נחמד, נחמד מדי: "אורחים לרגע" הוא סרט כיפי, לא יותר
סרט הביכורים של מאיה קניג חינני והגיבורה הצעירה שלו כובשת, אך הוא נחמד בכל מחיר ולכן מתקשה להתרומם
''אורחים לרגע'', בימוי: מאיה קניג, ישראל 2011
סרט התבגרות חינני ובלתי שגרתי זה מתוצרת ישראל משתדל לפסוע בנתיב הבדוק שנכבש לפני כמה שנים בידי סרט האינדי "מיס סאנשיין הקטנה", שחגג בגדול בקופות אמריקה. המתח בין ילדה הזקוקה להדרכה ולהשגחה לבין מבוגרים שאינם מסוגלים להעניק לה זאת (בעיקר משום שהם עצמם תקועים עמוק בגיל הינקות) מתבטא ב"אורחים לרגע" לא רק בסימביוזה הפגומה שבין הבת לאביה, אלא בעיקר במעטפת האירועים החיצונית שבה נכלאה העלילה. מדובר בזמן קריטי מהבחינה הלאומית-ציבורית, ימי הקיץ ההוא של מלחמת לבנון השנייה, כאשר בני הדור המבוגר בארץ שקעו עד צוואר במשחקי וידיאו מסוכנים שהניעו בתנופה רבה מדי צעצועי מלחמה. מובן שבמקרה הזה הילדה הזנוחה מוצאת לה נוחם רק בזרועותיו של חייל חננה, שצה"ל הלוחמני מקיא מתוכו.
העלילה הפשטנית במקצת מציגה את ליבי, ובייחוד את שאול, אבא של ליבי, כמתחזים התופסים טרמפ נוח על מצב החירום שבו שרויה ארצנו הקטנטונת והסוערת. מחופשים לתושבי אזור הלחימה בגליל שאולצו להימלט מביתם אשר בצפון הרחוק, מוצאים השניים מקלט זמני אצל משפחה אומנת בעין כרם. שם, בתוככי משפחה מנוכרת החיה בין חפצי נוחות, משתדלים ליבי ושאול לאחות מחדש את הקשר הלא בריא ביניהם. מובן שאירועים חיצוניים הקשורים לאופני התפקוד הלקוי של בני המשפחה המארחת פוגמים בתהליך מורכב זה, המעומת לא הרף עם משברוני התבגרות קטנים - של אבא, ואפילו של ליבי הבוגרת ממנו בהרבה.
"אורחים לרגע" הוא עבודת הביכורים של הבמאית קניג, שעד כה עסקה בעריכת סרטים. מגע יד נינוח ובלתי מלחיץ מסייע לה בהעברה קלה, אולי קלה מדי, של הסצנות הנחמדות וגם הנחמדות פחות של הסרט. דומה כי הרצון הנחוש להיות נחמד כמעט בכל מחיר עם קהל הצופים הוא שמצמיד אזיקים
באופן חד וברור "אורחים לרגע" משמש כמסע ניצחון לאליה ענבר הצעירה, שמגלמת בחן טבעי את דמותה הכובשת של ליבי הנטושה. גור בנטביץ', שמבצע את דמות האב הליצן, מגייס את כל עתודות יכולת הביטוי שלו, כפי שכבר באו בעבר לידי ביטוי בסרטים שביים ("כוכב כחול", "משהו טוטאלי"), ויוצר דמות אנושית פגומה לגמרי השלמה עם עצמה ועם מעשיה. לכאורה מדובר בעבודת משחק מורכבת ביותר, אך לאורך הסרט כולו ניכר שבנטביץ' כמו שולף אותה מהשרוול באופן הכי טבעי והכי קרוב למציאות היומיומית, החוץ-קולנועית, שבה הוא מתפקד בדרך כלל.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום סרטים וקולנוע -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם