הזירה הלשונית: גם לחיפה יש שפה משלה

לא רק לירושלמים ולתל אביבים יש שפה ייחודית להם, גם המילון החיפאי הוא די עשיר. ובכלל - איך צריך לומר, חיפאי או חיפני? הזירה הלשונית עולה צפונה

רוביק רוזנטל | 31/5/2012 17:20 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לרדת לעמק, לעלות לביר זית

מחר (שישי) מתקיים במוזיאון חיפה יום עיון שכותרתו "אני חיפני", בשיתוף עם קבוצה התל אביבית "החללית".

יום העיון יעסוק בזהות החיפאית, המדור תורם את חלקו בכמה ביטויים חיפאיים עכשוויים ועתיקים. 

ביר זית. כינוי אירוני-עצמי לאוניברסיטת חיפה, שבה סטודנטים רבים מהמגזר.

גופים דקי דופן. אנשים רדודים וחסרי מעוף, מהווי הטכניון

הביצים של גוראֵל. הקרונות הכדוריים של הרכבל המוליך מסטלה מאריס לבת גלים ובחזרה, על שם ראש עיריית חיפה אריה גוראל.

הגלידֶרייה. כינוי למזרקה שהוצבה בפינת הרחובות הראשיים הרצל והנביאים, חיקוי של מזרקת אגם השנויה במחלוקת בכיכר דיזנגוף בתל אביב.

החג של החגים. מותג חיפאי, מתרחש כל שנה בדצמבר ב"בית הגפן", ומשלב את חנוכה, כריסמס ורמדאן.

הלך לחָייאט בּיץ'. הלך לעולמו, נקבר, בעיקר בשפת העבריינים. על שם חוף חיאט בחיפה, שמולו הוקם בית עלמין.

עמק האלכוהול. אזור הפאבים ליד צומת וולקן. נקרא בקיצור "העמק".

הראה לה את קפריסין. שגל, בסגנון שנות החמישים: "שוש המתרוממת שהיתה מאמינה/ שאראה לה את קפריסין מן הגן שבפינה" (יענקלה רוטבליט כתב, שמוליק קראוב שר).

יַנְטוּ. כלומר. שיבוש חיפאי עתיק של יענו.

כַּרמֶליסט. "צפוני" חיפאי, המתגורר בשכונה יוקרתית במרומי הכרמל.

לעלות. לכרמל.

לרדת. לעיר התחתית.

נוֹשניק. תושב שכונת נוה שאנן, ראשי תיבות: נו"ש.

קומנדו ארמון. נוער רחוב, בעקבות "ארמון", בית קולנוע חיפאי שנכחד.

קפה בגדד. הקפטריה הראשית באוניברסיטת חיפה, ראו "ביר זית".

צילום: ראובן קסטרו
אמנם הם לא במילון, אבל הם יפים. הגנים הבהאיים צילום: ראובן קסטרו
למה חיפה מידרדרת

קרב זהויות סוער מבעבע באזור המפרץ בין החיפאים לתושבי הקריות. בחודשים האחרונים עלתה המלחמה מדרגה וגלשה אל היוטיוב. גדי וילצ'רסקי, פעיל מחאה חיפאי ששמו האמיתי עידן מור, העלה לרשת סרטון אנטי-קרייתי בוטה, בסיסמה "חיפה לחיפאים, קרייתים החוצה".

החיפאים מקטרים בין היתר על כך שהקרייתים מציגים עצמם (בתל אביב, כמובן) כחיפאים. בסרטון מככב גם כוכב "ארץ נהדרת" ירון ברלד. ולהלן כמה פנינים:
"לא למדתי הרבה, אבל דבר אחד ידעתי: שחיפה מידרדרת בגלל אותם קרייתים"
"נכנסים חופשי לגראנד ולא עושים קניות, זה מצחיק אותם לרוץ הפוך במדרגות"
"נכנסים חופשי לחיפה כאילו שאין גבול, מתנפלים על הבנות כמו ארבה על היבול"
"אוהדים של מכבי וקוראים לנו אחים, אבל בפסח הם עושים מצות מדם של חיפאים"
"הפתרון לשים בצ'קפוסט גדר עם קצת חשמל, שהקרייתי יהסס קצת לפני שהוא נטפל".

 

קרייתים הם יהלום, חיפאים הם פחם

לא עבר זמן רב ושלושה בחורים קרייתים העלו סרטון תשובה בשם "קריות או לא להיות".

שורות דוגמה:
"מהשקרים על הקריות לנו נמאס - אם חיפה זה מלך אז אנחנו זה אס"
"בלי הקרייתים אין לחיפה הכנסה - אנחנו מספקים לכם את כל הפרנסה"
"קרייתים הם פרארי, חיפה הסוסיתא; קרייתים הם ון גוך, חיפאים אבסולוט; קרייתים הם פריגת, חיפאים הם קריסטל; קרייתים הם יהלום, חיפאים הם פחם".
"נמאס מכל הכרמליסטים בבתי קפה, לא כולם נולדו עם כפית זהב בפה"
"כל יציאה למועדון עוד אדם נדקר, ההר לא יבוא למוחמד כי הוא כבר על ההר".

 

חיפאי או חיפני?

ואם כבר בחיפה עסקינן, דליה מהקריות (!) שואלת מה נכון: חיפאים (וכן חיפאי, חיפאית) או חיפנים? (חיפני, חיפנית).
הצורה המקובלת היא חיפאים, בדומה לרמלאים, יפואים, לודאים ועוד. הצורה חיפנים אינה נפוצה, אבל דווקא לה יש שורשים בתלמוד בבלי, מסכת מגילה: "חיפני ובישני לא ישא את כפיו ... אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן, ולא אנשי בית חיפה, ולא אנשי טבעונין, מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין". הסבר: אנשי הצפון, חיפה, בית שאן וטבעון, לא הגו את האותיות הגרוניות, ממש כמו ההגייה הישראלית היום. הם לא עלו לתיבה כי היו חשודים כשומרונים, תושבי הצפון אז.

העוולה והקעקועים

שני ביטויים מאתגרים שנשמעו בתקופה האחרונה:
עוולת חיים. ביטוי משפטי מעורר צרמורת, שהוא חלק מהלכה משפטית שבוטלה השבוע עלידי בג"ץ, לפיה אפשר לגרום עוול לאדם על ידי עצם הולדתו ויש לפצות אותו. מדובר במקרים שבהם לא התגלה בזמן ההיריון מום קשה של העובר. השופטים קבעו שקישור בין "עוולה" לבין "הענקת חיים" הוא בלתי מוסרי.

ליגת הקעקועים. שמעון אמסלם, שפוטר מתפקידו כמנהל העירוני של עירוני אשקלון, בין היתר על רקע עימותים שלו עם שחקנים אמריקנים, שלרבים מהם קעקועים מרהיבים במקומות שונים בגוף: "די כבר עם ליגת הקעקועים. צריך להחזיר את הכדורסל לישראלים".

רואים לי את הגרוניות

לקראת שבוע הספר, כמה דברים שיש לאגי משעול, המשוררת הצלולה והבולטת היום בעברית, לומר על ספרים ועל השפה, בספר שיצא החודש בהוצאת הקיבוץ המאוחד, "סידור עבודה":
'ספר שתקעתי בין חגי ישראל למוות/ בחוג לספרות/ העיר אותי שאמצא לו מקום אחר".
"נועצים ניקוד באותיות שלא יתעופפו/ מן הנייר/ צמאים לכל מילת יחס ועם זאת/ שותתים מכל מקף".
"מתפשטת בשבילך עד לכתב ידי/ עד שרואים לי את הגרוניות/ את הנחציות/ את האהווי// עד שרואים לי את הסמך/ ואת הכי סופיות שלי".

משפט השבוע

"צריך לכלוא את כל אנשי זכויות האדם ולעביר אותם למחנות שאנו בונים" (יוליה שמאלוב-ברקוביץ עוקפת את מירי רגב ובן ארי מימין, והיא בכלל מ"מפלגת מרכז")

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הזירה הלשונית

רוביק רוזנטל מביא מילות סלנג חדשות, מזכיר ביטויים נשכחים, מספר מה מתרחש בעולם הלשוני בישראל ובתפוצות, מציץ בספרים חדשים ובפרשת השבוע, מציג הברקות לשוניות של ילדים ומשחקי מילים, ועונה לשאלות

לכל הכתבות של הזירה הלשונית

עוד ב''הזירה הלשונית''

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים