יוצאת לאור: רותם אור משיקה בהופעה את אלבומה המצוין
העובדה שרותם אור הקליטה את אלבום הבכורה שלה Hard Magic לבדה בבית יוצרת שיחה מורכבת ואינטימית בין היוצרת למאזין. מחר (חמישי) היא תשיק אותו בתיאטרון תמונע
עולם פנימי עמוק ומרובד. רותם אור צילום: רוני כנעני
את Hard Magic הקליטה רותם אור באולפנה הביתי, מול המחשב, תוך שהיא מנגנת בעצמה כמעט את כל התפקידים הכליים, ומעבדת ומפיקה את כל שירי אלבומה המלא הראשון. שלטון היחיד של אור והאינטימיות בין היצירה ליוצרת, בהנחה שבחלק גדול מהזמן בחדר ההקלטות לא היה איש זולתה, התוו את אופי האלבום. זהו אלבום אישי, שספק אם היה נשמע כפי שהוא נשמע אילו היה פרי של שיתוף פעולה. יש בו דקויות שהן תוצאה של חיפוש קפדני אחר הצליל הנכון ומיקומו, עבודת איתור וליקוט שדורשת זמן, ריכוז וחופש פעולה, שקל יותר לקבל בהיעדר שותף שמנסה להטביע את חותמו או שנוכחותו דוחקת להתקדם הלאה לפני שסבלנותו פוקעת.
התוצאה היא שיחה מורכבת, שנונה ואינטימית בין שתי נפשות בלבד: זו של היוצרת וזו של המאזין. גון קולה הענוג והמלטף של אור, לחישותיה הפתייניות לעתים, אפקט ההדהוד שעוטף את השירה, הצלילים החמים והאווירה הסוריאליסטית שאופפת את האלבום מקנים לדיאלוג איכות ארוטית. הטקסטים באנגלית זורמים בטבעיות בין הרהורים על החיים לדיבור פנימי, לפנייה אל אהוב. תיאורים נפשיים ומשפטים מטאפוריים מנוסחים במקוריות ובשפה עשירה ומרכיבים עולם פנימי עמוק ומרובד. בין לבין מופיעות דגימות של קטעי ארכיון מוקלטים ובהם דוברים שונים, בעלי טון שונה (דידקטי, מטיף, יבשושי או דרמטי), התורמים לשירים שורות שההקשר שלהן למלל המושר יותר משתמע ממפורש.
המוזיקה היא תמונת מראה של התוכן המילולי; היא לא מצייתת למבנים הרמוניים מקובלים, מקוטעת ומנוקדת בתפקידים שמופיעים לרגע ונמוגים. שיר יכול להתחיל באקורדים מפורקים של גיטרה אקוסטית, ואז לעבור לכלים אורקסטריים ומשם לדגימת קול או לאפקט מעוות.
ואולם, אחד ההישגים באלבום הזה הוא שזירת סך המרכיבים לכדי מבנה אסתטי שלם ומגובש. לא תמצאו כאן פזמונים חוזרים. היופי ב-Hard Magic לא מתובנת, אלא מורכב מאינספור רגעי חסד. אור ציינה בראיונות קודמים את ה-Books ואת ה-Band Beta כמקורות השראה, ואלו מורגשים בעיקר בליבת השירים, במבנה שלהם, ופחות במעטפת. גם ביורק היא מקור השפעה בולט באלבום, אולם בגרסה אוורירית ומשוכללת יותר.
בשונה מהמופע האקסטרווגנטי והמוחצנות של הזמרת האיסלנדית, אור חרישית ומסתורית יותר, ומצטיינת בדיכוטומיה מופלאה בין שבריריות שעולה מתוך הטקסטים והנימה הנוירוטית לפרקים של השירה לבין עוצמה, ביטחון עצמי שניתן להגדיר ככריזמה. המתח בין הקטבים תורם גם הוא חושניות לאלבום. אולם זוהי אינה התעלסות שמחולקת לתנוחות או מהסוג הפראי והבוטה. התרגיל פה הוא נגיעות באזורים של עצבים רגישים, ליטופים במקומות הנכונים, לחישות מתגרות, נשיקות רטובות על העורף. בשיא האקט אתה תוהה שמא זה חלום.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום מצעדים וביקורות מוזיקה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם