הזירה הלשונית: הצד הלשוני של פרשת אייזנר
פרשת אייזנר עוררה גם עניין לשוני - האם רוכבי האופניים הם אנרכיסטים? פרובוקטורים? תומכי טרור. וגם - ספר חדש ומקסים מאגד שירים ביידיש עם התרגום שלהם בעברית
הסכסוך הישראלי-פלסטיני היה ונשאר תמיד גם עניין לשוני. הדבר בא לידי ביטוי בשמות השונים שנותנים שני הצדדים למלחמות ביניהם. יש פער לשוני שאינו ניתן לגישור בין "מחבל" לבין "שהיד", בין "טרוריסט" לבין "לוחם חופש". המילים לא רק מייצגות תפיסות עולם מתנגשות, אלא גם נועדו לצורכי הסברה. הפעם נסוב הדיון הלשוני סביב
גם לדיון הזה היבט לשוני: איך ייקראו אנשי הקבוצות שנקלעו לעימות עם אייזנר. נרשמו מספר כינויים או הגדרות, וכל אחד מהם בא ממקום אחר ומעביר מסר אחר.
אנרכיסטים. הדרך הנפוצה ביותר שהתקבלה בתקשורת ובציבור. היא מתייחסת גם לרקע של חלק מהמפגינים, אבל מבחינה הסברתית יש כאן ניסיון להצביע על המפגינים כמי שמאיים על הסדר העולמי, ולא רק על מדינת ישראל. החולשה של הכינוי היא ש"אנרכיסטים" אינו נשמע רע כל כך. שיטותיהם אינן מקובלות, אבל לפחות חלק מן האנרכיסטים הפועלים בעולם נאבקים למטרות הנחשבות ראויות, כמו המאבק בהון הגדול או במפגעים אקולוגיים.
מפגינים לא חמושים. ההגדרה המשטרתית-משפטית.
פרובוקטורים. כינוי שנועד להכתים את מניעי המפגינים, ולהציג אותם כמי שבא ליצור אווירה אלימה ותגובה אלימה.
רוכבי אופניים. כינוי כמעט פסטורלי, המדגיש את האופי הלא אלים של הקבוצה ומתעלם מיעדה או מניעיה.
תומכי טרור. כינוי שנועד לדה-לגיטימציה מלאה של המפגינים, מתמקד במניעיהם מנקודת ראות ישראלית.
יום השואה נקשר בנימים רבים ליידיש. מיליוני דוברי יידיש ברחבי אירופה נרצחו, ויחד אתם נרצחה גם השפה הזו. גם מהבחינה הזו מצאו תמר ועמוס רודנר זמן מתאים להוציא ספר מקסים וחשוב בהוצאת הקיבוץ המאוחד ושמו "זֶמֶר'ל".
בספר מאוגדים שירי זמר ביידיש ותרגום שלהם לעברית בצירוף תווי השיר, חלקם תורגמו על ידי תמר ועמוס, וחלקם תרגומים קודמים. הסיפור של היידיש והשואה נשקף כבר מן הסיפור המצמרר המופיע בראשיתו של הספר, על רייזל קורצ'אק, חברת מחתרת גטו וילנה, שהופיעה בדצמבר 1944 בפני ועידת ההסתדרות וסיפרה על השמדת היהודים, ביידיש, השפה אותה הכירה. כל מה שהיה לדוד בן גוריון לומר על דבריה היה ש"זה עתה דיברה פה חברה בשפה זרה וצורמת". גם כשמחו באוזניו חזר וקבע: "זרה וצורמת, זרה וצורמת".
כמה משירי הספר נכתבו בימי השואה, ומרוכזים בפרק "ימים שחורים". לצד "אחים בעיירה שריפה" הידוע של מרדכי גבירטיג יש מספר שירים מוכרים פחות. השיר "רבקהלה של שבת" מאת פסח קפלן, שנספה בשואה, מספר על צעירה המצפה לבעלה שנלקח על ידי הנאצים במסגרת אקציה רחבה של ציד גברים בשבת, בקיץ 1941. התרגום שמר על כינויה של האלמנה ושל אחיותיה לגורל: "שבתדיקע". בשיר "אביב" של שמריהו קרצ'בסקי נשמרת המילה המקורית ביידיש: פרילינג, שפירושו אביב.
גם לשירי הפרטיזנים מוקדש פרק מרגש, הנפתח בתרגום של שלונסקי לשיר הפרטיזנים. גם מרדכי גבירטיג כתב שיר פרטיזנים, מוכר פחות. בשיר מאת יוסל קוטלר על אהבת הפרטיזן הוא קורא למרים האהובה: "כשתראי שאני/ על השלג מונח / ... קחי בן זוג במקום/ מצבאנו האדום!"
לקראת סוף הספר שר איציק מאנגר, בתרגומם של תמר ועמוס, שיר המוקדש לאהובתו שנעלמה בימי השואה, רחל, כשגם כאן תרגום הבית החוזר שומר על היידיש: "דאליע, מיינע דאליע, גורלי, מיינע דאליע". רחל עצמה ניצלה ועלתה לישראל, והיתה בין מקימי יד ושם.
העברית המדוברת נוטה להצמיד סיומות זרות למילים שונות, גם עבריות. ההשפעה האנגלו-אמריקנית לא פסחה גם על התופעה הזו. בעניין זה הביאו הבלשנים ליאור לקס ואוון גרי כהן מחקר בכינוס החוג הישראלי לבלשנות בסמינר דוד ילין שנערך לפני מספר שבועות. הם הצביעו על חמש סיומות מרכזיות מאנגלית המשמשות בשפת הדיבור הישראלית.
הסיומת הנפוצה ביותר בקבוצה זו היא -ֵיישן, בעקבות הסיומת האנגלית הנפוצה - ation, כאשר הצורה "מגניבֵיישן" כבר הפכה למילה עצמאית. כאן אפשר למצוא דוגמאות מזדמנות ויצירתיות במיוחד כמו "אני מקווה שהכל מעולֵיישן אצלכם!" מאתר תפוז, "שוקולד פצפוצֵיישן", או "היו לי תסביכֵיישן". לקס וגרי מציינים ש-ֵיישן היא הסיומת הנפוצה ביותר מסוג זה, במקביל לתפוצה הרחבה שלה באנגלית.
יש להוסיף לכך שהסיומת מוכרת כבר למעלה מעשור שנים. בספרו של דוד גרוסמן "מישהו לרוץ אתו" שיצא בשנת 2000 מופיע המשפט "עשיתי את זה! יש לי את הבגרות! איי הב דה בגרותיישן!". סבלימינאל והצל שרו "קולבוריישן עם כל החברה של הטקט/ פיצוציישן, מתחרים אוכלים אבק/ חיוכיישן, כל הדרך אל הבנק"; ובאחד האתרים נכתב בשנת 2004: "אופסה... המנהליישן הביאו אותה בהפצצתיישן".
לצד הסיומת הזו מציגים החוקרים את הסיומת נֶס (ness), כמו במשפט "יש בעיר משהו שמזמין את הלְבָדְנֶס", וגם "תִחְכוּמנֶס", "ביחדנֶס", וברוח המחאה "רוטשילדנֶס". "ביחדנס", בעקבות המילה האנגלית togetherness, היא מילה שכבר זוכה לתפוצה נאה. בהתייחסות לפני מספר שנים לצעדה למען גלעד שליט נכתב: "מזה זמן רב לא נתקלנו באירוע שמאחד כל כך את ה'ביחדנס' הישראלי".
סיומת נפוצה פחות היא לֶס (less): חיימלֶס הוא נטול חיים, זוגלֶס חי לבד. אפשר למצוא גם את "משמעותפול", רב משמעות, בעקבות meaningful, או את המילה החביבה בהחלֵטְלִי, עם סיומת תואר הפועל ly, גירסה עברית של definitely.
פסח כבר עבר, ובו שרנו גם בעקבות שיר השירים על הפרחים סמדר, שנתנו ריח. נצה שפר שואלת: מדוע מבארים את המלה "סמדר" כפרי בוסר? הרי לפרי בוסר אין ריח!
למילה סמדר המופיעה פעמיים במקרא שני פירושים: פרי הבוסר של הגפן, שהוא אכן חסר ריח, והפרח ממנו יוצא הפרי, שלו כמובן ריח נעים. על פי אלבק ופרשנים אחרים משמעות המילה במסכת עורלה במשנה (א ז) היא הפרח. רש"י, שפירש את שיר השירים כטקסט דתי כותב על המלה סמדר: "כשֵרים שבכם חנטו והנצו לפנַי מעשים טובים והריחו ריח טוב"
שקמה שואלת: מה המשמעות של המילה סֶלָה בביטוי אמן סלה, מתי נהוג להשתמש בה ומאיפה היא נובעת?
המילה סלה מופיעה 75 פעמים במקרא, רובן בתהלים וכן בספר חבקוק. הבלשנים מסכימים שמדובר במילה טכנית-מוזיקלית, הקשורה לקצב ולניגון, ומבקשת הגברת הקול בסיום משפט לקראת המשפט הבא. דעה זו מסתמכת גם על תרגום השבעים. על פי האטימולוגי קליין יתכן שיש למילה קשר לפועל סלל, במשמעות הרמה, הנפה, כשהכוונה להרמת הקול.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם