סוד כמוס: ליסה ג'רמנו מנסה להסביר למה היא לא מפורסמת
זמרת האינדי פולק ליסה ג'רמנו נמצאת בסביבה כבר עשרים שנה, אבל עדיין נחשבת כסוד למביני עניין. בראיון לקראת בואה לארץ היא מנסה להסביר למה היא לא פורצת
"אני חושבת שהסיבה המרכזית שבגללה אני לא זוכה לחשיפה שאחרים זוכים לה, היא שהלייבלים שעבדתי איתם היו מאוד קטנים, למעט הראשון שלי 'קפיטל רקורדס'" היא מסבירה. "עדיין רוב האנשים מכירים אותי מהאלבום Happiness והחשיפה הגדולה שבאה בעקבותיו. הם שחררו אותו ואחר כך, גם כשחברת 4AD שחררה את אותו האלבום, החשיפה שלו הייתה קטנה יותר ואולי אפילו קטנה מאז. למשל, כרגע אין לי לייבל בכלל".
את חושבת שיש משהו בהתנהלות התקשורתית שלך שמונע ממך חשיפה זהה לזו של מריאן פיית'פול, פי ג'יי הארווי ופיונה אפל? מעבר לעובדה שבחרת להיות מוכרת ספרים.
"מעבר לעניין הלייבלים, סיבה נוספת שאני מוצאת היא שהמוזיקה שלי מאוד אמוציונלית, וכשהיא נוגעת במישהו היא עושה זאת באופן עמוק. המון אנשים מוצאים עצמם נבוכים מהכל, ולכן הם לא הולכים וחולקים את האלבום עם כל חבריהם. לפעמים אני חושבת שהייתי רוצה יותר חשיפה, רק כדי שאנשים שיכולים לקבל משהו מהמוזיקה שלי יוכלו להתקרב אליה. אבל באמת, אני אוהבת את הקהל שלי. אני יודעת שהם שם בשביל המוזיקה ולא בגלל הייפ כלשהו. זה די נהדר, האמת".
האלבום הכי אפל שלך עד היום הוא Geek The Girl מ-1994. מישהו הגדיר אותו כ-"לא לבעלי לב חלש, נשים בהריון וחובבי קלי קלארקסון".את מרגישה שאלה הולכים ומתמעטים, או שזו רוח התקופה שפשוט בוחרת לתת במה ליצירה קלה יותר לעיכול?
"אני לא מסכימה עם הטענה הזו. אני חושבת שיש הרבה מסרים עמוקים שם בחוץ. יש המון זמרים אמוצונליים, ללא שייכות מגדרית. אנשים פשוט לא כל כך חשופים לאמנים הללו, אלא אם כן הם באמת מחפשים אחריהם. דווקא בעלי הלב החלש הם הם אלו שלמעשה צריכים ותופסים את המוזיקה הזו. היא נעשית בשבילם, בכדי שידעו שהם לא לבד. כולנו חלשים ולכולנו היכולת להתעלות מעל מצבים וזמנים נוראיים".
איך את מסתכלת היום על אותה נערה מתבגרת מהאלבום ההוא? כמתבגרת בעידן כל כך דיגיטלי - האם חווית גילוי המיניות שלה (וגילוי העולם בכלל), הייתה מתפרשת באותה צורה גם בעולם של היום?
"אני חושבת שהשתניתי עם הגיל, למרות שאני מרגישה שאני עדיין כותבת מאותו המקום ממנו כתבתי עוד מימי Geek, מהבחינה שאני הולכת לאן שאני נלקחת, במקום לתכנן דרך מדוייקת. למשל, ב-Geek רציתי לעשות אלבום פופ על הסיטואציות המטופשות שבנות נכנסות אליהן בחיפושיהן אחר המיניות שלהן. פניתי פנייה חדה שמאלה ככל שהבנתי שהמון דברים מפחידים קרו לי במהלך התקופה ההיא של חיי.
"אבל אני מרגישה שזה חשוב לחלוק. אני עדיין עושה אלבומים באותה הצורה. אני יכולה להתחבר לבחורה מהתקליט כי הוא התבסס על דברים עמוקים שתמיד נמצאים בסביבה להתמודד איתם. לא הייתי טינאייג'רית כשכתבתי אותו, הייתי בערך בת 31, אז זה לא קשה להרגיש את השירים הללו. אני בטוחה שזה מאוד קשה להתבגר בימים אלה וכל שאני יכולה להגיד הוא שלכל דור וגיל יש את מערכת הבעיות שלו. אני חייבת להגיד שאני שמחה שאני לא מנסה לחפש את המיניות שלי בעולם הדיגיטלי. זה הרבה יותר מפחיד משזה היה בעבר, ונדמה שילדות ונערות מרגישות את הצורך לחשוף את עצמן בדרך מינית , אחרת אף אחד לא יבחין בהן. זה ממש קל מדי וזו הסיבה שזה כל כך מסוכן ועצוב".
כמה קשה לך לייצר בגיל מבוגר הזדהות עם חומרים שכתבת לפני שנים? זה אפשרי בכלל להזדהות עכשיו עם חומרים שכתבת בגיל צעיר כל כך ולשמור על אותה רמת אותנטיות?
"אני מתחברת בקלות לכל השירים הישנים שלי, כי במידה מסויימת הם נכתבו בכדי לעזור לי להתגבר על הבעיות שהתמודדתי איתן. אני מוצאת שהבעיות האלה מוצאות את דרכן חזרה לעתים קרובות, ולפעמים זה עוזר לי להיזכר שהתגברתי עליהן בעבר, לפני שאוכל לעשות זאת שוב. אני מניחה שאנחנו אף פעם לא מושלמים. כולנו ביחד עם המאבק שלנו על פני האדמה. קשר ושייכות עבורי זה הדבר הכי טוב שיש. זה הדבר הכי חשוב".
בעוד היצירה המסויטת שלך מאוד מוערכת, גם אם האסתטיקה שלה לפעמים ילדותית באופן מכוון, שירי האהבה שלך לא זוכים לאותה הערכה. למה את חושבת שזה כך?
"אני דווקא חושבת ששירי האהבה שלי זהים לשירים האפלים יותר. גם הם עוסקים בניסיון להבין בעיה על ידי ראייה ובחינה של כל הצדדים. לעתים תכופות התקשורת נוטה לדבר על הדברים האפלים יותר, בגלל שכל החדשות הטובות אינן באמת חדשות עבורה. רק דברים רעים ראויים למקום בחדשות.... עצוב, הא?".
ליסה ג'רמנו תגיע לישראל לשתי הופעות אינטימיות באוזןבר בתל אביב.
2 במאי - מופע חימום של רותם אור, 3 במאי - מופע חימום של אפרת בן צור. כל הפרטים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם