בית ספר למוזיקה: מה באמת קורה ביום אודישנים של "כוכב נולד"?
מירי מסיקה קצת רועדת כשאל השולחן מתיישב הרכש החדש והאליל שלה, גידי גוב. משה פרץ מתעקש להזכיר לכם שהוא לא נמצא כאן על תקן תחליף מרגול. יומם וליל ברחבי ישראל עם שופטי עונת העשור של "כוכב נולד", האנשים שעל כתפיהם מוטלת המשימה: לשכנע אתכם שזו תוכנית הכישרונות הכי טובה באזור
את הדרך החוצה יעשה עם טמירה ירדני, מפיקת התוכנית, שתשוחח איתו ארוכות. למרות הסיטואציה והמתמודד העקשן, קשה לא לגלות אמפתיה. "כוכב נולד" מהדהדת את כוחה, מותחת שרירים: נינט, שירי מימון, סקעת, מארינה מקסימיליאן-בלומין, רוני דלומי, עידן עמדי, עומר אדם, לירן דנינו. השמות עולים שוב ושוב, חורכים את תחנות הרדיו, לאמור אלו הקבלות, תעשו אתם את החשבון. הנערות שצווחו את "ים של דמעות" ב-2003 גדלו ובאו גם הן. חלקן מפוצצות מניירה, חלקן מנסות להסתיר. גם הבנים בקדחת, מדמיינים קיסריה ובארבי. אולי תצא נינט מעודכנת, אולי ייפלט סקעת חדש.
עייפות? שובע? שחיקה? ב"כוכב נולד" (שחוזרת למסך ערוץ 2, קשת, בשלישי הקרוב ב-21:00) מזדעזעים אפילו מהרעיון. "הפרמטר היחיד שיש לי הוא אני", מסבירה ירדני, "אם אני משתעממת, אם זה מעניין אותי, אם יש או אין לי שובע. יש כאן מתמודדים השנה, ואת זה אני אומרת בריש גלי, מהטובים שהיו. נבחרת יוצאת דופן. אז כל הדיבורים על שובע ייפתרו ברגע שאיזו ילדה מהצפון תפתח את הפה. אתה תתרגש ולא יהיה לך אכפת ממה שהיה, יהיה, או הווה".
בחלקת הוואנביז - אם נדמה שהחלום תש כוחו, שהזוהר הועם - המציאות רואה כוכבים בעיניים. המוטיב השולט - תושבים חוזרים. שבטים-שבטים הם באים, בקיאים בנעשה, לאודישנים שנערכים השנה בכל רחבי הארץ, מצפון ועד דרום. מאילת עד פתח תקווה, מעכו עד ירושלים. נערות מטופפות אל הבמה בעקבים, נערים מגודלים מתחננים על חייהם.
הלך הדיסטנס, אני זורק לו בהפסקה. "נכון, נכון", הוא מאשר. "אבל אל תשכח שאנחנו אצלם בסלון ויש להם הרגשה שהם מכירים אותנו. זה הבדל נורא גדול בין זה לבין לראות כוכב קולנוע שהוא רחוק ומרוחק. טלוויזיה זה דבר נורא קרוב. אנשים שואלים אותי ברחוב 'צדי, מה שלומך?', כיוון שאתה חבר שלהם, הם מדברים איתך".
חלק מתסמיני ריבוי תוכניות המוזיקה?
"תשמע, הדור החדש הרבה יותר משוחרר, פחות מתרגש. אני לפני אודישן לא הייתי ישן חצי שנה קודם. לפני 30-20 שנה , כשזמרת כמו ירדנה הייתה צריכה להופיע בקדם אירוויזיון, אני הייתי עובד איתה חודש ימים על השלוש דקות האלה, ואז היה כדור הרגעה ולא הרגיש נוח. פה הם באים, שרים נקי עם תזמורת חיה, מצטלמים, שידור חי ושום דבר! לא יעזור, זה דור אחר".
בינתיים מזייף בגבוהים נער צעיר, קולו רועד מהתרגשות. את מירי מסיקה הוא כבר כבש. "הוא עושה לך עיניים", מגלה צביקה הדר. "עד שמישהו עושה לי עיניים", היא עונה ומעבירה את הבחור. זה ממלמל "לא תתאכזבו", וממהר לרוץ לחברים. "יאללה, נוסעים לאילת!", נשמעות צעקות מבחוץ. ומה אחרי מחנה האימונים באילת? אלוהים גדול. "אני מעבירה כמעט את כולם", מאשרת מסיקה, "זה בלתי נסבל. בא לי להרביץ לעצמי".
דור "כוכב נולד" הולך, הבא אחריו כבר באודישנים. השנה לקחה הפקת התוכנית את הקונספט לטיפול 20 אלף. מתיחות, שיפוצים, הזרקות פה ושם. אפילו מיטלמן מסתובב מתוח. המתחרה שקמה ממול, הקולגות מבית "אייל גולן קורא לך" והאחות הקטנה "בית ספר למוזיקה" - כל אלה חייבו את "כוכב נולד" להתחדש. הצהרת הכוונות מתחילה בתפריט המוזיקלי. בעוד המתחרים מ"רשת" פתחו את הדלתות לאדל, קולדפליי וסי-לו גרין, ב"כוכב נולד" שברו חזק לסשה ארגוב פינת להקת הנח"ל. רשימת מאה קלאסיקות ישראליות הורכבה, ממנה צריך כל מתמודד לבחור שיר אחד לשלב האודישנים. תגידו ציניות, תגידו התרפקות מיותרת - דבר לא מטשטש את הניחוח הערב לחושים. אתם זוכרים את השירים - מהיאחזות הנח"ל, מהימים היחפים של בנימינה, ימי חופים והרדופים. החיטה צומחת שוב, הפעם בחיק בני 17. בימים כתיקונם, תגיד חווה אלברשטיין - הם ידפקו מבט של "אפליקציה חדשה? שלח לינק".
"עניינה של 'כוכב נולד' זה בעיקר שירת ארץ ישראל", מסביר הרכש החדש והנוצץ בשולחן השופטים, גידי גוב. "שרים פה בעברית למרות שיש כאלה שיכולים לשיר באנגלית, ואותי באופן אישי זה פחות מעניין. אני רוצה לראות איך האמן הבא של מדינת ישראל שר בעברית. לא איך הוא יודע לחקות את סטיבי וונדר".
"עשר שנים הביאו כמה דברים מהותיים", מוסיפה ירדני, "מוזיקה ישראלית נחשפה לכל הגילים ושכבות הציבור - נחמד שבתי ספר שרו את 'הנני כאן' במסיבות סיום. מי ידע חפר? אין להם מושג. נחמד ששרים אלכסנדר פן, וילנסקי, סשה. בישראל יש אנשים שמה שקושר אותם זה השפה, התרבות, המוזיקה. עשינו משהו בזה. אני יכולה לסמן 'וי' גדול".
את השינוי הטכני היו מסכמים ב"ארץ נהדרת" בשתי מילים - קחו טאבלט. כל שופט מצויד באחד שבו הוא מסמן ירוק - כלומר עובר, או אדום - לא עובר. במקרה של שוויון, לכל שופט יש זכות וטו מוגבלת. גם הפורמט עודן, התרכך. פחות הדחות, יותר זמן מסך לכל מתמודד, הרבה פחות מסרונים. עם או בלי קשר לפרשיית ההצבעות המזויפות בעונה הקודמת, בהפקת התוכנית החליטו למזער את הנוכחות הסלולרית. "יהיו הרבה פחות הצבעות קהל", מאשרת ירדני, "בהתחלה בכלל לא נדיח, אחר כך השופטים יבחרו את המודחים ובסוף הקהל יבוא. צריך להתחבר למתמודדים, לדעת מי הם ומה הם, בלי להדיח אותם. לאורך העונות תמיד הדחנו בתוכנית הראשונה מישהו שראינו פעם אחת, צריך לתת להם ביטוי ואז להחליט". עד שלב העשירייה האחרונה, המתמודדים יודחו על ידי ועדת "מושבעים" מקצועית (בדומה ל"בית ספר למוסיקה"), ואחר כך תחזור הזכות לידי הקהל.
עוד שינוי אחד, אזוטרי כמעט, הוא זה שנעשה בהרכב שולחן השופטים. מרגול ושגיב טיירי אאוט, משה פרץ אין. יאיר ניצני, אחרי עונה אחת, החליט שמספיק ודי, וגידי גוב, הוא ולא אחר, נשלף בהפתעה והצטרף לוותיק השופטים צדי צרפתי, ולמירי מסיקה, שנה ב'. אחרי פרשיות מרגול ותמר יהלומי, גוב הוא הג'וקר, האושיה שמחברת את "כוכב נולד" למעגן הלגיטימציה הישראלי.
ולג'וקר, על 61 שנותיו, כואב הגב. לגוב מותר לעמוד אחת לרבע שעה, להתמתח קלות ולחזור למקום. גוב יושב מאחורי שולחן השופטים, כרית סועדת אותו מאחור, והוא מתפוצץ מצחוק. לבד, סולו. רק הוא ומתמודד הלום שענה על שאלה סתמית - מקום עבודה, לימודים. הצחוק מדביק את כולם. כשהוא נרגע, גוב לא ממהר להתלהב מכל אפרת גוש פוטנציאלית ששרה על סתיו ופרחים. אחת דווקא כן תפסה אותו. "בחורה קטנה שפתחה פה וזה היה פשוט מרגש", הוא מספר. "נסים כאלה קורים מדי פעם. אני חושב שהיו שניים-שלושה שריגשו. אני מדבר על הריגוש. יש כאלה ששרים מצוין וזהו. זמרים טובים, שיש להם קול טוב".
הרוב , התרשמות שלי, לא עושים לך את זה.
"גם בדור שלי היו אנשים לא מוכשרים, הרבה. אני חושב שזה דור שספג יותר חינוך, שהגיע מלהקה צבאית. היום זה יותר מהר. אין להם זמן אז הם צריכים לעוף על הדברים האלה, הבחינות קצרות, אחרי זה הם יעשו דואטים, זה נורא מהר. אצלנו, עמדת על במה ודני ליטאי אמר לך מה לעשות ויאיר רוזנבלום עשה לך עיבודים. עבדת על תוכנית שלוש שנים, הופעת בפני שבעה חיילים או אלף. פתאום הפנמתי משהו - היום כולם הולכים להכל. כולם פשוט הולכים להכל. ואם הם מצליחים להתקדם שלב אז הם נשארים".
מעל הכל, ההצטרפות של גוב היא מחווה לשופטת ולמעריצה, מירי מסיקה. "אני רק מטרידה אותו כמו גרופית מטורפת. לאט לאט זה עובר לי", היא מודה, "אני נרגעת כי אני רואה שהוא מתחיל לסבול מזה. מה, זה גידי גוב!". לשכנוע אחראית ירדני. "כולנו ותיקי קרבות, ישישים", היא אומרת. "עשינו הרבה דברים ביחד לפני, ומאוד רציתי אותו כי העשייה המרובה שלו נותנת משקל למה שהוא אומר וגם הטעם שלו נהדר בעיני. השיח בשולחן הוא מאוד מיוחד, ומאוד אינטליגנטי ומנומק".
אבל הגבה, הו הגבה הלאומית, הורמה לקצה הקודקוד עם פרסום הליהוק. גידי גוב, "כוכב נולד"? הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? תמשיכו לצקצק, גוב לא שומע, גידי לא מתרגש. "הרבה שנים דובר על זה ופתאום הייתה לי פגישה עם טמירה ואמרתי 'רגע, שנה עשירית'. פשוט ככה. שאלתי את משפחתי והם אמרו לי 'לך תעשה את זה'. אני זמר. אני עושה את זה כי זה נעים לי".
והביקורת, לא מפריעה לך?
"בחיים שלי לא עשיתי משהו מתוך מחשבה מה יגידו. עשיתי טעות או שתיים אבל לא בהקשר הזה. שאלת על הרמת גבה - אני שואל אנשים שאני מכיר, לא הרבה כי אני לא מסתובב, וקיבלתי רק פרגון. אמרו לי 'תעשה את זה, זה נחמד לאללה'. אני לא יכול להגיד 'יואו, מה יגידו עלי?', אני אוציא שיר אז 'יואו, מה יגידו על השיר הזה?', אעשה פרסומת 'יואו, מה הוא עושה?'. אני משתדל שההחלטות שלי ייפלו טוב. שתיים-שלוש נפלו לא טוב, אז לא".
אבל גם רוח הקודש הירושלמית לא מטשטשת את האקס פקטור. מין פיל שקוף, אוחז מיקרופון ומסמן "וי". לכל האודישנים הוא מגיע, רוחו מרחפת מעל. משקר מי שמכחיש. The Voice, תוכנית הכישרונות של המתחרים, קמה לראשונה כמתחרה ישירה ל"כוכב נולד". אחרי ארוחת הצהריים מתפנים השופטים לסבב ראיונות לתוכניות ואתרי הבידור. שם הצ'ילבה עולה מכל פינה, השופטים שומרים על דיפלומטיות מנומסת, מירי מסיקה כמעט מצליחה. ממקומה בשולחן השופטים, אגב צפייה בסרטונים של הבת, היא קולטת את צביקה הדר מתראיין. "צביקה", היא מתפרצת, "אני מה-זה לכלכתי עליהם, לא נעים". "אני יודע, חבל", מגיב הדר. "אני אומרת את האמת", היא עונה. אחר כך היא מסבירה ברצינות: "להיות זמר זה לא רק הקול. צריך אישיות, עיניים. אין מה לעשות. זה גימיק נורא נחמד, אבל הוא מתאים בדיוק לשלב אחד. אחרת כל התוכנית הייתה צריכה להיות עם הגב. דברים לא באמת עובדים ככה".
אבל זה יצר סוג של רענון.
"אני נורא נהניתי מזה, אני מודה. אמרתי לך, היה לי כיף ברמה הטלוויזיונית. אבל באמת, זה לא קשור למראה, ליופי. יכול להיות בנאדם שמן ומכוער שהוא נורא כריזמטי, שהוא מביא משהו, שאתה נדבק אליו. אי אפשר להסביר את זה. זה האקס פקטור".
חוץ מאביב גפן, שרית חדד ומשב הרוח האמריקאי, The Voice ייבאה ריהוט מתוחכם. כיסאות, ועוד מסתובבים. הטריק, בכל אופן, תפס. ב"כוכב נולד" ממהרים לצנן את ההתלהבות מהגאדג'ט. "אחרי עשר שנים קמה תוכנית, שעשועון מוזיקלי, שבזה יתרונו ובזה חסרונו", אומרת ירדני. "יתרונו שזה ממש משעשע לראות אנשים לוחצים, מסתובבים, מתווכחים - מדליק. חסרונו שמאוד קשה להיקשר למתמודדים. לא באשמתם, באשמת הפורמט. אחרי ההסתובבות, תוך שנייה הבנאדם נעלם וקשה להיקשר אליו. שופטים זה מדליק וצחוקים וזה נפלא, להסתובב על הכיסא זה עצום, עד שילד או מישהו פותח את הפה. מרגש אותך או לא - בזה נבחנת התוכנית".
צרפתי, בכנות אופיינית, מבקש לחסוך ממנו התנגשות דיפלומטית. "אני צריך להיות מאוד מאוד זהיר כי אני לא אדבר נגד, יש את התוכנית, נו, איך קוראים לזה?".
The Voice? אתה לא מכיר את זה, אהבתי.
"זו סתם צורת דיבור, זו הייתה תוכנית מצוינת אבל אני חושב שאנחנו הרבה יותר ממוקדים, הרבה יותר פשוטים. אין פה גימיקים. זה מאוד נטו, מאוד נקי. זה לא שונה משום תוכנית כישרונות מלפני 40 שנה שהייתה ברדיו. הדבר היחיד זה המסרונים".
באחרונה רבו הפרסומים סביב עתידה של "כוכב נולד". תשנה פורמט, תצא לחופשה, תחליף לחלוטין את הרכב השופטים. חלק מהשינוי, פורסם, יגיע בגזרת הדאחקות. פרקי האודישנים מתהדרים בכל עונה בכמה זמרי מקלחת עם מודעות עצמית מתחת לקו האדום. בדרך כלל זה נגמר בזיוף מהדהד, שופטים מתפקעים, צ'פחה, היה נעים, ביי. ב-The Voice ויתרו על הזייפנים, ב"כוכב נולד" הפחיתו מינון. "אני חושב שזה נהדר, שבלי זה אין תוכנית", פוסק גוב. "זה לב התוכנית. זה אחד הדברים הכי נהדרים. נורא משעמם לראות תוכנית עם המון אנשים ששרים יפה. זה צד שמעניין להראות כי אלה אנשים שבדרך כלל השירה רחוקה מהם וזה משעשע מאוד".
ובכל זאת, זה מתכון לביקורת.
"בסדר, אבל זה לא לשבת ולהגיד 'בוא'נה, אתה אידיוט'. זה לא כזה. הגיעה לפה הבוקר אישה, נתנה פה מופע מרהיב, עמדה פה 20 דקות, עשתה לנו מופע סטנד-אפ מטורף. היא במלוא חושיה, קוסמטיקאית, אישה טובה, עלתה לארץ מארגנטינה. היא שרה באופן דרמטי כל מיני שירים, היא מקסימה והיא יודעת את זה. אנחנו לא יושבים וצוחקים עליהם. יכול להיות שיש את האופי הזה, לא לכסח כל כך. אני חושב שאנחנו צוות כזה. צוות נחמד".
על רקע הנבחנים, כמין תיאום ציפיות, מסכים עם תמונות מתחלפות. רגע גבסו, רגע חגית יאסו (זוכת העונה הקודמת). מסביב מצלמות, אנשי צוות ומוניטור מרכזי. ירדני ואחראי המתמודדים סיון יאנג עוקבים בדריכות. מדי פעם מצטרף יואב צפיר. זו לא הפעם הראשונה שהם רואים את המתמודדים. אלפים מנסים להתקבל מדי עונה. אחרי סינונים וליהוק ראשוניים, מגיע שלב הוועדות. כמה מאות בכל יום, חצי אצל ירדני, חצי אצל צפיר. ממאה יעבור אולי אחד, אומרת ירדני. "אני חייבת לראות את כולם", היא מוסיפה.
גם מול השופטים, הרף שולח אחר כבוד את המתמודדים חזרה למקלחת, אולי ללהקה צבאית. מעטים עוברים.
בינתיים, בלובי היכל התרבות בפתח תקווה מחכה עומר. הוא בן 26, הגיע מראשון לציון בליווי גיטריסט שתקן. לומד ברימון, הוזמן לאודישנים בליהוק, נלהב ולויאלי עד כדי חשד. עד שהתעלומה נפתרת. לפני כמעט עשור התמודד בעונה השנייה והגיע ל-30 האחרונים. עכשיו חזר לסיבוב נוסף. "לגמרי דור שני", הוא מאשר. "עברתי מאז דרך, לא נעים לי להודות בזה, אבל די בגלל 'כוכב נולד'. כשהייתי בן 16 אמרתי זה תחביב, לא קריירה, ובאו 'כוכב' ואמרו 'תסתכל, דווקא כן'. כאילו, יש מקום לזה בארץ.
התפוצצות פרשיית מרגול בקיץ האחרון שבעקבותיה פרשה משולחן השופטים, השאירה חלל. מה חלל, תהום פעורה. משה פרץ הוא צמר גפן מתוק ליד הצנענית. שולחן השופטים שינה זווית. כיוון כללי - רגוע. רק אל תגידו לפרץ שהוא על תקן מרגול. "באמת, כולם כבר שאלו אותי על זה", הוא אומר. "תעשו כבוד למרגול. על הבמה היא פרגנה לי, אני אוהב אותה מאוד ואני זה אני. אני בא בשביל לתפוס משבצת שלי. אני לא צריך להיות רשע".
אתה מסוגל לתת למתמודד בראש? התדמית שלך מאוד נקייה, חביבה.
"למה, אם אני אומר את האמת אני פחות חביב? אם אומרים את האמת זו הדרך הכי טובה, אין בוז מהקהל. הוא יודע להבחין. אם זו שירה חובבנית לקריוקי בלבד, אני אומר את זה. אני לא מוליך שולל אף אחד".
"מרגול היא משהו. אין לה תחליף", מודה מסיקה. "היא יחידה, כולה לב. תחשוב איזו זמרת מזרחית יש שמתבטאת ככה, כל כך חריפה וחדה. עזוב מזרחית, איזו זמרת בכלל. היא בנאדם מאוד ייחודי. אי אפשר להחליף אותה".
מה יכסה על זה?
"זה לא יכסה, זה משהו אחר. משה הוא עולם אחר. האמת היא שזה די על מי מנוחות. זה לא אומר שאין ויכוחים ושזה לא מעניין. אני נהנית נורא לשבת ליד גידי. זה מוציא ממני משהו אחר".
על הדרך, על גלי המשבר, צצה גם שאלת השאלות, עד מתי? ירדני לא מסנדלת את עצמה בתאריכים. "כשנולד נכדי בן, היום הוא בן חמש, שאלו באיזו מסיבת עיתונאים 'עד מתי?' אמרתי 'עד שבן ילך לצבא'. אז יש עוד 13 שנה. זה הכל דיבורים. תהיה לנו עוד עונה מרגשת וטובה ובאופן טבעי תהיה אחריה עוד עונה".
והפרסומים על הגישושים של קשת בכיוון "אקס פקטור"?
"מוכחשים בכל צורה על ידי, על ידי קשת ואבי ניר. אנחנו לא קונים פורמטים, אנחנו ממציאים. גם 'בית ספר למוזיקה', גם 'כוכב נולד' שהתחילה לפני 'אמריקן איידול'. שיירגעו כולם. הרי אם לא היינו לפני האמריקאים החזקים האלה הם היו נותנים לנו לעשות את זה? בחיים לא. למה אני צריכה אותם? יש את 'כוכב' ועושים בו אבולוציות, כיף".
כיף גם לסתיו. עובדה, גם היא, כמו אליקו לוי, חזרה לאודישנים. זו פעם שנייה. בפעם הקודמת עברה ונפלה במחנה האימונים. סתיו שרה את "אור גדול". מסיקה מתעטשת, צרפתי מסתייג. "אני בעד", הוא אומר, "אבל משהו חסר". "אם היינו בתוכנית אחרת הייתי מסתובבת אליה", יורה מסיקה בלי להתבלבל. "מה, נגיד 'מאסטר שף'".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם