כבר לא מכייפות: האם "בנות" היא סדרת הטלוויזיה של השנה?

בגיל 25 לנה דנהם כותבת, מביימת ומככבת ב"בנות", הסדרה המדוברת של השנה שכבר הוכתרה על ידי מבקרים כסדרה הטובה ביותר של 2012. אבל איך היא עומדת במבחן המציאות? ובכן, היא בהחלט מציאותית. אולי יותר מדי

מיכל ישראלי | 17/4/2012 7:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הדבר הראשון שצריך להשתנות בדיון סביב "בנות", הסדרה החדשה והסופר-מדוברת של HBO (והחל ב-2 במאי גם אצלנו ב-yes), הוא האופן בו משווים אותה ל"סקס והעיר הגדולה". חוץ מהעובדה ששתיהן מתרחשות בניו יורק ועוקבות אחר ארבע נשים, אין להן כלום במשותף. שתי הסדרות, כפי ש"בנות" דואגת להסביר בעצמה בסצנה חכמה המתייחסת לאותה סדרה מיתולוגית, בכלל לא מתקיימות באותו היקום. הדמויות של "בנות" חיות בעולם האמיתי - הן צפו ב"סקס והעיר הגדולה", ובמקום לעבור את ההתפכחות מההבטחות של העיר הגדולה בגיל מבוגר, כמו כוכבות הסדרה ההיא, הן הגיעו אליה מוכנות, ויודעות שהכאפות שיקבלו הן חלק אינהרנטי מחיי היומיום בעיר. השגרה. 
יח''צ
מפוכחות לחלוטין. ''בנות'' יח''צ

ובכלל, העולם של "בנות", בדומה למציאות, הוא עולם די עגום. אין בו מסעדות טרנדיות או נעליים במאות דולרים, אלא מאבקי הישרדות קטנים, שנועדו לפתור בעיות קטנות. כסף, סקס, עבודה, סמים. הכל עובר ליד הבנות בפיהוק שמדחיק חרדות ושומר אותן על אש קטנה. כן, בדיוק כמו בחיים.

ואל תקשיבו לביקורות השונות שמנסות לאנוס, שוב, את המונחים של "סקס והעיר הגדולה" על "בנות" ולטעון שזו הסדרה שתשנה שוב את תפיסת הסקס בטלוויזיה. היא לא. היא מתייחסת לסקס כעוד חלק אינטגרלי מהחיים בדיוק כמו האחרים שנמנו, והיא בוודאי לא הראשונה להציג את הטריוויאליות שבו על המסך. גם אוכל מקבל מעמד זהה - את הסצנה המפורסמת בה קארי ומירנדה נוגסות בקאפקייקס עסיסיים ומגרים של מאפיית מגנוליה, אותה הסצנה שמייחסים לה את החזרה לאופנה של המאפים, מחליפה סצנה בה האנה, הגיבורה, מנשנשת קאפקייק כבדרך אגב בזמן שהיא רוכנת על דופן האמבטיה ומדברת על גברים עם שותפתה לדירה. באופן אגבי, כמובן, ולא הרה גורל כמו אצל בנות "סקס והעיר".



לנה דנהם, בת 25 בלבד, כתבה את הסדרה עבור HBO לאחר השבחים שגרף סרט הביכורים שלה Tiny Furniture, ומי שמפיק אותה הוא מלך הקומדיות ג'אד אפאטו ("בתול בן 40", "הדייט שתקע אותי"). העובדה שמדובר בכותבת צעירה כל כך ניכרת בתסריט - לטוב ולרע. המודעות העצמית של דנהם, שהיא הרי התכונה הבולטת של הדור שלה, מניבה רגעים מביכים ומצחיקים, אבל גם כמה מתישים. מנת המציאות הראשונה מתקבלת כבר בסצנה הפותחת והמצוינת של הסדרה. האנה יושבת במסעדת יוקרה עם הוריה שמבקרים אותה בעיר, ונאלצת להתמודד עם חדשות קשות - שנתיים אחרי שסיימה את הקולג', בהן נתמכה לחלוטין על ידם כלכלית, הם סוגרים את הברז.

 


הבחירה להכיר לנו את האנה בסיטואציה כזאת, כשהיא מתחננת בפני הוריה לכסף ואפילו משמיעה את הטיעון השכיח והרציונלי "כל החברים שלי מקבלים כסף מההורים שלהם", היא בגדר לא פחות מהצהרת כוונות. כאן לא יהיו העמדות פנים שחייהם של צעירים בניו יורק מגניבים וזוהרים יותר מבעיירה קטנה בטקסס, או בתל אביב.

הצעירים בניו יורק פתטיים בדיוק כמו השאר. הם הלכו ללמוד מקצוע שהם אוהבים בידיעה שהוא לא יפרנס אותם, הם עובדים בעבודות שאמורות לקדם אותם אבל משלמות להם חרא (או במקרה של האנה, לא משלמות בכלל) והם מתפשרים על בני זוג בינוניים, כי כבר למדו מקארי ברדשאו שרומנטיקה רק תאכזב אותם. אבל הכי חשוב - הם בהחלט לא "מחפשים את עצמם" (ביטוי שרק יוציא מהם גלגול עיניים), כי הם כבר יודעים בדיוק מה הם ימצאו.

יח''צ
ממש לא קארי, שרלוט וסמנתה. ''בנות'' יח''צ

התשובה לשאלה בכותרת היא - לא. "בנות" אינה הסדרה הטובה של השנה, כי בניגוד ל"משועמם", אולי ההברקה הכי גדולה של HBO אי פעם, היא לא מוכרת אשליות או פנטזיות לצד מנת החיים העגומה. היא מרגשת לרגעים ("אני מחבבת אותך כל כך, אני לא יודעת לאן אתה נעלם"), מצחיקה לרגעים ("זה כמו קלולס". "הסרט או הסדרה?") וללא ספק אחת הסדרות הכנות שנראו על המסך, אבל בדיוק כמו החיים - בשלב הזה היא בעיקר מבטיחה להיות טובה יותר בהמשך. עכשיו רק נותר להחליט אם אתם אנשים אופטימיים או פסימיים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום טלוויזיה -

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...
קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים