה הישראלית, בייחוד זו הצעירה. יש לצאת אל השטח כדי להבחין בכך. זאת אומרת, לעשות סיבוב בכמה ברים מסוימים בתל אביב שבהם פליטי ריאליטי ואנשי טלוויזיה ופרסום - מטאלנטים בערוץ 2 ועד עוזרי צלמים בערוץ הקהילתי - מורידים צ'ייסרים בצוותא ועפים איש על רעהו. אפשר אולי להצמיד לז'אנר החברתי הזה את הכותרת הכללית "תעשייה".

ההצלחה הבומבסטית של תוכניות המציאות מינפה את תעשיית הטלוויזיה הישראלית, שהתעצמה ובסופו של דבר הפכה לקבוצה חברתית מובחנת, שמה שמאפיין אותה - במובנים מסוימים כמו את התוכניות עצמן - הוא קלות דעת וסגידה לקפיטליזם. קליין מכירה את הזירה הזאת מקרוב.

"אין לי נפש של אמן, פשוט אין לי את זה", היא מבהירה, "אני חיה בהוויה מאוד קפיטליסטית. כסף, בעיניי, זה דבר מהותי מאוד בחיים האלה. לגמרי. חשוב לי מאוד שיהיה לי כסף, וכן, אני רוצה להרוויח כמה שיותר, ואני יודעת לעמוד על שלי בקטע של המו"מ עם הבוסים. אני לא חושבת שזה הופך אותי לבנאדם חלול או משהו כזה. ממש לא. מה, אם אני אלך עכשיו בבגדי יד שנייה, אני אהיה בנאדם עמוק יותר? גם בכל מה שקשור לזוגיות, אני מודה שבחור שהיה ביחידה קרבית מושך אותי הרבה יותר מסופר או ממשורר - ואני גאה בזה. אני צורכת את התרבות שלי לפי מה שמעניין אותי, לא לפי מה שמגניב. אני לא מגניבה בשום צורה ואני לא מרגישה שום צורך להוכיח שאני בנאדם עמוק, אבל אל תדאג, אני אינטליגנטית, הכל בסדר".

ומה עם ליצור בעצמך כדי להדגיש את ההבדלים בינך לבין הליהיא גרינריות של העולם?
"שמע, מדי פעם אני כותבת לעצמי כל מיני דברים, אבל לשחק, לדוגמה, זה לא משהו שמושך אותי. יש לי שאיפות אחרות. למשל, לסיים את התואר שלי במשפטים ובמינהל עסקים (במרכז הבינתחומי) ולהגיש תוכנית בפריים טיים. פעם רציתי להגיש את 'האח הגדול', היום אין לי משהו ספציפי".

הגעת למסקנה שיש בתוכנית הזאת פגמים ערכיים?
"לא, מה פתאום. אני חושבת שטלוויזיה, קודם כל, זה בידור להמונים. מי שצופה ב'האח הגדול' רוצה לנוח, רוצה משהו שישכיח לו את הצרות, רוצה פאן. בכלל, אני מעריכה ש'האח הגדול' יישאר עוד הרבה זמן, למרות שאת העונה האחרונה לא כל כך ראיתי. אני חושבת שהיתה שם בעיית ליהוק מסוימת. הרבה צופים לא התחברו לדמויות כי הן היו קיצוניות מאוד. האמת, גם בעונה שעברה, כשכל תל אביב היתה שם, זה היה בעייתי. בינינו, אני לא יודעת אם יש לתוכנית הזאת ערך, אבל להגיד שזה מזנה את התרבות הישראלית זה קצת מתייפייף. אם הורים לא רוצים שהילדים שלהם יישבו כל היום מול 'האח הגדול', שיעשירו אותם, שייקחו אותם לחוגים. אי אפשר להאשים את ערוץ 2 בזילות של התרבות".

גם לא במצבים הנפשיים שמשתתפי ריאליטי מגיעים אליהם אחרי שהתוכנית נגמרת?
"לא יודעת. אני רק יכולה לתאר לעצמי שהבוסט הזה של הפרסום הוא מטורף, ושזה עשוי לפגוע כי הם בלחץ מטורף. לסגור בנאדם שלושה חודשים בתוך בית ואז להוציא אותו זה לא פשוט. אין מה לעשות: אם אתה לא טוב בשום דבר ואתה לא עובד, אתה תיפול. הם נמצאים כל הזמן תחת ביקורת, ככה שבהרבה מקרים הם בוחרים להישאר בבית כדי שלא יגידו עליהם כל מיני דברים, ושם באמת יש סיכוי להיכנס לדיכאון".

בתור אחת שהיתה שם כשזה קרה, הצלחת להבין את יובל דיין, שלא עמדה בלחץ ופרשה רגע לפני הגמר, למרות שהיתה מועמדת רצינית לזכייה?
"כן. הייתי צמודה אליה לאורך כל התוכנית, ואני יכולה להגיד לך שהיא פשוט לא ידעה איך לאכול את זה. היא היתה עייפה מאוד, ובחצי הגמר היא פשוט התפרקה, בכתה בהיסטריה. היא אמרה לעצמה כל הזמן שהיא אדישה, אבל בסוף הכל התפרץ. אני חושבת שדווקא בגלל שהיא היתה פייבורטית היא נכנסה ללחץ. אתה יודע, כשאתה פייבוריט ובסוף לא מנצח, לא מספק את הסחורה, זה אפילו בעייתי יותר, מלחיץ יותר - והיא הרי היתה פייבוריטית מובהקת. אולי בשבילה, בשביל הנפש שלה, היא עשתה משהו טוב. קצת אחרי שזה קרה, אסי עזר כתב בטוויטר 'אם גם ב'דה ווייס' היו נותנים כדורים, זה לא היה קורה'. יכול להיות שהוא צודק".

אז את בצד של קשת בפרשת הכדורים?
"אני חושבת שליווי פסיכולוגי או פסיכיאטרי עם כדורים הכרחי לתוכנית כזאת. הסיטואציה שהם נמצאים בה לא קלה. הם נכנסים אליה במודע, אבל אני לא יודעת אם הם מבינים מה הולך לקרות להם, ובמצב כזה, באופן עקרוני, זה בסדר - למרות שצריך להיות על זה פיקוח, בייחוד אחרי שהם עוזבים את הווילה".

לקחת פעם כדורים?
"אני?! מה פתאום, אני סחית, אמרתי לך. אני לא יודעת מה זה בכלל. אני גם ממש לא בקטע של סמים, קרחנות או משהו כזה, אגב. כאילו, אני בחורה צעירה ואני מבלה בלילות, אבל אני בליינית מיינסטרים כזה. אני לא מסתובבת במקומות הארדקור. אני יוצאת לברים שמשמיעים בהם ריהאנה".

החבר הרציני האחרון של קליין - ירושלמית במקור, לשעבר מדריכה בצופים, לאחרונה נעה בין דירות שכורות במרכז תל אביב - היה מיקי לסר, משווק ביצים משגשג. זה החזיק מעמד קצת פחות משנתיים, כולל תקופה קצרה באותה דירה ושמועות על כוונות להתארס, ונגמר בערך לפני שנה וחצי. היום, אחרי תקופת רווקות לוהטת, היא בת זוגו של אורי חזיז, חתיך, שותף בבר תל אביבי יחד עם ערן פפר (אחיו של אורי ובן זוגה של מיה דגן).

בעצם... רגע , שנייה, עדכון חם מהגזרה - קבלו ביטול. כלומר, בערך. "אפשר להגיד שאני רווקה", קליין מפתיעה, "כאילו, נכון, אני יוצאת עם אורי, אבל זה חדש. אנחנו בסך הכל שבועיים יחד. אוי, הוא בטח ייעלב אם הוא יקרא את זה, אבל מה לעשות: מבחינתי זה נחשב עדיין שאני רווקה. הוא לא 'החבר החדש של סיון קליין', כמו שכתבו בכל מיני מקומות".

אני מבולבל.
"בחורים מתחילים איתי, הכל סבבה, תודה. לפעמים גם אומרים לי דברים ממש מפגרים. היה אחד שבא אליי, שאל אותי 'איך קוראים לך?', אמרתי 'סיון, ולך?', והוא אמר 'זה לא משנה, מחר בבוקר תקראי לי מאמי'. לא מזמן התקשרה אליי איזו אישה, שאלה אותי 'קוראים לך סיון?', אמרתי לה 'כן', והיא הסבירה לי שהיא לקחה את הטלפון שלי מ-144 ואמרה 'יש לי בן, עורך דין, חתיך נורא, אולי תבדקי אותו בפייסבוק?'. לא בדקתי, ברור שלא, זה לא נראה לי לעניין. אני גם אף פעם לא עונה לבחורים שמתחילים לדבר איתי בצ'אט של פייסבוק. בחיים לא".

בהם יש כאלה שמחמיאים לך על תמונות העירום שלך, שהועלו בשבוע שעבר לאינסטגרם.
"טוב, זה היה מצחיק נורא, הסיפור הזה. זו היתה תמונה פרטית לגמרי, שהסטייליסטית שלי מזל (חסון) צילמה כשעשינו מדידות של בגדים - ולא ידעתי שהיא תעלה את זה לאינסטגרם. באמת שלא".

האמת, זה מריח קצת כמו טיזר מכוון, יזום, שנועד למצב אותך כבאד גירל.
"זה יכול להריח לך כמו מה שאתה רוצה, אבל ממש לא ידעתי על זה מראש. בבוקר קיבלתי מיליון טלפונים ולא הבנתי מה קרה. זה היה ממש הזוי. אחר כך התקשרו אליי המנהלים שלי וצרחו עליי להוריד את התמונה, ואז מזל סיפרה לי פחות או יותר מה היה".

נחזור לחיזורים. מה כן עשוי לעבוד עלייך?
"מה שהכי חשוב לי כרגע זה לבחור את בן הזוג שלי בעצמי. אני בעד שגבר יתחיל איתי ויחזר אחריי, אבל הבעיה היא שמהר מאוד אפשר להתרגל לחיים יחד ולעשות כיף גם אם לא ממש מאוהבים - ואני לא רוצה את זה. אני לא רוצה להתרגל למישהו. אתה יודע, לגברים יש הפריבילגיה לחזר ולהתעקש עד שהבחורה מתרצה, ואז הפרצוף האמיתי שלהם יוצא. עכשיו, גם אם הפרצוף האמיתי שלהם מהמם ומדהים, מבחינתי הקשר עדיין נבע מהרצון שלו, לא שלי. אני רוצה להגיד על גבר 'בא לי עליו', ולא להבין שהוא מוצא חן בעיניי רק אחרי שאני מכירה אותו".

גם אם הוא מתייחס אלייך ממש יפה, מכין לך ארוחות, כותב עלייך שירים וכו'?
"האמת? אף פעם לא כתבו עליי שיר. אולי באמת אני צריכה לצאת עם תל אביבי מגניב".

לבדוק בשבילך אם צ'יקי פנוי?
"מי זה?".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...