עברית של פעם: עברי לידר מדבר על האלבום החדש
עברי לידר מוציא את "מישהו פעם", סינגל ראשון לקראת אלבום חדש, לוקח פסק זמן מאלקטרוניקה וחוזר לפסנתר
אוהב לעבוד בכל מיני סגנונות ועולמות. עברי לידר צילום: רונן אקרמן
ארבע שנים עברו מאז הוציא עברי לידר את אלבומו האחרון. ארבע שנים שבהן שינה פאזה, הפך לחצי מהצמד המצליח TYP והשתקע במחוזות הפופ האלקטרוני, שעד אז נהג לבקרם בתקליטיו הקודמים. אבל הסינגל החדש שלו, "מישהו פעם", שיוצא היום ומקדם אלבום בעל אותו שם שייצא באוגוסט, לא נשמע בכלל כמו מסיבה רבת-משתתפים.
כבר מההאזנה הראשונה ברור שמדובר בשיר עברי לידר קלאסי, שילוב בין "מלטף ומשקר" ל"זה לא אותו דבר". סוג השירים שחוזרים לחקור את הנושאים שבהם הרבה לידר לעסוק
בעבר: אהבה, חרטה, הפחד לאבד את עצמך בתוך קשר אל מול הרצון לחיות חיים מיידיים ומלאי הפתעות. אין זה מפתיע בהתחשב בהחלטתו של לידר לעבוד שוב עם יועד נבו, מי שהפיק את שני אלבומיו הראשונים. "יועד ואני עשינו פה ושם דברים קטנים וכל הזמן שמרנו על קשר", הוא מספר. "אבל באמת התרחקנו קצת מוזיקלית. הוא עבר ללונדון, הצליח שם מאוד ועשה דברים גדולים, ואילו אני עשיתי את הדברים שלי. אני נורא אוהב אותו אישית, אוהב את הגישה שלו למוזיקה ואת ההפקות שלו. האיש גאון".
התגעגעת לגיטרות, לפסנתרים ולרכות אחרי כל האלקטרוניקה?
"האמת שכן, בגלל שאני אוהב לעבוד בכל מיני סגנונות ועולמות. למשל בשיר הזה, שנכתב בפסנתר. בדרך כלל אחרי שאני מתעסק הרבה במוזיקה אלקטרונית, הפסנתר קורא לי מפינת הסטודיו. למרות שבתקליט עצמו יש הרבה מהכל. יש גם דברים אלקטרוניים, אבל אלקטרוניקה שונה משל TYP".
צפו בקליפ ל"מישהו הפעם", שיר הנושא מתוך האלבום החדש:
הבחירה לעבוד שוב עם יועד נבו אחרי 15 שנה היתה מרצון לחזור לשורשים המוזיקליים?
"יועד מעניק לי המון רוגע וביטחון, ואלו דברים שנורא רציתי להרגיש. רציתי לעשות תקליט באווירה רגועה ובתחושת הביטחון הזאת שיש לי איתו, לצאת איתו לאיזו הרפתקה. זה לא לחזור לשורשים המוזיקליים, אלא רצון לחזור למפגש עם הבן אדם הזה. בסופו של דבר, 15 שנה אחרי 'מלטף ומשקר', שנינו באים לתהליך ממקום אחר, אחרי הניסיון שצברנו, וזה הורגש בעבודה. גם השהות אצלו בלונדון היתה חוויה שונה כי היא מנתקת אותך ונותנת לך שקט לעבוד. זה דבר טוב".
המסר בסוף השיר מרגיש כמו חרטה על הצורך בחיפוש אחר חוויות. אתה באמת מרגיש ככה?
"באיזשהו אופן זה מדבר קצת על הפחד מלהיות במקום המתחרט, שהוא קשה מאוד. מקום שבו אתה מבין שדפקת משהו בגלל שאתה דפוק. על הפחד מלהיות שם ולא לעשות את הטעויות שאתה לא רוצה לעשות. מנגד, יש לך אופציה לחיות חיים קסומים ומרתקים. אבל אין באמת תשובה, לא נגיע לפתרון".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם