הזירה הלשונית: מילון ממשלת האחדות
שרבוטים על מפית, נישואים בעל כורחם, תרגיל מקריח - אלה רק חלק מהכינויים שניתנו למהלך הפוליטי של בנימין נתניהו ושאול מופז. הזירה הלשונית עם גל הדימויים שאחרי הפצצה
ברית של פחדנים. שלי יחימוביץ ויאיר לפיד התאחדו לתגובה משותפת.
הדיל הלילי. חשכת הלילה מוסיפה לתרגיל דוק של מסתורין.
הזדמנות. הצד המלא של הכוס, על פי כל הצדדים. הזדמנות להשתחרר מכבלי הימין הקיצוני על פי מופז ואולי גם נתניהו, הזדמנות להעביר חוקים, הזדמנות למפלגת העבודה, הזדמנות ללפיד.
התרגיל המקריח. "תרגיל מסריח" הוא כבר קלישאה בת למעלה מעשרים שנה, כאן היא מוסבת למצחו הגבוה והבוהק של שאול מופז.
זבל. פואד בן אליעזר נסחף, ומוסיף: "שליחה על העברית". בפעם האחרונה אמר את זה יהורם גאון על המוזיקה המזרחית.
זיגזג. המילה שמופז ספג מכל עבר ובשלל נוסחים, כולל ההלחם "מופָזיגזג". "זיגזג", יש להזכיר, מקורו במילה הגרמנית Zickzack שפירושה דווקא ברק, וממנה נולדה ביידיש מילה רלוונטית לא פחות להליך: צ'יק צ'ק.
חוק שירות לכל. עוד שם לחוק שאף אחד לא מצליח להעביר, ספק אם זה יקרה עכשיו.
טובת המדינה. המטרה הנאצלה של התרגיל, על פי נתניהו ומופז. על פי הסקרים, העם לא קונה.
ימים יגידו. מפלטו האחרון של הכתב-הפרשן הפוליטי, שנתפס עם המכנסיים למטה.
ישראבלוף. מוטי קירשנבאום בחדשות ערוץ 10 על הפרשה. מוטי גם סופר: ישראבלוף נאמבר וואן, נאמבר טו ונאמבר ת'רי.

כיבו את הלפיד. עקיצה קופירייטרית כלפי יאיר לפיד. לא בטוח שהיא מדויקת.
מֶגָה קומבינה. עמיר פרץ מגדיר בקיצור את מה שהיה ומה שיהיה.
נישואים בעל כורחם. מאיר שטרית מגדיר את המהלך ומשחרר אנחה.
מגעיל. שם תואר נפוץ בימים אלה. גם "מבחיל", "מעורר קבס", וסתם "מסריח".
פוליטיקה אחרת. ציפי לבני משמיעה קולות של קאמבק.
פליק פלאק לאחור. עלילות מופז בדימוי אולימפי. הפוליטיקה תמיד תחזור לנדיה קומאנצ'י.
פצצה פוליטית. זה מה שהיה, לא פחות. בינתיים אף אחד לא מת מהפצצה הזו.
שאול ואני. סיפור האהבה הלוהט שנרקם בן לילה בדייט דרמטי.
שינוי שיטת הממשל. נראה אותם מעבירים את זה במרכז הליכוד.
שלושה רמטכ"לים. בקבינט אחד בפיקודו של קצין סיירת. גור לך, אחמדיניג'אד.
שמנו את זה מאחורינו. מופז על כל מה שאמר רק אתמול על ביבי. לגיטימי,
שרבוטים על מפית. שלי יחימוביץ מגדירה את הדרך בה נוסח ונחתם הסכם נתניהו-מופז.
השופט צבי טל הוא אחד הגיבורים השקטים של הסערה הפוליטית. החוק שנוסח בעקבות הוועדה שעמד בראשה לא צלח את הקומבינות הפוליטיות, ובעיקר לא את הנחישות הברורה של המפלגות החרדיות בעמדתן נגד גיוס החרדים. טל עצמו הופיע ביום שלישי בכינוס הפתוח של האקדמיה ללשון, במושב שעסק בשפת המשפט, ובו דיברו גם אהרן ברק וגבריאלה שלו.
שפת המשפט העברית-ישראלית נחשבת שפה מפותלת ובמקרים מסוימים כמעט שפת סתרים. סמלה הלשוני הוא "ו/או", שהונצח על ידי צמד הפרקליטים ב"ארץ נהדרת", ועליו כתב השופט חיים כהן כבר לפני עשרות שנים מאמר תחת הכותרת "סכלות ו/או איוולת". צבי טל סבור שתופעת ו/או, לה הוא קורא "יבלית", כבר כמעט אינה נשמעת בבתי המשפט. טל טוען דווקא שהמצב הפוך: למשפט הישראלי אין שפה מיוחדת, כל שופט כותב על פי לשונו. השפה המשפטית הנכונה לדעתו היא דווקא שפה נקייה ופשוטה. "מי שמסורבל במחשבתו", אומר טל, "לשונו מסורבלת".

טל נתן דוגמה אחת מני רבות לשפה דו משמעית, שגרמה לבעיות משפטיות. פרופסור כתב בצוואה שהוא מוריש את כספו לאדם מסוים. התברר שיש לו בחשבון רק ניירות ערך, והשאלה האם "ניירות ערך" נחשבים כסף סיבכה את מילוי הצוואה.
טל מספר על השופט זילברג, שהיה ידוע בידע הכללי והלשוני העצום שלו. זילברג כתב באחד מפסקי הדין את הביטוי התלמודי "קל וחומר בן בנו של קל וחומר". "קל חומר" פירושו כידוע, שכאשר כלל מסוים חל על עבירה קלה, ודאי ובוודאי שיחול על עבירה חמורה ממנה. "קל וחומר בן בנו של קל וחומר" מדגיש את העיקרון הזה עוד יותר. מסתבר שלא כל מי שלמד משפטים מכיר את יסודות המשפט התלמודי, ובתשובת עורך הדין נכתב: "כדברי זילברג, קל וחומר נכדו של קל וחומר".
בעקבות הדיון מן המדור הקודם בהיעלמות העיצור ה' מן השפה, ולא רק במילים מד-אים ומ-אמם, כותהת אלה כהן: "הקטע הזכיר לי אירוע בן שבע שנים שעודני מספרת מעת לעת. נכדתי שי, שיש לה חוש לשוני יצירתי במיוחד, חזרה בכיתה א' מטקס חלוקת התעודות הראשון בחייה, עם פרצוף של תשעה באב. מה התברר? היות ואין ציפייה שתלמידי כיתה א' יוכלו לקרוא את ההערכות בעצמם, המורה קוראת להם את הכתוב בתעודה. מורתה של שי נהגה להשתמש במילה "הינֵך ..." במקום במילה "אַת ...", וכך גם קראה, אלא ש"הינך" נשמע כמו "אינך". מה ששי שמעה היה: אינך מכינה שיעורים; אינך מקשיבה בכיתה; אינך קושרת קשרים עם חבריך ללימודים; וכו' וכו'.
אחרי בירור הרגענו את שי, ולא צריך לדאוג. היא עד היום התלמידה הטובה ביותר בכיתתה, גם בחטיבת הביניים".
"אנחנו נאלצים להרכין את הראש בכל פעם ששואלים אותנו מאיפה אנחנו" (תושב קרית מלאכי בעקבות מעצרו של ראש העיר החשוד באונס ובשוחד מיני).
יש לך שאלה שתמיד רצית לשאול בענייני לשון? ראית או צילמת מודעה או תמונה שיש בה עניין לשוני? שמעת ביטוי סלנג שכדאי לשפוך עליו אור? הילד השמיע הברקה לשונית מהממת? שלח/י באמצעות "כתוב לעורך", או ישירות.