לעוף על השפה: "אלוף העברית" היא מזכרת מעולם תמים
ערוץ 2. פריים טיים. חידון עברית לילדים. בלי פיינליסטים, בלי מיליון, בלי ברייק פרסומת הזהב. אי אפשר שלא להתענג
אלוף העברית צילום מסך
גם אתם שפשפתם עיניים? גם אתם רצתם לדלת, לפתוח לשנות השבעים שקפצו לביקור? חיזרו לספה, זו רק "אלוף העברית" (המבוססת על "spelling bee" האמריקאית), מזכרת מעולם חידונים תמים ונשכח ואיתה כוכבת עבר - השפה העברית. זוכרים? זאת שהיתה פה לפני שהתחלנו לדבר בהברות וחצאים, כאילו בפייס וזה.
אי אפשר שלא להתענג מהמראה. ילדים מתחרים על איות וחריזה, מחפשים מילים נרדפות. איפה הפיינליסטים? המיליון? ברייק הזהב? אפילו לא חופשה זוגית לניחומים או ליהיא גרינר לפרשנות עומק. רק עברית ודור העתיד שלה. המארח: ערוץ 2. השיבוץ: פריים טיים. המציאות: אותה אחת. אתמול קותי ויאנה, היום דליה מרוז וחיים באר. ילדים מתחרים ומודחים, הורים גאים, אפילו הסמנטיקה מתכתבת. "מתסכל מאוד" התאכזבה מירב, מורה ללשון, שאחד מתלמידיה טעה והודח. "זו טעות שבאמת לא מתאימה לו". מילא הטעות, אבל תחרות עברית? היא כן מתאימה לו? למישהו? מתברר שכן, והשמחה רבה.
בתווך שולבו ראיונות קצרים וסיפורים אישיים. לאחד אח אוטיסט, השנייה סובלת מהצקות בכיתה. בכל זאת, טלוויזיה. ומשכך, תרמו ההפוגות לשיכוך המבנה הגמלוני של התחרות.
כל זה, כמובן, מתגמד לעומת הטעות שעשו מפיקי "אלוף העברית" כשבחרו ילדים מכיתות ה'-ו'. הלכתם רחוק מדי. נסו את מיטב המכללות, בחלקן משלמים הסטודנטים טבין וטקילין כדי להעמיס תואר והתמחות, אבל לאיית "מצטנף"? קדחת. "אלוף העברית" היא נחמה - שהרי העברית מככבת וילדים זכים בצידה, אולם גם חושפת את ערוותינו. מבני 15-25 עדיף לבקש מילה נרדפת לאפליקציה, או אולי פשוט לאיית עגנון או סמילנסקי.
"אלוף העברית", ערוץ 2
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם