החורף הגיע: "משחקי הכס" חוזרת עם יותר דם ויותר סקס
העונה השנייה של "משחקי הכס" נשענת על אותם יסודות שהפכו את אותה ללהיט ענק - אלימות, סקס ועוד אלימות - אבל לוקחת אותם צעד אחד קדימה. אבל אל תצפו למשחק מקדים - היא ניגשת ישר לעניין
"כוח הוא כוח" (סרסיי לניסטר)
זה הולך להיות אביב ארוך ומדמם. הסצינה הראשונה בעונה החדשה של "משחקי הכס" (yes Oh HD, ימי חמישי, 22:00) - בה חוגג המלך ג'ופרי באראתיון את יום הולדתו ומשסה אבירים זה בזה - לא משאירה הרבה מקום לתהיות: ראשים ייערפו, שדיים ייחשפו וממלכת ווסטרוז תרעד. הדבר הטוב ביותר בסצינה הזו, מלבד ההופעה של טיריון לניסטר, הוא היעדר אקספוזיציה. "משחקי הכס" לא זקוקה למשחק מקדים כדי לשאוב אתכם פנימה, היא פשוט מתפרצת כמו להבת דרקון מבלי לקחת שבויים. פה זה לא "מד מן", שבה כל עונה מתהדרת בפרק פתיחה מיוחד, מושקע ומדובר יותר מקודמו; פה מי שמסתובב לרגע על מנת להביט לאחור חוטף פגיון מפלדה וולריאנית בגב עוד לפני שהספיק לומר "חאליסי".
>> עשו לייק לעמוד הפייסבוק של nrg תרבות
>> העלילה של "משחקי הכס" מבלבלת אתכם? הכנו תרשים זרימה
העונה השנייה של הסדרה, שמבוססת על הספר "עימות מלכים" מתוך סדרת "שיר של אש ושל קרח" של ג'ורג' ר.ר. מרטין, נשענת על אותם יסודות שהפכו את "משחקי הכס" ללהיט ענק, אבל לוקחת אותם צעד אחד קדימה. האלימות, אפרופו סצנה בה שוחטים תינוק לעיני אימו, רק מתעצמת וגם הסקס, אם לוקחים בחשבון שהסצנה הזו התרחשה בבית זונות, לא הולך לשום מקום, תודה; אלא שאלה מהווים תשתית לסיפור גדול יותר: יותר זירות התרחשות, יותר דמויות, יותר מלחמות, יותר פוליטיקה ויותר מין.
ההגדרה לה זכתה עם השקתה, "'הסמויה' עם חרבות", נשמעת קולעת מאי פעם, שכן כמו ביצירת המופת של דיוויד סימון, גם כאן אין טובים או רעים; עמדת הצופה תלויה בנקודת המבט ובפרספקטיבה שלאט לאט מתרחבת ושופכת אור על האירועים שחשבנו שאנחנו מבינים. "האויבים שלנו שונאים אחד את השני כמעט כמו שהם שונאים אותנו", אומר טיריון כבר בהתחלה ומגדיר את מה שעתיד להתרחש בהמשך: שום ברית אינה קדושה, שום יריבות אינה מוחלטת והסיכוי לכאוס רק הולך וגובר, בוודאי כשלוקחים בחשבון את מה שמתרחש מצפון לחומה.
אלמנט מהותי נוסף - תכנית וצורנית - הוא השביט האדום שהופיע בשמי ווסטרוז. הקריאה השונה של כל אחת מהמלכויות את הופעתו מלמדת על ההבדלים ביניהן, כמו גם על הרצון של כל אחת לנכס אותו לעצמה (הסיבה האמיתית היא לידת הדרקונים מסוף העונה הקודמת). ברמה האסתטית, הנוכחות שלו בשמיים מאפשרת לבמאי (בפרק הבכורה זה אלן טיילור, מבמאי הבית של HBO שגם ביים פרקים ל"הסופרנוס", "אהבה גדולה", "אימפריית הפשע" ו"משועמם") לחתוך ממנו למחוזות שונים בממלכה ללא קאטים מובחנים.
בגזרת הדמויות החדשות תופס את העין המשולש מדרגונסטון: סטניס באראתיון, אחיו של רוברט והטוען החוקי לכס הברזל, יד ימינו הנאמן דאבוס אביר הבצל, ומליסנדרה, כוהנת אדון האור, שממירה את דתם של נאמני סטניס משבעת האלים לאדון האור בשריפה ענקית. גם דמויות שנעדרו בפרק הפתיחה ומוזכרות בו - אריה סטארק (שהציצה בסצינת הסיום) ורנלי באראתיון (אחיו הצעיר של רוברט שגם הוא טוען לכס הברזל) - נראות כמי שהולכות לשחק בעונה הזו תפקיד מרכזי. אריה מבוקשת הן על ידי הלניסטרים שרוצים לצרפה לאחותה סאנסה ככופר להחזרת ג'יימי, והן על ידי הסטארקים שחוששים לגורלה. רנלי, לעומתה, יכול להוות את לשון המאזניים - איש אינו יודע מה נטייתו הפוליטית ולאיזה מלך הוא יחבור, אם בכלל.
מעריצי הסדרה שיצרו דיוויד בניוף ודי.בי וייס לא יכלו לצפות לפרק פתיחה טוב יותר, כזה שלא עושה עניין מהחזרה לאוויר, אלא פשוט ממשיך את התנופה של העלילה המפותלת והסוחפת. עכשיו לכו לתפוס מחסה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם