ראשי » תרבות » ספרות » על הפרק

על הפרק: מיכל בכר מתארת את עולם הריאליטי מנקודת מבטם של בני נוער

ספר הפרוזה הראשון והמדובר של מיכל בכר מתארת בנאמנות את עולמם של בני הנוער היום, על שפתם, מערכות היחסים שלהם והשפעת תוכניות הריאליטי והפייסבוק על חייהם. פרויקט מיוחד לשבועות ולקראת שבוע הספר

 
כוכב אחד שלי 

אף פעם לא תיארתי לעצמי שהחיים שלי יכולים להשתנות עד כדי כך בגלל תוכנית טלוויזיה. כאילו יום אחד הייתי שיר מ-ז' 2 שיש לה רק עשרים חברים בפייסבוק וחברה אחת אמיתית במציאות, ולמחרת הייתי שיר כרמי, אחות של תומר כרמי שכולם מכירים מהטלוויזיה. 

>> מיכל בכר דיברה איתנו על הספר

אף פעם גם לא חשבתי שלהיות אחות של תומר זה כזה כבוד, כי מאז שאני זוכרת את עצמי הוא עשה הכול בשביל לעצבן אותי. תומר בכלל לא דומה ליובל, אחיה הגדול של רוני סֶגַל, החברה שלי, שכל הזמן דואג שהיא לא תהיה עצובה. אבל רוני אומרת שיובל בסך הכול גדול ממנה בשנה וחצי וזה שאבא שלה עזב את הבית, לא הופך אותו לאבא החדש שלה. ושיעזוב אותה בשקט, כי  אמנם קוראים לה רוני אבל זה לא אומר שהיא צריכה להיות שמחה כל היום.

לתומר אף פעם לא אכפת אם אני עצובה או לא. תמיד הוא צוחק עלי שבטח אבא ואמא עשו טעות בבית החולים והביאו אותי במקום את אחותו האמיתית, כי לא יכול להיות שהוא יצא כזה קוּל ואני כזאת חנונית. ופעם אחת בתחילת השנה, כשרק עברתי מהיסודי לבית הספר החדש, שיש בו גם חטיבת ביניים וגם תיכון, הוא עבר לידי בחצר עם החברים שלו מכיתה י' ואפילו לא אמר לי שלום. כך שבטח לא תיארתי לעצמי שמהאח הזה ייצא לי משהו. למען האמת, עד עכשיו אני עוד לא מאמינה שזה אכן קרה. 

אמא, שבדרך כלל לא מתלהבת מתוכניות ריאליטי, אומרת ש"מה שבא בקלות, הולך בקלות". אבל זה די צפוי מצידה. הרי עד לפני שבוע היא לא ראתה אפילו פעם אחת את התוכנית "אתה הכוכב הבא", לא ידעה מי זו ליאֶל, המנצחת הגדולה של העונה הראשונה, ובטח שלא הבינה איך ג'סטין בּיבּר נהיה כוכב כזה גדול רק מלשיר ביוּ-טיוּבּ.

בלילה, במיטה, נזכרתי בשיעור תקשורת, כשאיילת המורה דיברה איתנו על האופן שבו השתנתה מפת לוח השידורים בשנים האחרונות, כשתוכניות הריאליטי תפסו תאוצה והפכו לחלק מרכזי משידורי הטלוויזיה ומתרבות הצפייה. המורה גם הראתה לנו כיצד עם השנים התפתחו והשתכללו תוכניות הריאליטי. לשם ההדגמה היא הקרינה לנו קטע מגמר העונה הראשונה של "אתה הכוכב הבא" מלפני שבע שנים, שנראה לי הרבה פחות מרשים מגמר העונה האחרונה. הבמה הייתה הרבה יותר צנועה ואיילת סיפרה שלתוכנית בכלל לא היה אז עמוד פייסבוק משלה או אפליקציית אייפון. אבל העיקרון נותר זהה: ל"אתה הכוכב הבא" מגיעים מתמודדים שיש להם יותר מכישרון אחד. למשל, שחקן שהוא גם רקדן, זמרת שהיא גם נגנית, או אַקְרוֹבָּט שהוא גם קומיקאי.

בלילה

נזכרתי בקטע שראינו: איך הכריזו על ליאֶל, שהיא גם זמרת וגם רקדנית, כעל הזוכה הגדולה ואחותה הקטנה גֶּפֶן עלתה אחריה לבמה וחיבקה אותה בהתרגשות, ואיך צילמו את שתיהן וכולם התייחסו גם לגפן בכבוד. אני לא הצלחתי לדמיין את עצמי עולה לבמה ומחבקת את תומר, כשכל הקהל צועק בהתלהבות. בכל פעם שהגעתי לשלב העלייה למדרגות הבמה קפצו לי לראש המילים שדנה, ענת ושאר הבנות של החבורה שלהן אמרו לי: "היית מתהֱ היית מתה! היית מתה!" ויכולתי לשמוע את הצחוק שלהן מקיף אותי מכל הכיוונים. אז חיבקתי את אריסטוֹ, החתול שלי, והסתכלתי החוצה מחלון החדר אל הלילה שנראָה לי שחור ואפל. הבטחתי לעצמי שאני לא נרדמת עד שאני מוצאת לפחות כוכב אחד בשמים. כוכב אחד שינצנץ אלי. כוכב אחד שיהיה רק שלי.

הספר יצא בהוצאה הקיבוץ המאוחד. עיצוב ואיורים: סטודיו גם וגם/יפעת דיין.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

על הפרק

פרקים טובים מספרים מומלצים

לכל הכתבות של על הפרק